תפריט
משנה מקום משנה מזל
שבע בבוקר. שעונים מעוררים מתחילים לצלצל. כשאני שמה שעון מעורר, אני קמה. אולי לא בצלצול הראשון, אבל בשלישי בטוח. מסתבר שאני מיוחדת. במשך שעתיים, שעונים צלצלו כל רבע שעה, עשר דקות וחמש. אותם שעונים. כבר לא היה אכפת לי, קמתי והתארגנתי. תפילת שחרית, שורה ראשונה. איך התגעגעתי. כל כך נוח להיות קרובה לסעווען סעווענטי! להיות קרובה ללב של העולם. ארוחת בוקר קלילה, ואני מוציאה את כל המזוודות.
המשפחה המאמצת שלי תארח אותי בימים הבאים, עד לטיסה. יאמי! התרגלתי ללכת עם נעליים בבית. בכל זאת לא גרתי בארמון בימים האחרונים.. מקלחת של עשרים דקות דפקתי. אההה איזה כיף. מנחה, מתארגנת לשבת. רציתי לעזור- הכל היה מוכן. טוב. קבלת שבת- כמה עוצמות. אני אתגעגע עד מוות. סעודת שבת. כן כן אני אוכלת אצל משפחה, עם אוכל טעים. איזה שמנה אני. תודה לכל אלה שהזמינו אותי.
אני כל כמה דקות משתעלת, נראה לי חטפתי משהו. לא רק אני משתעלת, כל סעווען סעווענטי שיעולים. טישו. הצפיפות לא פחתה, עדיין קצת לחוץ. לא עכשיו כאילו הקפות, אבל בראש השנה היה יותר מרווח. הבנתי שהשנה לא הגיעו כל כך הרבה אנשים. אכלתי כמו שצריך. כואב לי הגרון, הראש כבד. העדפתי ללכת לישון.
ישנתי שתים עשרה שעות. הפעם ברוך השם לא הפסדתי כלום. התארגנתי, טעמתי עוגת גבינה תוצרת בית, בעל הבית הכין לי שוקו. איזה פינוק-י-אי-אי-ם (זה בא עם מנגינה). הגרון כואב לי מאוד. שיעולים לעיתים תכופות. הגעתי חצי שעה מוקדם יותר. התפללתי בחדר שלישי. חם לי, אני לא יודעת אם יש לי חום או שחם פה. מכירות של עליות. איי איי איי. שעה וחצי מכירות, אני לא צוחקת. מקווה שכולם מרוצים.
עברתי לחדר ראשון, יותר מאוורר. עם יותר חברות. חברותי המעטות שנשארו כאן, קבעו שיש לי מעט חום. מקסים. מהמם. סופסוף החלה קריאת התורה. חשבתי לפרוש כבר. ברוך השם שרדתי עד אחרי כתר, ויצאתי. אני לא מרגישה טוב, זה ברור.
סעודת שבת, מרובה באורחים. אני שבעתי ממנה, זה העיקר. איך הצלחתי לאכול כל כך הרבה, תמוה בעיניי. קראתי ספר, הלכתי לישון. הראש שלי כולו פטישים. התעוררתי בדיוק להבדלה. יש לי חוש לקום כשצריך, זה מדהים. (כנראה לא צריך בית ספר). אני בשרית, צריך לחכות. דיברתי עם הבת הגדולה, מאוד מעניין. היא מעניינת. האנגלית שלי ברצפה, יותר משהיתה בארץ. אני כל הזמן שוכחת מילים! מקלחת מרעננת, סידורים אחרונים במזוודה. מצ'וטטת קצת עם המשפחה וחברות קרובות. אני מוכנה לחזור לארץ. ויעקב הלך לדרכו!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
4 תגובות
למה יש לי הרגשה שאני מכירה תקטע עם השעונים המעוררים(:..
איזה מעניין זה לראות ילדה ב770..לא בדיוק להבין איך היא ומה היא חווה..ואז לקרוא כמעט כל יום מחייה שם(:
רגעע הפוסט האחרון זה הבא?
לאאאאאאאא נראה לך?
אין סיכוי!!
חברה של אסתי תמשיך לכתוב לנו!!
נכון…?
לא.. האמת שאין לי תוכן בראש, אני משתדלת להשקיע בלימודים עכשיו.
את היית מעלי, מצחיקה.
כן מתקרב לסיום