יומנה של תשראית טרייה/17

שמחת בית השואבה

הלכנו להתוועדות, שמחת בית השואבה כבר החלה בקטנה. הבאתי עוד כמה חברות. הרב אמנם דיבר בקצרה, אך העביר מסר ברור מאוד- לעמוד על העקרונות שלי. מי שמפריע לי לעמוד על העקרונות, כנראה לא צריך להיות בחיים שלי. כמובן לא לחתוך קשר בצורה גסה, זה גם לא בריא. אחר כך הלכנו לסושי ארבע בנות, זה יותר כיף.
פגשתי בדרך חזור את בת דודה שלי, ויחד איתה הלכתי להשיג מיטה. הגענו לדירה של בנות, כנראה קשורות לבת דודה שלי איכשהו אני לא יודעת. ראיתי מזרון- נשכבתי והלכתי לישון.
אחרי שעתיים, ארבע בבוקר, העירו אותי. מה, למה לא בשלוש? מסתבר שישנו חזק. טיק טק אנחנו בחוץ. וואו וואו וואו!!! ר-י-ק-ו-ד-י-ם!!!!! במשך אלף שמונה מאות שניות, שהן מאה עשרים דקות, שהן שעתיים רצופות, רקדתי ושמחתי בלי הפסקה. ברוך ה' חברותי משוגעות כמוני פחות או יותר. לא התלהבתי על הבאקסים. צפוף, גבוה ואי אפשר לרקוד. הכי הרבה באקסים שראיתי אחד על השני היו ארבעה, ככה שורה של הדברים האלה. אימוש. מי שלא היה שם לא ראה שמחה מימיו, פשוטו כמשמעו. טיפסתי על הגג, היה מטריף. וואי היה כיף כיף כיף. היתה לנו הסעה חזור לדירה, כי היא רחוקה מאוד. אספנו באקסים ונדחסנו לרכב. התקלחתי די מהר, והתיישבתי לכתוב. קיצר לילה לבן. הגיעה בת חדשה לדירה, מכירה את אחותי, קול. המסכנה עשתה לילה לבן ועכשיו אסור לה לישון מפני אימת הג'ט לג. בוקר טוב?
בשונה מהמסכנה, אני ישנתי מתשע עד שתים עשרה. התעוררתי עם בנות נוספות ואחרונות שנותרו בדירה. נטלנו לולב, נכנסנו למנחה. פספסתי מכירת תכשיטים בעיצוב סעווען סעווענטי, אלך מחר בעזרת ה'.
התפללתי מנחה בחדר ראשון, לא היה כל כך נורא. צפוף מאוד מאוד, כן. אחרי שעה נפגשתי עם סבתא שלי, יצאנו לקנות מתנות לאחים שלי. אכלנו פיצה דבר ראשון, לא אכלתי כלום עד אז. הגודל ההזוי מוציא לי את התיאבון. נכנסנו לחנות בגדים, אבל הסגנון של אחותי מאוד מאוד ישראלי, אז קניתי לעצמי. פנינו לחנות משחקים כזאת, סבתא שלי בחרה בעזרתי משחקים לילדים. אני קניתי סקעטשבוק, עפרונות, מחדדים ועט. אני פשוט חייבת לצייר, אני לא שורדת. חזרנו לסעווען סעווענטי לערבית, למדנו שיחה. קשקשתי את ארון הקודש ובכללי את הנוף מהאקווריום. התפללנו ערבית, שוחחתי עוד קצת עם סבתא. יצאתי במהירות הבזק לדירה, יש פאנל עם הרקדה ואני עם שלושים שכבות ומגפים. אין סיכוי. התארגנתי לפאנל.