יום לחודש/תמוז

אין לי זמן

אז זהו יצאתי לחופש, לחופש הגדול!
זו סיבה מספיק מוצדקת למה תמוז החודש האהוב עלי!
השנה אני הולכת לנצל את החופש כמו שצריך!
כבר ממחר מתחילות הקייטנות, היא הולכת לקייטנה הזאת, והיא לזו, ורגע לאן אני הולכת? אני שומעת את חברותי מכל כיוון אפשרי, זה הנושא החודשי פחות או יותר.
רגע רגע לא להתבלבל, חופש חופש אבל את העיקר בואו לא נשכח-
את ההכנות התחלתי מזמן
נרשמתי לכל מבצע הכנה אפשרי
פעלתי והתכוננתי במרץ
אחרי הכל ג' תמוז זה לא סתם עוד יום
"שנזכה כבר להתגלות" אני שומעת את עצמי אין ספור פעמים חוזרת על המילים הללו
ולא סתם חוזרת, באמת רוצה, באמת מתכוונת.
והנה מגיע היום המיוחד, היום שחשבנו כולנו שנזכה כבר לראות פני מלך ביופיו למטה מעשרה טפחים.
את הפ"נ כתבתי כבר ביום שישי, על החלטות טובות אני חושבת כבר הרבה זמן, ובסוף החלטתי והפעם זה משהו רציני.
השתתפתי בהתוועדות מדהימהההה!! נתן לי כל כך הרבה!! זהו השנה אני חייבת להשתנות חייבת להתמסר, לתת את כל כולי ולקיים ההוראות.

בהרגשה כה בטוחה אני נכנסת לשיגרה של פעילות ונתינה.
לפעמים אני זוכרת יותר ולפעמים פחות, שבכל פעולה שאני עושה למשלח אני מסורה.
לא חולף לו הרבה זמן והנה י"ב-י"ג תמוז ממשמש ובא, וגם אליו נדרשת הכנה.
חג הגאולה זה לא סתם עוד יום, אני חייבת לעשות השתדלות, ואולי ההחלטה הטובה תהיה שוב מה שהחלטתי לא מזמן
אחרי הכל אני מאוד רוצה, רק מה לעשות שאני עמוסה.

הצלחתי לקפוץ להתוועדות עם חברות, אפילו שכמעט נרדמתי מעייפות החלטתי שאם אני באה זה באמת כדי להיות.
ניגנו ולמדנו והיה מאוד מרומם והביתה חזרתי עם רצון להתקדם.
ושוב השיגרה מהזריחה ועד שקיעה פעילות ונתינה, בקושי מספיקה לנשום אז לפעמים אני זוכרת יותר ולפעמים פחות- בכל פעולה שאני עושה למשלח אני מסורה!

ולא יאומן שכל כך הרבה חלף, כבר רבע מהחופש הלך.
י"ז בתמוז הגיע, יום צום ועבודה מה יותר קשה מזה, עזבי זה צום נדחה אפשר לשבור, אני מתלבטת.
פתאום נזכרתי בשיחה מעניינת, י"ז בתמוז זה התחלה של הכל התחלה של הגלות, יום עם הרבה משמעות.
אז לצום בטוח, ומה עם החלטה טובה לזירוז הגאולה?
נו באמת, גם ככה אין לי זמן עולה בי מחשבה, וכשיש לי אני חייבת בבית לעזור!
ושוב עולה בי מחשבה, בסדר לא כל הזמן להיות שקועה בזה אבל להקדיש לזה אפילו קצת זמן.
כן, קצת זמן חייבים אחרי הכל זו המטרה.
ושוב אני חושבת- זה מצחיק ככה לומר, הרי כל חייך להביא לימות המשיח, זה לא יכול להיות חלוקה! בכל רגע נתון אני מקרבת את הגאולה, כשכל פעולה שלי חדורה במטרה אז גם אם אני מדברת עם חברה יכול להיות שזה יביא הגאולה.
אבל איך אני ארגיש את זה ואחשוב על זה כל כך הרבה?
התשובה היא די פשוטה, תתחילי ללמוד ולחוש גאולה! זו הדרך הישרה להכניס את הא' בגולה.
אז ההחלטה הטובה שאותי מלווה היא ללמוד ולהפוך מגלות לגאולה.
על ההחלטה הזאת אני לא מוותרת, ואז בכל פעולה שאני עושה למשלח אני מסורה!!
שנזכה להתגלות תכף ומיד ממש!
כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה!