יבואו ימים

כתבת את זה כתגובה אחרי שקראתי פוסטים כואבים במיוחד…
אם תתייאשי עכשיו, מה יהיה הלאה??
אם בידי היתה הרוח להרגיע סערה,
אם בידי היה הכח לרפא את שהיה,
אם במילותי היו עוצמות לשחרר את אלו הרגשות,
אם ברשותי היה מטוס להטיס אל על מלא שמחות,
אם ביכולתי היה לפתוח שק שיכיל את הכל,
אם בקלמרי היה מחק למחוק מחשבות שליליות מכל וכל,
אם בכתיבתי היתה הדחיפה להתחיל מהתחלה,
אם לרצוני היתה הזכות להעביר הרצון העז רק להמשיך הלאה,
אם ליבי היה יכול להקרין את העקשנות לחיות באמת למרות הכל,
אם בכישורי הייתי יכולה לבטא שאין יאוש ותמיד הוא הגרוע מכל,
אם בצקלוני היו הצרכים למלא בחסכים,
אם בחדרי הייתי יכולה לתקן ולאחות שברים,

אם רק יכולתי לבטא את כל מה שאיני מצליחה,
לומר תמיד מה שהיה- היה ועכשיו נביט קדימה,
לטוב שיבוא, לישועה שתשרה- שמחה, אמונה, וידיעה שהכל ממך אבא- לטובה.
שאני באתי לכאן רק לתקן, שלא עלי המלאכה לגמור ושאיני רשאית להיבטל ממנה. שאני צריכה רק לעבוד עם נתוני החיים ולא לקחת עליהם אחריות ולו לרגע…

ורציתי לכתוב ולבטא עוד כ"כ הרבה…, אבל דבר אחד, בחיים אל תתייאשי. החיים ברוך השם עוד לפנייך. ואת לא אחראית על התוצאות. אלא רק לפעול נכון כרגע ולהתגבר כרגע. וזה כברה יתקן את העבר. ואת זה אפשר לעשות תמיד. עד מאה ועשרים. בעזרת השם.

רק להביט קדימה. באופטימיות- אמונה שהכל לטובה, שהכל יכול להשתנות, שאני ארגיש שזה טוב ושאת רק עושה השתדלות לעשות הכי טוב והכי נכון.

ולהתפלל.

אז השם, אין בידי, ולא בכישורי, לרפא ולשנות באמת…, אני מנסה, והשם, אני מבקשת שתצליח בידי. ושתבוא הגאולה וכבר נראה ונבין את כל הטוב שאתה עושה לנו ואיתנו… וגם שטיפולי השורש שאתה עושה לטובתינו יגמרו במהרה ובהצלחה ותאמר לצרותינו די…
אל תתייאשי!!, תזכרי שיבואו ימים שתזכי לאכול את פרות המאמץ שלך. בעזרת השם. וזה ישתלם כל כך…