טריילר כחצים ביד גיבור כן בני הנעורים

טוב חבריא,
אני מתכננת בעזרת ה' שבאמת זה חלום שיתגשם להוציא את ספרי החדש בערך בעוד חצי שנה.
אני רוצה לגעת מתוך כמה סיפורים את מה אתן יותר אוהבות. אז אני מעלה תקציר לכל סיפור ותגידו מה דעתכן:

שלהבת- אני בחורה בוגרת שכותבת יומן מסע. אני פועלת במחרת ובת למשפחה בת שבעה ילדים. אני נתפסת, משתחררת, נהיית חולה, מתחתנת בכלא, מגדלת ילדים תחת שלטון בריטי ובסוף גם נפטרת, תפגשו ביומני גם את בעלי- גבריאל, את בני דניאל ואת נכדיי. סיפור שחוצה עיירה בפולין של חסידות גדולה, ואת ארץ ישראל בכמה מקומות. מפגש מרגש בין אח ואחות שלא נפגשו שנים. אחי נידון למוות ואני עוברת התבגרות מהירה בתא מעצר ליל ליל אירוסי. בינתיים אחי שנידון למוות מקבל חנינה ובסוף —- בפיגוע בחברון. משפחה חרדית שבאווירה של ארץ ישראל ה'צברית' קצת מתקררת אך שומרת על המסורת

כינרת- אני בחורה קצת רחפנית, עוד כשנולדתי רב גדול אמר שנועדתי לגדולות, נולדתי לפני שידעו מה זה רטלין, ואיך מושיבים ילדים ללמוד, מחתנים אותי בגיל 18 ותאומתי שולמית, הבוגרת והמיושבת לא מצליחה להקים את ביתה, בסוף לאחר שאחותי מתחתנת אני מביאה את בני בכורי אברהם ואחריו יצחק ויעקב. בתור בחורה קופצנית שלא יושבת לרגע עבודתי כמנהלת בית ספר לילדים מיוחדים נתנה את צרכי, עד שנולד יוסף, יוסף נולד כמוני עם בעיות קשב וריכוז. בסוף יוסף הופך לגדול הדור ואחיו מקנים בו כמו מימים ימימה.

עקדת יצחק פעמיים- כמה קשה לקבור ילד? זה נורא
וכמה קשה לקבור שניים?
אני גרה בהתנחלות ליד גוש עציון. אתם בטח אומרים,הלכת להתיישב בשטחים של ערבים ונפגעת, על מה את בוכה? אז לא, ההתנחלות שלנו מאושרת על פי חוק. בני הבכור נפל בשער יפו ע"י צלף ישראלי- דרוזי ובני השני נפל בצבא. אחיה שלי בן 16 בלבד ויהודה בן 23 בלבד. האחים הקטנים לא זוכרים כלום מאחיה ונתנאל נולד אחרי שאחיה נפל. הוא עדין לא מבין למה אי אפשר יותר לראות את יהודה.
תמיד מספרים על המשפחות השכולות הרגע הזה שבאים ודופקים בדלת, אני עברתי את זה פעמיים.

נריה- אני בחור שמתחתן עוד שבוע ממש ערב הקמת מדינת ישראל. כשהמדינה קמה אני נשלח לירושליים ומשם לדרום, אשתי הצעירה נילי מקבלת הודעה על כך שנהרגתי. כמעט יושבים עלי שבעה ופתאום אני חוזר. השמחה התערבבה בתדהמה ואז בעצב כי הנופל שזוהה אני הוא בעצם… בן דודי.

עד כאן להיום ספרו לי מה יותר התחברתן.
יש לציין שרואים מה כבר גמרתי ומה לא, הקצרים עדין לא גמרתי והארוכים כבר יושבים אצלי במגרה שנים