טינייג'רית/7

81
דיני

זה קורה המון

"תסבוך" בלע"ז.
"שמעת על המושג הזה כבר?" היא פונה אלי
לעעע, את רצינית איתי? אני המלכה של העניין הזה כבר שנה שלימה…
אני משפילה מבט
למה זה קורהההה??? בא לי לצרוח ובמקום הצרחה המשפט יוצא בשקט, כמעט בלי קול.
היא מביטה בי ברוך
"דיני יקרה, תביני. את לא אשמה כאן בשום דבר. אולי תתפלאי אבל זה הגיוני וזה קורה, זה קורה המון!"
קורה? המון? אז למה אני מרגישה לבד?
כן, אני יודעת שיהודית אוהבת ממש את המורה לגאוגרפיה,
מה היא מצאה בה ה' יודע.. גם מה היא אוהבת כאלה אנשים גדולים?
היא כמעט סבתא…
"ממש!…ובכל מיני צורות אחרות, זה יכול להיות על מורה"
נביאה. וואו!
"או על בחורה גדולה, כמו עכשיו, ואפילו תתפלאי אבל גם בין חברות. סתם ככה בכיתה.
תלות רגשית זה משהו מאוד נרחב, ויכול להיות בכל מיני צורות, חלק מהן מסובכות יותר שמצריכות אפילו הדרכה ויעוץ כי זה מגיע לרמה של תלות מוגזמת שפוגעת באופן גלוי לעין, אם זה קשר רגשי עמוק מידי שניתוק רגיל לא יעזור או אפילו אפילו, קשר פיזי"
אני פוערת עינים ומשמח אותי שאני מרגישה שהיא מדברת סינית.
"מה שאני רוצה להגיד לך בזה שלא תמיד מה שנכון זה לנסות לצאת מזה בעצמנו, לפעמים המצב הוא באמת יותר מורכב.
וגם שם אין יאוש, צריך הרבה רצון והדרכה בריאה,
בכל אופן, מה שקורה כאן עכשיו הוא לא משהו מבהיל או מסוכן, אבל כן משהו שמצריך מודעות.
זה שם המשחק והשלב הראשון והחשוב ביותר.
היא נעצרת לרגע ומתבוננת בי, אני משפילה מבט והיא ממשיכה.
"את יודעת משהו? כשאני שמעתי אותך מדברת כאילו הרגשתי שהחזרת אותי ממש לשנות התיכון"
וואלה. אוטומטית אני מרימה את העינים ומוודאת שהיא אמרה את המשפט הזה.
היו בנות בתיכון שהיו מתוסבכות עליך? איך זה הרגיש? קלטת אותן? היית בקשר איתן?
המחשבות רצות לי בראש ואני מכריחה את עצמי להקשיב.
"חח, דיני, הפנים שלך לפעמים מסגירות אותך. את מתפלאת שגם אני הייתי במצב דומה לשלך? שגם לי היתה מישהי בראש ולא יצאה משם?"
גם. לי. היתה. מישהי. בראש. ולא. יצאה. משם?
את?
המורה מינה?
שכ"כ שלימה בעצמה, שיש לה כ"כ הרבה ביטחון עצמי?
את?
קול אחר רץ לי בראש, מה זה קשור.. זה שהיא כזאת שלימה עם עצמה זה לא אומר כלום
פחחח אני מגחחת, בטח שזה קשור
"רוצה לשתף אותי מה את חושבת?"
"דוגרי? שזה ניראה לי לא הגיוני, המורה כזאת בטוחה בעצמה, כ"כ שלימה עם הדעות שלה, ואני מרגישה שאני בכלל לא חושבת, שאין לי דעות. רק מה שחיהלה עושה, רק לאן שחיהלה הולכת. אין לי דעות. אין לי חיים!
איך זה מתחבר אליך כל הסצנה הזאת, איך?" אני מתפרצת
היא מסתכלת עלי, מורידה את העינים והמצח שלה מכווץ בתנועת מחשבה ואח"כ שוב מרימה אלי את העינים.
אני יכולה כמעט להרגיש איך שהיא מריצה את הגלגל אחורה, לאז,
לתיכון.
לכל התחושות והרגעים..
"תדעי לך שמרגע לרגע אני יותר מעריכה אותך" היא אומרת בקול חלש ומפסיקה לרגע
"אני לא הייתי חכמה מספיק כנראה או עם פחות מודעות, אחד מן השניים או שניהם ביחד.
אני ממש יכולה לצייר לך את הפנים שלה, לחקות את ההליכה שלה, את התנועות גוף שלה והדיבור..
אפילו את התיק שלה אני זוכרת.
תתפלאי אבל היה לנו קשר, אני יזמתי אותו, והיא, חמודה שכמותה רצתה לעזור לי, ילדה בכיתה י' עם שאלות ותיסכולים
אבל היא לא הבינה שהקשר הזה הרסני בשבילי.
חצי ממה ששאלתי אותה היה בשביל לשמוע את הקול שלה
בשביל שניה של קשר, בשביל ששוב פעם השם שלה יופיע לי על הצג של הטלפון
טוב נו, איך היא יכלה לדעת..
זה הלך והתעצם דיני, הלך וגדל,
וכאן בשונה ממך לא היתה לי את המודעות לעשות סטופ
לרצות להפסיק
להבין שיש עם זה בעיה
להבין שההנאה שיש לי, כן. ההנאה היא כ"כ מזערית לעומת ההפסד.
זה התחיל עם קשר טוב, יעיל, מועיל, אהבתי אותה ולא יותר,
באמת לא משו חריג.
אבל יש צורך נפשי שאם לא ניתן עליו מענה, אם לא נפתור מול עצמנו את השאלות העניין ילך יגדל ויסתבך, יגדל ויתסבך" היא מחייכת אלי ברוגע..
אני המומה,לא יודעת איך להגיב לזה
חשבתי שהתיסבוך זה המצאה של הדור השביעי או משו כזה
"אני בשונה ממך," היא ממשיכה, "לא עליתי על זה שזה טעות, שהיא מספקת לי מקום בנפש שאני צריכה להשלים אותו לעצמי.
שהתיסבוך הזה, התלות הזאת, לא טובים.
עבר הרבה זמן..
היא כבר למדה בסמינר, ואני גדלתי גם.. מצאתי את עצמי במקומות מטורפים.
עד שנפל לי האסימון בקול רעש וצילצולים. התמונה התבהרה והבנתי שאני בבעיה. חמורה.
רציתי לצעוק, לצרוח. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי.
כ"כ הרבה שנים של פיספוס, של הליכה לצד החיים.
אני מינה!
אני
הייתי צל של אחת הבנות מהתיכון..!
חשבתי את המחשבות שלה, הרגשתי את ההרגשות שלה והגבתי מה שהיא היתה מגיבה.
עד עכשיו אני מזועזת מהמקום שאליו זה יכול לגרור"
היא נעצרת, כמעט מתנשפת,
מסתכלת עלי לראות שאני איתה, שאני מבינה על מה היא מדברת
ואני?
אני מבינה,
ועוד איך…

 

לפרק השישי של הבלוג

לכל הפרקים של הבלוג

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
הללו-יה [פירוש הת-הילי-ם] /17
39
ושוב הותרו לפרסום, ושוב משפחות קרועות, ואנחנו בבית ישבות, זה כבר לא מזיז לנו,...
התחפושת החדשה שלי
icon_66
-"אני יצור רע מעללים" טפח על בטנו -"נכון" פיהקתי, "ת...
הללו-יה [פירוש הת-הילי-ם] /16
icon_66
היום בבוקר קמתי, נטלתי ידים, התארגנתי, יצאתי מהבית, התפללתי, הגעתי ללימודים, ...
המזכיר של המשיח
icon_68
הוא ישב מול המסך והיכה עם העכבר על הדסק. לא מצאה חן בעיניו עריכת התמונה של הש...
תווי מכחול /8 - סיום!
86
פרק ח': היא תכננה ציור יפיפה. אבל היא ידעה. ידעה שלא תצליח לצייר אותו. עד לפנ...
הללו-יה [פירוש הת-הילי-ם] /15
16
כ"כ הרבה חיפשתי עליו, כ"כ חשפתי עליו, כ"כ הרבה דרשתי עליו, כ&q...
תווי מכחול /7
newEmotionIcon_03_44
פרק ז': הקנבס שעל כן הציור בחדר מתמלא בצבעים. רק בצבעים. לא בתווים. לא במנגינ...
תווי מכחול /6
23
פרק ו': "אמא, אני רעבה", אופיר רצה מן החדר בדילוגים קבועים. "מ...
פוסטים חדשים
פורסם לראשונה: י״ח בכסלו תשפ״א גוט יום טוב בואו נפתח בצורה דרמטית את הפוסט. י...

הילי

י"ט כסליו הוא שלי
פורסם לראשונה: כ״ט בכסלו תשע״ט אמנם גיליתי עם הזמן, ככל שאני עמוק בתוך החסידו...

גיתית

מה שחשוב יותר
מה שאת חושבת – מאוד חשוב. מה שאת אומרת – חשוב יותר.

שירבוטית

מה שהחסידות עשתה לי
פורסם לראשונה: י״ט בכסלו תשפ״ב גפרורים ורוח זה בכלל התחיל מקבוצת הנגאוט של בנ...

לונדון

פשוט לשתוק
גלים שוחים ת'עצמם ביחד. ואם שקט אז שקט. ואם סערה אז כולם זזים. שותקים טירוף ש...

מאטי

7.10-מילה של ילדים/3/מיטה שעוד חמה
מישהו ממכם אולי ראה במקרה את איתמר אח'שלי? אני קצת ומפחד ונראה לי שהוא נאבד&#...

סתיו

שילוב הפכים
פורסם לראשונה: י״ח בכסלו תשפ״ב י"ט כסליו. אדמוה"ז יצא ממאסר. מה עני...

חב"דניקית שליחה

חוגגת י"ט כסלו /2
פוסט נוסטלגיה – פורסם לראשונה בי"ט כסלו תש"פ 10 דברים שהחסידו...

איטי

39 תגובות

  1. מטורףףףף!!!! אין לי מילה אחרת!!!! אני באמצע מבחן מסכם באנגלית… בהפסקה שבין 2 חלקים:/ ישר באתי לקרוא את הטינייגרית… אין לי מושג איך אני חוזרת למבחו עכשיו!!! בהצלחות לי!

  2. שלום כולם!
    מרגש כל שבוע מחדש לקום ביום חמישי ולפתוח את האתר:)
    אני מרגישה כאן חיבור להרבה בנות שאני לא מכירה
    או בעצם, מכירה כ"כ טוב,
    האתר נותן את האפשרות להכרות הכי עמוקה שיש.
    שמחה באמת כל שבוע מחדש לשלוח את ההמשך לפוסט
    כמו שכבר אמרתי אני קוראת כל תגובה בעיון רב ובעזה בסוף אענה על הכול
    אי"ה בלי נדר
    כל פעם מחדש מתאפקת לא לענות ולגלות איך כתבתי, בעקבות מה, אם זה אמיתי ומה הרקע..
    באמת בשביל לא להרוס:)
    מקווה שאתן לא עצבניות ממש…
    מה שכן, אשמח לשמוע מה אתן אומרות, מזדהות? חולקות על התהליך?
    אתן חושבות שצריך לנתק את הקשר או שאולי לנתב אותו למקום טוב יותר, ואם כן אז איך?
    בקיצור שפכו
    שפכו מה אתן מרגישות
    ממש מחכה לכל אחת

    1. דיני יקרה,
      לדעתי נכון לנתב את הקשר למקום חיובי.
      לדוגמא, לבקש מחיהלה שתעזור לך בעניין. לומר לה כל מה שאת מרגישה. ולחשוב יחד איך לנצל את ההזדמנות לקפיצה גדולה.
      לדוגמא, לעשות ביחד סדר יום אידיאלי, שכל יום תסמני ווי ובסוף החודש תביאי לה סיכום. "שטיפת כלים בערב – 27 מתוך 30". "שיעורי בית בלי לדחות – 16 מתוך 20"
      ככה עשיתי אני וזה הרים אותי גבוה.
      המחשבות שלך תמולאנה בדברים טובים, והזמן ינוצל לעשיה חיובית, בזכות התסבוך על חיהלה!
      הרי כל דבר שה' מביא לנו הוא לא סתם. וודאי לא כזה כח עצמתי בנפש.

    2. האמת שפסוט חמוד,הכי יפה מכל הסיפורים בהמשכים שיש באתר לדעתי.מזדהה בחלק והשאר נראה מוזר
      תמשיכי,אני אוהבת לקרוא אתזה⁦❤️⁩
      וגם זה ממש לחיים
      (למי שהרגש שלה גדול:)

  3. וואו דיני!!! אני הייתי מתוסבכת עד לפני ששבוע… בעצם עכשיו מתוסבכת באופן מזערי… עוד לא נהייתי מומחית לנושא הזה, אבל משפט שאני מאודד מצדדת בו 'זה 'הכל בראש'!!!! וזה נכון! אני יצאתי מיתסבוך, רק אני עם עצמי (מיסתבר שהילדה שאני מתוסבכת עליה לא ידעה מיזה…) והכל עם הראש!! זהה לשנות כיון חשיבה, זה להשליט את המח על הלב… זה חתיכת עבודה לעשות את זה…!!! וזה דורש!! אבל זה שווה! עוד לא נהיתי מומחית לעניינים האלה, אז אני לא יודעת מה להגיד לך.. אבל את מטורפת! וזה מטריף אותי כ"כ!! את כותבת בדיוק את מה שאת מרגישה! את מבטאת את זה בצורה עמוקה כ"כ! וכל כך אמיתית!! ואת פשוט מחזירה אותי לרגעים האלה שהייתי רוצה כ"כ לשכוח!! ובגלל שזה עוד טרי… אני מפחדת ליפול חזרה… אבל את כותבת מושלםםםם!!! מחככה כבר לסוף שתגלי מה מי מו!! דרך אגב, עוד כמה פרקים יש?

  4. וואי קראתי ואני אשכרה מוצאת את עצמי עושה מה שאת מתארת – מכווצת את המצח, מורידה עיניים, מרימה.
    חח זה היה מצחיק לקלוט אתזה.
    את ממחישה תדברים ממש
    זה מדהים

  5. היי
    זה פשוט מהמםםםם הפוסט הזה!!
    מחכה לו ממש כל שבוע:)
    אני כלכך שמחהה אמיתייי אני קולטת מה קרה לי בכיתה ט' ואיך הצלחתי להוציא את עצמי מזה אפילו בלי הרבה מודעות….
    אולי יום אחד אני יכתוב על זה פושט כי זה לא ארוך אבל כן זה לפוסט לא לתגובה?
    קיצרר זה מושלםם פשוט תמשיכי כי גם ככה לא נראלי יעזור מה שאני יגיד?

  6. מהמם ממש ממש!
    בזכותך קלטתי מה הרגשתי לפני חצי שנה \ שנה…
    תודה על זה!
    וכמובן שממשיכה לעקוב אחרי הבלוג הבא..

  7. מזדהה.מאודדד!!!
    אין לך מושג עד כמה
    כל שבוע אני קוראת ונשארת המומה מאיך שאת מתארת אותי כל כך מדויק
    אמנם אצלי זה קצת אחרת אבל מה שהולך לך בפנים זה בול אני!!
    ברוךך השםםם שזה עברר

  8. וואו וואו את כותבת ברמה של סמינר ולא של טטית!!! מעניין אותי באיזה כיתה את באמת!!! מושלם!!! הפוסט הראשון שנכנסתי אליו. (בלי להעליב את האחרים… 🙂

  9. קודם כל זה פוסט מושלם! נגמרו המילים לתאר. לדעתי לא לנתק קשר לגמרי אלא להציב לו גבולות. לדבר עם חיהלה ולהסביר לה שזה המצב ולראות ביחד מה לעשות. אולי להחליט- בוא לא נדבר תקופה ואז נחזור, או משהו בסגנון. יצא לי שהייתי מתוסבכת(בין השאר גם פעם אחת) על חברה(!) ואמאלה, זה היה נורא! סיפרתי לה את זה וראינו ביחד מה לעשות. מה יכול כרגע לקרב מדי ולא כדאי ומה בסדר. לדעתי המחשבה שזהו לא אדבר איתה יותר רק מדכאת יותר. עדיף משהו כמו "אני עכשיו שבוע לא מדברת איתה ואחר כך נדבר" זה כבר עוזר.

  10. דיני,
    את מדהימה, ברמות על!!
    אוהבת כל-כך את איך שאת כותבת!!
    נדיר, עוצמתי ומיוחד,
    מחכה לזה כל שבוע:)

    1. בורדו
      משוגעת עליך
      כל פעם שאני קוראת את התגובות שלך אני אומרת וואו איזה בנאדם
      הלוואי והייתי יכולה להכיר אותך יותר מקרוב

    2. הי דבר ראשון כתבתי תגובה בצהרים ולא העלו אותה… למה?? דבר שני, אני לא יודעת עד כמה זה טוב לספר לזאת שאת מתוסבכת עליה, שאת מתוסבכת עליה… אני עשיתי אתזה, כי חשבתי שזה מה שיעזור לי לצאת, וכשהיא תדע מיזה, זה יעזור לי… אבל זאת הייתה טעות!!! כי בזמן שאני יצאתי מהתיסבוך הזה (ב"ה!!!) זאתי שאני מתוסבכת עליה, עוד חושבת שאני מתוסבכת, ומנסה להגביל את הקשר/לנתק אותו… העניין הוא שזה קרה ממש קרוב אחד לשני – כשאני סיפרתי לה על זה, כבר הייתי בדרך החוצה… בכולופן עכשיו אני תקועה… יודעת שאם נחתוך את הקשר אני יחזור להיות מתוסבכת (לא דווקא ברמה קיצונית)…

  11. קודם כל— מדהיםם
    דבר שני,
    אם באמת את מהצוות של האתר/ מישהי שמבינה בזה שיכולה לענות,
    הייתי שמחה לדעת מה הגבול שבאמת צריך עזרה מקצועית או שזה סתם משהו שאפשר לצאת ממנו..
    ובעיקר- עד איזה גיל זה נורמלי….
    תודה אלופה

  12. ווואווו נהנת לקרוא את זה כל פעם מחדש
    האמת בעיקר בגלל שמזדהה עם זה מאודדד וזה כתוב מעניין מאוד
    ופשוט מודה לקב"ה שזה כבר לא ככה ב"ה!!
    עכשיו היא משפיעה שלי וב"ה יש לנו קשר טוב וככה כשהוא מאוזן זה מאוד עוזר לי לשלוט במחשבות והרגשות

  13. אוקי לי גם היה סוגשל תיסבוך על שתי יודבתיות אצלינו
    הייתי מדברת איתם כל יום כל היום וגם שקלתי לקחת אותן כמשפיעה (שכבר היהליי)
    אבל אז פשוט ליודעת איך הגיעה אלי ההגיון ופשוט חשבתי אוקי אני עכשיו נקרא לזה מתוסבכת על מושקי הזו לדבר איתה זה כייף אבל אם היא תהיה משפיעה שלי אני התקדם איתה אני יהיה איתה בקשר פתוח כמו שיש לי עכשיו עם המשפיעה שלי וגם הייתי רואה את חני ומושקי בבצפר והייתי מובכת ככה שפשוט ירד לי מהם ב"ה ואני מחה שנהגתי בהגיון ולא לקחתי אותם כמשפיעה #כי_בואו_אין_על_המשפיעה_שליי

  14. דנייי אמאלההה אני עדיין לא מאמינה לך שאת לא איזה שליחה של צוות האתר או משהו כזה חח את פשוט חכמה ומדהימה בכל קנה מידה!! אני חושבת שכדאי לנתק ולבנות את עצמינו קודם:-) את לא (לא את דיני..) באמת אוהבת את הילדה שאת מתוסבכת עליה, אלה את הצורך באהבה לעצמך שאת מדמיינת שתקבלי ממנה..

  15. מרגישה ככ קרועה
    בין אמא אחת לשניה
    לא אמא במובן הפיזי של המילה.
    לא בקשר דם.
    קשר תפוז.
    קשר בו האיכות היא 109 אחוז.
    אך זה בדיוק כמו שזה נשמע..
    מסתכלת, אוהבת, מביטה.
    שוב ושוב על אותה דמות אהובה..
    מתייאשת, מבורסת, מתוסכלת.
    מתוסכלת,?
    ולא פעם ראשונה,
    לא על מישהי אחרת ויחידה.
    געוולד!!

    סחוטהההההה???????????????????????????
    '?המשפיעה לענייני קשרי תפוזים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *