טובלת ושרץ בידי

-שיר מפותגם-
רוֹצָה
לְשַׁנּוֹת
מְלֵאַת
כַּוָּנוֹת
כֹּה רוֹצָה
לְשַׁנּוֹת
אֶת עַצְמִי

לַעֲבֹד,
לְשַׁפֵּר,
לְמָקוֹם
טוֹב יוֹתֵר
לְהָבִיא
אֶת עַצְמִי
הַפְּנִימִי

שִׁנּוּיִים
מְנַסָּה
וְאֲוִיר
מַכְנִיסָה
זֶה קָשֶׁה
וְכֹל כָּךְ
לֹא פָּשׁוּט

וּשְׂפָתַיִם
חוֹשֶׁקֶת
שְׁגִיאוֹת
לִי מוֹחֶקֶת
אֵיךְ עוֹבְדִים
עַל הֶרְגֵּל
שֶׁחָרוּט?

מְנַסָּה
לְשַׁנּוֹת
אֶת עַצְמִי,
וּפִנּוֹת
(גַּם קְטַנּוֹת)
מְשַׁפְשֶׁפֶת
בְּמֶרֶץ

אַךְ מָה
לַעֲשׂוֹת
שֶׁיָּדַי
כְּבָר תְּפוּסוֹת
וְטוֹבֶלֶת
וּבַן
יֵשׁ לִי שֶׁרֶץ.