תפריט
מאז ומתמיד לא סבלתי ילדים שעושים חרמות.
בכיתה ג' הייתה לנו ילדה שאף אחת לא סבלה אותה. תמיד היו צוחקים עליה, זורקים הערות וכו'. לא יודעת למה, מאוד ריחמתי עליה. כאב לי לראות אותה סובלת. באתי למורה וביקשתי ממנה לשבת ליד אותה ילדה למשך הרבה זמן אבל, שלא תספר לה.
המורה שמחה לשמוע כי עד אז הילדה הזאת ישבה לבד! ילדה שמכיתה א' היא שקופה! הילדה הזאת מאוד שמחה. היינו יושבות ביחד, מדברות בהפסקות אבל המשיכו לפגוע בה. בתחילת שנה היא כבר לא הופיעה בכיתה. היה לי עצוב. אהבתי אותה.
את האמת? אף פעם לא החרימו אותי אבל גם לא הייתי המקובלת של הכיתה, עד כיתה ה'. בכיתה ה' רבתי עם ילדה מהכיתה. היא הייתה זורקת עלי דברים באמצע שיעור, מדברת עליי מאחורי הגב ולוחשת עקיצות בערמומיות בלי שהמורה תשמע. רבנו על דבר שטותי אבל היא פגעה בי ושברה משהו מאוד פנימי בלב שלי. כמה ימים אחר כך חיכתה לי שקית נייר שבתוכה היה חטיף, בקבוק שתיה ופתק. היא כתבה לי ככה (מועתק מילה במילה, שמרתי את המכתב):
ל(שמי) חברתי היקרה לעד!
אני מבקשת את סליחתך על כל הצער שלך על מה שגרמתי לך, אני נורא מצטערת ומקווה שתקבלי את סליחתי. בעזרת ה' אשאר חברתך כבעבר. אנא! מחלי וסלחי לי, אני נורא מצטערת על מה שקרה ויודעת שהסבתי לך צער עמוק. בבקשה, האם את מוחלת לי בלב שלם? (וחתמה את שמה)
עד כאן מכתבה. אני טיפוס שמאוד לא אוהב לריב, בלשון המעטה, אז כמובן שסלחתי לה מיד. מאז אנחנו החברות הכי טובות. המעמד החברתי שלי קפץ ברגע ומילדה שלא ממש עניינה מישהו (לא בגלל שהחרימו אותי, סתם כי לא הייתי הנוצצת של הכיתה) הפכתי לילדה שמתייחסים אליה יותר, שלומדים איתה למבחנים. המשבר הזה גרם לי לגדול.
היום, אני בכיתה י"א, עם מעמד חברתי מאוד גבוה. כולן חברות שלי ולא רק בכיתה. הפכתי לילדה מקובלת בחברה, ילדה שבאים אליה כדי לשפוך את הלב, ילדה שלומדים איתה למבחנים ומדברים איתה שעות אחרי צהרים. אבל הכאב שנחרט לי בלב לא מתאחה. הכאב נשאר שם. כמה שניסיתי לשחרר, לכתוב על זה, לדבר, כלום לא עזר. הכאב נשאר עמוק בתוך הלב.
המציאות הזו ממוטטת אותי. יש אשכרה ילדים שזו מציאות חייהם יום יום? יש ילדים שמפחדים לבוא לבית הספר! ילדים שחווים אלימות ובריונות בזמן שאנחנו שותים קפה בנינוחות ומתלוננים מזה שחברה לא התקשרה במשך כל היום!
אנשים!! תתעוררו! יש כאן נשמות שנפגעות מזה! מה קורה לכם? איך אפשר לפגוע ככה, לבזות ילד של הקדוש ברוך הוא?? כל הדמעות שהילדים הללו מורידים מקטרגת עליכם בשמיים!
סליחה, הייתי חייבת לפרוק.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
46 תגובות
וואו שאהבתי את מה שכתבת ובתור אחת ש(ואני מדגשיה לא חרם) היו מציקים לה המון בכיתה בערך מכיתה א-ו כל אחת באמת צריכה להסתכל מסביבה ולראות את הילדה הזאת שהיא פחות בחברה ופחות מתיחסית עליה ואולי גם קצת מציקים לה וזה חד משמעית בלי שום סיבה ופשוט לבוא לשאול מה שלומה לדבר איתה קצת לתת לה הרגשה טובה שמישהו חושב עליה אני אישית מאוד משתדלת לתת תתחושה הטובה הזאת לבנות שנראה לי שאם צריכות אותה כי אני לא רוצה שמישהי תרגיש כמו שהרגשתי אפילו לשניה🫶
כל הכבוד לך!
תמיד אחרי ניסיון מבינים איך אסור, פשוט אסור להתנהג לשני!
שולחת לך לב ענקקק💙💙
איזה באסה!!
חצי פוסט הורידו לי!
אוישש
איזה מעצבן
וממש אהבתי את מה שכתבת
מזדהה ומסכימה איתך לחלוטיןן
חרם זה פשוט דבר מזעזע
שיכול להשפיע על ילד לכל החיים
ולהרוס לו אותם
ילדים לא חושבים
בכלל
וזה עצוב נורא
מכירה מקרה כזה מקרוב..
זה כל כך עצוב,
שמי שלא חווה זאת
לא כל כך יכול להבין מה זה להיות שקוף…
ואוו, וואו, ווואו.
אמאללההה! זה כל כך נכון 🥹
רק לשים לב לשנייה מה קורה מסביבי, לראות גם את הילדות ה'שקופות' ההן, שאף אחד לא רואה או לא רוצה לראות.
כל הכבוד לך ששמת לב לאותה ילדה!
את מדהימה 🧡
תודה😳
שמחתי לקרוא!
כמה שזה נכון
רק רוצה להוסיף. לפעמים לא צריך להגיע לילדים שכבר מוחרמים וכו'
פשוט זה לפעמים רק לומר את ה"בוקר טוב" הזה. שפשוט יחמם את הלב.
שפשוט ייתן לך הרגשה שאת לא שקופה. ואת רצויה.
לפעמים אני חושבת שגם אם אני לא יגיע לכיתה חודש זה לא יזיז לאף אחדד
רק אולי שאני יגיע לכיתה, אז ישאלו אותי למה לא באתי.
קיצור פשוט לפתוח את העיינים
תודה שהעלת את הנושא
חד משמעית!
בוקר טוב אחד יכול לעשות כל כך הרבה לבן אדם…
עצוב שככה את מרגישה בכיתה שלך, אני ממש מבינה אותך…
קבלי לב ענק❤
תודה ששיתפת מעצמך❤❤
אם את כבר בי"א. וזה קרה לך בכיתה ה'.
זה אומר שעברו 6/7 שנים, ואת עדיין מרגישה את זה צורב.
אז ממליצה לך ללכת לטיפול. זה נשמע רק לילדים בעייתיים שלא מצליחים בחיים. ואת, ממש מצליחה בחברה אז אולי זה מגוחך… אז רוצה לשבור את הסטיגמה.
כול אחד היום צריך ללכת לטיפול. משהו ברמה הבסיסית. זה פשוט נותן איכות חיים. כי בתכלס לכול אחד קשה במשהו.
הטיפול יכול לעזור לך, לקחת את הכאב הזה ופשוט להקטין אותו ולהפוך אותו לנקודה קטנה קטנה.
שווה שווה שווה.
מנסיון….
(כמובן שאף אחד לא אמור לדעת שאת הולכת לטיפול.. חוץ מההורים…)
מלא הצלחותת מקווה שהצלחתי לעזור.
אני לגמרי לא חושבת שללכת לטיפול זה רק לאנשים בעיתיים, בכלל לא!
יש בעיה אחרת.
אחותי לא מזמן הלכה לפסיכולוגית, היא בקשה את זה מאמא שלי…
אמא שלי הסכימה, אבל ידעתי שהיא שבורה מבפנים, היא לא ממש מרוצה מזה…
אני לא רוצה לגרום לה להישבר שוב… מעדיפה לנסות להסתדר לבד- אולי בעתיד…
תודה על התגובה שלך, היא לגמרי עזרה❤
וואו. התרגשתי מאד. אבל מאד.
את מדהימה,
ושכוייח שהסבת לב ככה! צריך אהבו את כולם! אבל ממש.
שנזכה!
תודה☺💜
לב כואב
איזה רגישה ומיוחדת את !
אשרייך ::)
וואו, תודה!
את מאמי!❤
זה הכאב שלך שצורח פה…
הוא צורח.
הוא זועק.
מאז שאת קטנה את כזאת רגישה וטובה…
הוא צורח.
צורח חזק.
אבל לא כולם שומעים.
תודה שנתת לעצמך לשמוע, נדירה
תודה💙
וואו, התחברתי מאוד לפוסט ואסביר גם למה.
אחותי הקטנה, ילדה מהממת עם מלא חברות. הכל היה לה מעולה, עד ששנה אחת הגיע ילדה חדשה לכיתה שלה.
אחותי קיבלה אותה ממש יפה, הזמינה אותה הביתה וכו'… עד שיום אחד קרה ביניהן משהו והילדה החדשה החלה להתנכל לאחותי בכל צורה, פגעה בה, החרימה אותה, התעלמה ממנה, פקדה על כל הכיתה לא לשחק איתה, (תפסה מעמד בכיתה…) אחותי הייתה רצה עד כלות הנשימה במשחק תופסת בלי שמישהי תנסה בכלל לתפוס אותה. היו עוקפים על הרגל שלה בסופרת, אני כותבת את המילים האלו ובוכה.
כמובן היו בנות שהמשיכו להיות חברות של אחותי אבל החדשה הרסה אותה יום יום.
רוצה לציין שכל הזמן הינו כל המשפחה מאחורי אחותי והיא ידעה תמיד שיש לה למי לפנות.
(כמובן שפנינו לצוות בבי"ס אבל הם לא הצליחו לשפר את המצב.)
וכמו מה שקרה לך, כותבת הפוסט, יום אחד היא מגיעה לכיתה (ילדה קטנה וחמודה בכיתה ג'!!!) ומונח על השולחן חטיף ואליו מצורף פתק ובו בקשת סליחה שנראה שנכתבה מעומק הלב – בסגנון שצירפת כאן.
אחותי התרגשה, חזרה הביתה, סיפרה לאמא, (יש לציין שעדיין לא התלהבנו…) ואחר כך גם פתחה את החטיף.
הלם. היו בפני המון טישויים מכווצ'ים(!)
ועכשיו תגידו לי אתן, כמה רוע יכול להיות בילדה אחת???
אמאלהה אני קוראת את זה וכולי צמרמורות
פשוטט לבכותת
יש סוף טוב? או שיהיה בע"ה?
עד כמה שאני מעודכנת היא ממשיכה להתייחס אליה לא בצורה לא יפה אם כי ברמה פחותה מלפני כן
(מה שכתבתי קרה לפני שנה וקצת) ואחותי פשוט משתדלת להתעלם ולהיות עם שאר הבנות החמודות שבכיתה.
אני בטוחה שעוד שנה אולי יותר יהיה לסיפור הזה סוף. כשבנות גדלות הן מפסיקות ללכת כעוורות אחרי בנות מהסוג הזה. לי אישית בכיתה ביסודי היתה בת רודנית ממש, בנות היו שפוטות שלה, וכשהגענו לכיתה ה' ו', פתאום המעמד שלה ירד והבנות הפסיקו לפחד ממנה. ובאמת גם בסיפור הזה רואים שהבנות מבינות לאט לאט מה צריך ונכון לעשות.
ותודה לך על התגובה❤❤
כאב לי לקרא מה שכתבת בתגובה שלך למעלה, עצוב שיש בנות שמרגישות ככה בעולם🙁
מקווה בשבילך בעז"ה שעוד ישתנה לטובה.
טוב, עופר… זה לא יפה מה שעשית לי עכשיו,
אני בוכה כאן עם דמעות, ועוד בסוכות…!
אמאלה… אני לא עומדת בזה…
לא ציפיתי לכזה סוף
מה עם אחותך?
כל מילה שכתבתי כאן היא אמיתית ללא הגזמה, אני בוכה, תמסרי לאחותך שבאלי לחבק אותה…!❤️
תודה נשמה ❤
מצטערת שצערתי
באמת סוף הזוי🙁
ברוך השם משתפר, כתבתי בפירוט גם למעלה,
ואמסור לה, תודה💔
אני בהלם!!!!
את יודעת שתמיד שאלתי את עצמי, למה הם עושים את זה??
מה רע להם שהם עושים רע לאחרים??
ואז הבנתי שמאחורי כל ילד שעושה חרם עומד ילד מסכן…
אולי זה יקומם אותך ואת מי שתקרא את זה אבל זו האמת!
אין ילדים רעים, יש ילדים שרע להם ובמקום להיבנות מכך הם מנסים להשיג מעמד בכוח!!
היו לי דמעות בעיניים כשקראתי את מה שכתבת, ואני כל כך מבינה אותה!
ותמיד אילו שנופלים כקורבן הם דווקא אילו הנחמדים, שלא עשו רע לאיש מעולם!
והסוף, גמר אותי, הייתי בטוחה שיש סוף טוב לסיפור הזה… כאב לי לשמוע את זה💔💔😥
האמת שאני די מסכימה איתך למרות כל מה שקרה.
ואולי גם היא לא מודעת למה שהיא עושה.
אני תמיד אומרת לעצמי וואו כמה היא תתבייש ותתחרט בעוד כמה שנים שתזכר במה שעשתה…
ותודה על התגובה מקווה שעוד יהיה סוף טוב ❤
לב, אני מעריכה אותך מאוד, ריגשת אותי!
תודה,
איזה חמודה את!
❤❤❤
כתבת יפה ומאוד מרגש,
באמת קשה לחשוב שיש
ילדים כאלה
והם נשארים לבד עם עצמם
עד שיבוא משהו שירים אותם.
תודה💙💙
קראתי את הפוסט והתגובות.
מזדהה עם הנושא הזה מאוד בתור ילדה שנפגעה שנים ויום יום הלכה לבית ספר בכוח (כי אצלנו בבית אין כזה דבר לא ללכת) ובפחד מה מצפה היום.
יש לי פלאשבקים עד היום (יותר משש שנים אח"כ), כן יש לי פוסט טראומה וזו לא ה'מתנה' היחידה שקיבלתי מהתקופה הארוכה שסבלתי ביסודי.
אני לא מבינה מה גרם לבנות להתנכל דווקא אלי, לא הייתי שונה או שווה במיוחד, הייתי חדשה שמהר מאוד הפסיקו להתלהב עליה ואח"כ פשוט שק חבטות מזדמן, פשוט סוג של אפס ברשמי.
באמת שהייתי מעדיפה להיות רוח רפאים ואכן זה מה שנהייתי אחרי שזה נגמר (אם כי לא לגמרי כי הבת שבמיוחד התנכלה לי לא הפסיקה עד כיתה ח' לשים לי רגל ולתת לי מבט של 'מי את בכלל', אני יודעת שהיא מסכנה אבל זו לא סיבה להצדיק אותה או לרחם עליה, העדפתי לסלוח ולא להרגיש כלום כלפיה חוץ מעוד מרכיב בטראומה).
עברתי תיכון שלם בהשלכות של זה- חרדה נוראית וסבל שאף אחד לא רואה ואני לא יכולה אפילו להגדיר, עד שהצלחתי וזה היה מאוחר מידי.
מה יש לי לומר לכן?
שבדברים האלה יש הרבה שאף אחד לא רואה והנפגע לא מבין איך כולם אדישים לסבל שלו.
שיש לזה השלכות ולקח לי מלא זמן להבין שאני לא אצא מזה לבד ואין לי ברירה אלא לפנות לעזרה מקצועית (טיפול) אם אני רוצה לחיות באמת (ולא רק לשרוד) ולבנות לעצמי עתיד.
שמי שעכשיו סיימה תקופה כזו לא תחכה ותהיה ערנית! אם היא רואה שהקושי ממשיך למרות שלכאורה אמור להיות לה טוב עכשיו שתפנה ותבדוק אם יש לה משהו שנהיה לה מהזמן הזה (חרדה/פוסט טראומה וכדו') ולא תחכה או תשלה את עצמה שזה יעבור לבד (או שהיא תתמודד לבד) כי מניסיון זה פשוט לא קורה!
ותאמינו למרות שזה קשה ונוגד היגיון שה' עשה את זה בשבילכן כדי לחשל אתכן וכי יש לכן כוחות לזה. (מנסה לא לדבר גבוהה גבוהה אני רצינית וכנה, קשה אבל אפשרי להפנים את זה).
ולסביבה- הבת יודעת מה היא עוברת, לא להתכחש.
זהו סורי על הנאום הארוך (בכלל לא חשבתי להגיב 😅)
אני כל כך שמחה שבסוף החלטת להגיב כי זו התגובה הכי חשובה בפוסט שהעליתי!!!
את כל כך ריגשת אותי, אני עם דמעות בעיניים!
לא להאמין כמה סבלת שם וכמה זה השפיע עלייך אחר כך…
אני מבינה אותך הכי שבעולם,
כמו שרק מי שחווה דבר כזה אי פעם יכול להבין!
אני—
אני באמת לא יודעת מה לומר מול מה שכתבת פה ורק יכולה לשלוח לך לב ענק
ולומר לך תודה ענקיתת על זה ששלחת את התגובה הזאת💙💙
ועוד משהו, בת כמה את??
אם לא אכפת ל לחשוף
וואי אחותי, זה— כואב.
אני שמחה שלבסוף הגבת, כי כתבת דברים מדהימים. מקווה שהרגשת טוב ונוח עם זה😉
שתדעי שאת ילדה מדהימה ובוגרת, מלאת כוחות.
יש שיאמרו לך שאת מדהימה בזכות מה שעברת. הם יאמרו לך את זה מכוונה טובה, לעודד אותך, אבל זה לא נכון. את לא מדהימה בגלל שאנשים עשו לך רע. את מדהימה בגלל שזה מי שאת בפנים💗
את כל כך צודקת. איזה חמודה את😍🥹
זה כל כך עצוב שזה קורה…
עד כיתה ה', כולל, הייתי בבית ספר ששם כולם היו קשורים אחד לשני משפחתית, התלמידות, המורות, המנהלת, כולן… ורק אני לא. ולא ממש התחשק להם לקבל מישהו שונה מהם..
לא היו משתפים אותי לפעילויות, בנות היו צוחקות עליי, מדברות עליי מאחורי הגב. בגלל שאני כבדת שמיעה היו לי טעויות בדיבור, אז בנות היו מחקות אותי וצוחקות עליי… הייתה גם ילדה שהייתה עושה לי פרצופים מפחידים… גם בנות היו נוגעות לי בדברים, אפילו קרעו לי ציור ותצוגה שהכנתי לשיעורי בית… והמורה לא האמינה לי שכן עשיתי שיעורי בית… פעם חשבו לפתוח להקה בבית הספר, ואני נורא אוהבת לשיר ורציתי גם להצטרף, מאוד, אחת הבנות שראתה את הרצון שלי ביקשה ממני שאשיר לה. בקושי עם ביטחון התחלתי לשיר לה.. היא אמרה לי שאני שרה יפה. נתנה ביטחון. והביאה עוד בנות שאשיר לידן. שמחתי. בנות נוספות באו, ועוד בנות ביקשו ממני.. וכולן צחקו. מתברר דהיא הלכה לכולן וצחקה שאני רוצה לשיר, וקראה לכולן לצחוק עליי גם…
(בגלל זה אני צוחקת ומלגלגלת על כל החבדניקים שאומרים וצועקים "אהבת ישראל", כי אלו שעשו את הכי רעש בלצעוק את זה, הם אלו שהכי פגעו בי)
המורות אמרו שאני לא רגילה, מורה אמרה לי פעם על תשובה שגויה שעניתי "את רואה שאת טיפשה?" אז אם המורות ככה, אז מה מצפים מהתלמידות?!
ואמא שלי הייתה חולה ומאושפזת הרבה, והייתי צריכה לטפל בבית, להכין אוכל, לשמור על אחותי הקטנה שאני בעצמי הייתי קטנה… לעמוד מול אנשים רעים…לא משנה. לא אמשיך. אז… לא היה לי למי לספר, ובמיילא הייתי עסוקה בבית… בתכלס, חשבתי שזה נורמלי, לא הרגשתי שמציקים לי, חשבתי שאני זאת הבעייתית.
מה?????? מלח יורדות לי כאן דמעות! באמת.
אני בשוק שזה מה שעברת ככה בחיים!!!😥😥😥
דיי אני מדמיינת ילדה קטנה ומתוקה שמסביב כל הרוע והקושי הזה😟
קשה לי רק לדמיין את ולחשוב שאת עברת את זה על בשרך!!
ודווקא את כאן מכל הבנות באתר נראית הכי אנרגטית ושמחה. לא מבינה איך התגברת על הדבר הזה.
נשמע לי כזה הזוי היחס של הסביבה, במקום לתמוך להרוס?? טוב, המילים מתערבבות לי כרגע מרוב הלם וכאב.
אוהבת ומעריכה אותך ❤💔❤
את חמודה ממש באיך שזה נגע בך.😍 תודה. וסליחה על זה, שגרמתי לך ליותר מידי רגשות.
זה לא קשור לאותו האדם הפגוע, או לאופי שלו, לאנשים פשוט נורא קשה לקבל מישהו שהוא שונה מהם, ולא כמוהם. בישראל יש ממש חוסר מודעות ורגישות לעניין. וזה באמת נורא עצוב וכואב מאוד.
תודה על המחמאה, האמת שהאתר כאן הוא מקום היחיד שלי בחברה. לפי מה שהבנתי הייתי כאן פופולארית בעבר, וזה היה מוזר לי. הרי אני לא הייתי שונה ממה שאני כאן, ומהסביבה הקרובה. הייתי אותה אחת. מה שהפך אותי לאהובה, זה אתן. אתן בחרתן לאהוב אותי. וככה זה הפוך, הן לא בחרו לקבל אותי ולהתנהג אליי בצורה כזאת…
אבל ב"ה. עברתי המון דברים בחיים שלי, עוד כשהייתי ילדה בת 3 בכל מיני תחומים שאני לא יכולה לפרט אותם. וזה כואב מאוד, וקשה הרבה פעמים. אבל קיבלתי מלא חכמת חיים.
תודה. גם אני אוהבת אותך. מעצם שאת, הכי פשוט☺️❤️
וואי, מלח, איזה סיפור עומד מאחוריך… לא יאומן, קשה לי ממש לקרוא את זה….
רק טוב בעז"ה, את מדהימה❣
זו הבעיה הקשה בחרמות, שהילד חושב שהוא האשם😥
אני מתנצלת, לא התכוונתי לצער אותך, סליחה. ותודה לך על התגובה, ועל מה שכתבת. את מדהימה בעצמך!💗
נכון.. זה באמת הכי נוראי ואכזרי שיש… הלוואי שהעולם היה סך הכול גפרור והייתי מדליקה אותו והיה פשוט ב'קליל' אחד אור…
אני בהלם!!!
טוטאלי!!
זה אולי קלישאתי אבל אני עם דמעות בעיניים, מבטיחה לך!
תודה ששיתפת במה שעברת…
אני כל כך מבינה אותך, את אפילו לא מעלה על דעת עד כמה…
רק שולחת לך לב ענקק 💙💙
תודה לך. את ילדה מהממת, עם לב כואב- אבל מקסים וטוב. כל הכבוד לך שכתבת את הפוסט הזה. אני מנחשת שזה קשה, לפתוח קצת מפצע ישן, ושיתפת בשביל להעיר ישנים.🎖🏆🍦
תודה, אני מקבלת, ושולחת חזרה.❤️
את כל כך צודקת. איזה חמודה את😍🥹
זה כל כך עצוב שזה קורה…
עד כיתה ה', כולל, הייתי בבית ספר ששם כולם היו קשורים אחד לשני משפחתית, התלמידות, המורות, המנהלת, כולן… ורק אני לא. ולא ממש התחשק להם לקבל מישהו שונה מהם..
לא היו משתפים אותי לפעילויות, בנות היו צוחקות עליי, מדברות עליי מאחורי הגב. בגלל שאני כבדת שמיעה היו לי טעויות בדיבור, אז בנות היו מחקות אותי וצוחקות עליי… הייתה גם ילדה שהייתה עושה לי פרצופים מפחידים… גם בנות היו נוגעות לי בדברים, אפילו קרעו לי ציור ותצוגה שהכנתי לשיעורי בית… והמורה לא האמינה לי שכן עשיתי שיעורי בית… פעם חשבו לפתוח להקה בבית הספר, ואני נורא אוהבת לשיר ורציתי גם להצטרף, מאוד, אחת הבנות שראתה את הרצון שלי ביקשה ממני שאשיר לה. בקושי עם ביטחון התחלתי לשיר לה.. היא אמרה לי שאני שרה יפה. נתנה ביטחון. והביאה עוד בנות שאשיר לידן. שמחתי. בנות נוספות באו, ועוד בנות ביקשו ממני.. וכולן צחקו. מתברר דהיא הלכה לכולן וצחקה שאני רוצה לשיר, וקראה לכולן לצחוק עליי גם…
(בגלל זה אני צוחקת ומלגלגלת על כל החבדניקים שאומרים וצועקים "אהבת ישראל", כי אלו שעשו את הכי רעש בלצעוק את זה, הם אלו שהכי פגעו בי)
המורות אמרו שאני לא רגילה, מורה אמרה לי פעם על תשובה שגויה שעניתי "את רואה שאת טיפשה?" אז אם המורות ככה, אז מה מצפים מהתלמידות?!
ואמא שלי הייתה חולה ומאושפזת הרבה, והייתי צריכה לטפל בבית, להכין אוכל, לשמור על אחותי הקטנה שאני בעצמי הייתי קטנה… לעמוד מול אנשים רעים…לא משנה. לא אמשיך. אז… לא היה לי למי לספר, ובמיילא הייתי עסוקה בבית… בתכלס, חשבתי שזה נורמלי, לא הרגשתי שמציקים לי, חשבתי שאני זאת הבעייתית.
…
וואו לב כואב כמה רגש יש בך.
האמת שהקטע האחרון הכי ריגש אותי, איך שאת דואגת לאלה שעדיין שם, לא יוצאת מהמקום של הנפגע ובורחת, נשארת לעזור.
את מדהימה, וזה חתיכת אומץ לפתוח את הסיפור האישי שלך.
תודה ג'ינג'ית,
ריגשת אותי מאוד💙💙
ורק שתדעי שלדעתי כל מי שהיה במקום הזה
לא יכול לעבור את הכל ולברוח בסוף, זה בנפשו…
רק תדעו שיש שני צדדים.
אף ילד הוא לא רע, גם לא הילדה אם הטישויים, למרות שזה מזעזע. ברמות.
אני גם עברתי פגיעה חברתית מטורפת בגיל קטן ולתקופה ארוכה,
א-ב-ל-
אתם לא יכולים להגיד על ילד שהוא רע,
לכו תקראו את זה
https://shutafotbaderech.co.il/our-post/%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%9c%d7%93-%d7%9e%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%94/
אין ילד רע.
הוא לא עושה את זה ממודעות. הוא קטן.
פשוט בצד הפוגע. כי זה המסלול שאלוקים נתן לו.
מישהי פה באמת חושבת שהיה אפשר למנוע את זה?
מישהי פה חושבת שהילד אשם?
חד משמעית וגם עניתי את זה לעופר איילים:
"את יודעת שתמיד שאלתי את עצמי, למה הם עושים את זה??
מה רע להם שהם עושים רע לאחרים??
ואז הבנתי שמאחורי כל ילד שעושה חרם עומד ילד מסכן…
אולי זה יקומם אותך ואת מי שתקרא את זה אבל זו האמת!
אין ילדים רעים, יש ילדים שרע להם ובמקום להיבנות מכך הם מנסים להשיג מעמד בכוח!!"
למנוע את זה היה אפשר… על ידי טיפול נכון…
אם היו תופסים את הבעיה בזמן,
היה אפשר לטפל ולשנות את המציאות הכואבת
ואני לגמרי לא חושבת שהילד אשם…
הוא ילד שלא טיפלו בו כשהיה לו קשה
כי אין הסבר אחר לזה שילד פוגע בחבר שלו, סתם ככה…
חייב להיות שיש משהו בפנים שקשה לו
בשביל לעשות כזה מעשה…