תפריט
.
היוששש שותפות.
(התלבטתי אם לכתוב את הפוסט הזה בשם שלי או בשם אחר ,לכתוב אותו בכלל.. ילא שום דבר לא יקרה ,זה לא דרסטי…)
מודיעה מראש שזה יהיה קצת ארוך…
אבל אם יש לך זמן פנוי –
אשמח אם תקראי את הפוסט הזה, ויכול להיות שאפילו תזדהי איתי.
אתחיל ממקרה שקרה, שיעזור לכן להבין:
כשאחותי הייתה בכיתה ב' חברתה לכיתה עברה בית ספר (אחותי עכשיו עולה ל-ד')
עכשיו החברה הזאת עברה לבית הספר שאמא שלי עובדת בו, ולכיתה שאמא שלי מלמדת בה!
אני רוצה רגע להסביר עליו משהו. זה בית הספר לדתיים, ככה ככה כזה..
זאת אומרת בכיתה יש בנים ובנות ביחד, אבל הם נפרדים בכיתה ה'.
הבנים לפעמים עם כיפה וציצית, והבנות עם חצאית מיני, ג'ינס, הם כן שומרים שבת חגים וכל מיני…
בקיצור מבית ספר של חב"ד, חרדי, היא עברה לשם
ולפעמים שאני רואה את התמונות בפלאפון של אמא שלי ואני רואה את התמונות מהבית ספר שלה, של התלמידים שלה
זה ממש עצוב, כאילו את רואה את הילדה הזאת שהייתה פעם עם ארוך וכל זה, את רואה אותה אם קצר, בלי גרביים ועוד…
גם אמא שלה בתמונת וואצאפ כבר בלי פאה…
אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל אני רוצה לדעת אם משהיא מזדהה איתי.
אני עצובה עליה, אבל היא נראית ממש שמחה ונראה שכיף לה…
אז למה אני ככה?
ויש עוד משהו ממש דומה.
יש מישהי חרדית אחת שמעלה כל מיני סרטונים על איפור, בגדים, וכו'
יום אחד אני רואה מישהי שממש דומה לה, אבל זה היה די מוזר כי היא הייתה אם תלתלים, ועל מי שאני מדברת היה פאה חלקה, חלקה ועוד פעם חלקה!
שאלתי את אמא שלי לפשר העניין, והיא אמרה לי שהחרדית הזאת נהייתה סוג של שומרת חגים, שבת – אבל ככה ככה, זאת אומרת שהיא בלי פאה, בלי הלבוש הצנוע בכלל…
כאילו מה נסגר?
זה ממש כואב!
גם הכי כאב לי לשמוע שהיא אומרת (בערך..)
שאלו אותה את מוכרת את הבגדים הצנועים שלך?
אז היא ענתה: לא, אני לא יודעת אולי מחר אני אקום בבוקר וארצה לחזור להיות חרדית…
כאילו מה את חושבת שזה משחק?! ומה עם הילדים שלה?
היא חושבת שזה משחק וזה ממש כואב
בקיצור אני חושבת שסיימתי
כאילו זה ממש כואב לי שאני שומעת על חרדים לשעבר.
יש מישהי שגם מרגישה כמוני?
תודה שקראת עד הסוף
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
20 תגובות
כואב לשמוע.
לא נתקלתי במקרים כאלו, אבל ממש כואב לשמוע!
גם לי כואב..
ולא רק לשמוע על זה..
אלא גם מנסיון אישי.
של חברות ואנשים שקרובים אלי מאוד וירדו מהדרך.
וואי סוכנת איזה רגישה ומדהימה שאת.
זה כול כך עצוב לקרוא את זה.
לי היתה חברה שבכיתה ז' עזבה אותנו והיא וכול המשפחה שלה נהיו חילונים.
כאב לי בטרוף.
מזדהה לחלוטין.
והלוואי שיהיה כבר סוף לכול הדבר הזה.
אוף, זה כזה כואב לשמוע..
היצה"ר.. העולם הזה שכ"כ מושך ליפול, בניגוד לרוחניות שדורשת הרבה.
בכנות, כדי להרגיש מחוברת לקב"ה, לתורה ומצוות דורש הרבה מאמץ. ורק כשעושים, מרגישים שייכים ובאמת נהנים זה. נהנים להיות בפנים. וגם אז יש יצה"ר והכל ולא תמיד זה בא בקלות. הנאה ברוחניות, לא באה בקלות. לעומת זאת, בגשמיות, בחופש של העולם הזה, הרבה יותר קל למלא את הנפש 'באושר' מדומה. בהנאה זמנית.
אני הכי מבינה את אלה שיורדים.. והכי מעריכה אותך. שאת בפנים, למרות ולמרות ולמרות.
הלוואי שכולם יראו כבר את האמת, את האושר הנצחי שבאלוקות, יזכרו מי הם באמת ויחזרו.
אוףף זה באמת כואב כואבב.. אני חושבת שזה גם כואב כי אנחנו מיד חושבות על עצמינו- אז אנחנו לא בדרך הנכונה? טוב להם לא?
בקיצור, בכלמקרה, אני מתפללת שכל אחד ימצא את הדרך היפה והטובה ביותר עבורו. הלוואי!!! אני באמת רוצה שזה יקרה, וזה יקרה בעזה.
מזדהה איתך.
נכון כואב
אבל את בכלל לא יודעת מה עבר עליה לפני זה …..
אאוצ' זה אחד הכואבים במיוחד אם זה אנשים שהכרת מקרוב:(, אבל כדאי שתדעי שאם זה ילדה שאת יודעת שהיא היתה מחוברת בטוח שבמוקדם או במאוחר היא תחזור. ואם תשמרי איתה על קשר (כשיש לך אפשרות) זה יגרום לה לחזור הרבה יותר מהר, ראיתי אתזה בעצמי. איתך בכאב, בהצלחה!
ואוו בול ההרגשה שלי! כואב ברמות!! וכל הזמן אני חושבת על זה!
ויותר כואב לראות את זה על אנשים קרובים. (לא משפחה ב"ה אבל חברות, אנשים מהקהילה..)
מה שיש לי לעשות עם זה, זה לנסות אולי קצת לדבר איתם ולהתפלל שיחזרו בתשובה שלימה..
וגאולה! זה הכי חשוב!
כן
מבינה מאוד ומכירה מקרוב
אח שלי
אבל זה העולם אני מנסה להתמודד
ב"ה שהן "רק" הפסיקו להיות חרדית, ולא גרוע מזה.. ואני מכירה אישית אנשי כאלה ומממש ממש קרוב?
היה לי בנות כאלה,
בכיתה הקודמת שלי
פשוט עצובב
אין לתאר תכאב הזה!!
היה לי אח כזה- בה חזר עכשיו לטוב ולמוטב…
אין, פשוט כואב ברמותתת
אאוץ, גם לי יש בנות מהכיתה…
אממ
טוב,החלטתי לכתוב..
אנחנו קהילה חמה ומלוכדת ו…
לכמה משפחות יש ילדים נושרים..
וכל פעם שאני רואה אותם ברחוב פשוט רועד לי הלב..{לא יודעת להסביר..}
גם כשביקרנו בבית המשפיע של אבא שלי וכל האחים שלי הבחורים דיברו איתו ואני ישבתי בצד ופתאום נכנס הבן שלו..
עם סמארטפון ולבוש רחוב
פשוט נכנסתי לשרותים והתחלתי לבכות..
רעד לי הלב בצורה מפחידה ושיצאתי ראיתי עוד פעם ושוב פעם בכיתי
זה היה פשוט כואב…
לראות בן של משפיע כל"כ חזק..
אאוץ' מדהימה שאת..
איייייי
הכאבת לי☹
יש לי במשפחה כמה ממשפחות הכי טובות בעולם שלא שומרים שבת??
ואוו עצוב וכואב
אבל כולם בסוף חוזריםםם
בעז"ה
כתבתי על זה פוסט לפני כמה חודשים
https://shutafotbaderech.co.il/insights_on_life/%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%aa%d7%97%d7%96%d7%95%d7%a8%d7%a8/
פוסט מהמם ומרגש.
תודה עוד אחת
אוף..
באמת קשה לשמוע!!!?
עברתי דירה כשהייתי בכיתה ה' ולא ממש שמרתי על קשר עם חברה טובה שהייתה לי משם,
בקיצור השנה חידשתי איתה את הקשר. ומסתבר שהיא כבר לא ממש דתיה…
אני לא חבדניקית (שומרת תומ"צ אל תדאגו?), והיא היתה החבדניקית היחידה שהכרתי אז!
והיא גם הלכה ממש סגור וצנוע..
בקיצור זה נורא מצער וחבל, ועצוב, וקשה!
זה באמת עצוב. מאד.
זה עצוב, כי היא לא יודעת מה היא עושה כשהיא כן ’חרדית’.
זה עצוב, כי היא לא מצאה את הסיבה שבגללה היא עובדת את ה’…
ככה זה נשמע, ולכן זה עצוב כל כך.
זה עצוב, כי אצלה אישה חרדית = עם פאה וחצאית ושומרת עוד אי – אלו דברים,
ואישה כזאת היא אולי חרדית במובן של להשתייך לחברה החרדית, אבל היא לא חרדית לדבר ה’.
סורי על החפירות,
ביי ביי.
כואב נורא, מכירה המון בנות בסגנון.