חיים את הזמן /ויקהל

השבת היא שבת מברכים חודש אדר שני. שבת זו היא מיוחדת: נקראת "שבת שקלים". בשבת זו יוציאו 2 ספרי תורה, באחד יקראו את פרשת השבוע, פרשת ויקהל, בשני יקראו על מחצית השקל.
אבל, למה עושים אתזה?
לפי המנהג, בשבת שלפני ראש חודש אדר (או שבת ר"ח אדר) קוראים בבית הכנסת מהתורה את הפסוקים שעוסקים בחיוב על כל אחד מבנ"י להביא מחצית השקל עבור קרבנות הציבור שהקריבו בבית המקדש. זוהי אחת ממצוות עשה שבתורה וכולם מחוייבים בכך.
בזמן שביהמ"ק היה קיים, כולם היו חייבים להשתתף בהוצאות קרבנות ציבור. אפילו עני שהתפרנס מצדקה היה חייב ללוות כסף, או למכור חפצים, כדי להשתתף עם הציבור. גם כהנים ולוויים השתתפו, וגם יהודים שחיו בחוץ לארץ.

אז הכל טוב ויפה. אבל מה הקשר לחודש אדר דווקא, שאז קוראים בתורה את עניין השקלים?

לפי התורה השנה מתחילה בחודש ניסן. בעצם כל הכסף שנאסף עבור קרבנות הציבור היה בשימוש שנה שלימה – מחודש ניסן עד חודש ניסן בשנה הבאה, שאז היו צריכים להביא קרבנות מהכסף שנאסף בשנה החדשה. לכן בחודש אדר היה צריך להכריז ולהזכיר על השקלים, שכולם יתארגנו ויתכוננו לתת. לכן תיקנו חכמים לקרוא את פרשת שקלים לפני ר"ח אדר.

לאחר שהשמיעו על השקלים בר"ח אדר, וכל הציבור ידע והתארגן, בט"ו באדר היו הגבאים בכל עיר ועיר מבקשים מכל אחד לתת, בדברי נועם ולא בכוח. בכ"ה באדר היו הגבאים יושבים בביהמ"ק בירושלים לגבות, ואז כבר הגבאים בכל עיר הכריחו את כל מי שלא נתן – לתת בכפייה.
את כל הכסף היו מביאים לאחת הלשכות בביהמ"ק, ממלאים 3 קופות – קופסאות – גדולות, ומה שנשאר ולא נשאר לו מקום בקופסה – שמו בצד.

הכסף מימן את קרבן התמיד, מוסף של שבתות וראש חודש ומועדים, קרבנות ציבור, מלח, עצים למזבח, סממני הקטורת ותשלום למי שהכין את הקטורת, לחם הפנים והכנתו, העומר, שתי הלחם, שעיר של יום כיפור, בגדי הכהנים והכהן הגדול, וגם למימון פרה אדומה, שעלתה הרבה כסף…

כיום, שאין לצערנו בית המקדש, תקנו חכמים לקרוא על השקלים לפני ר"ח אדר, זכר למקדש.

בקשר לתרומה זו ישנה שאלה ידועה שדנים בה בפרשת כי תשא (שקראנו שבוע שעבר). למה דווקא מחצית השקל ולא שקל שלם?

עניין מחצית השקל בא להדגיש לנו עיקר חשוב בחיי היהודי: אחדות השם. שיהודי צריך לזכור שאין לו קיום עצמאי, הוא לא "שלם" מצד עצמו, אלא אך ורק כאשר הוא דבוק בבורא "אתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום".
העניין הזה נרמז במחצית השקל. התורה מזכירה ליהודי לבד אתה רק חצי! מציאות שלימה אפשרית רק כשאתה מחובר עם הקב"ה.

מכך לומדים שבאמת הקב"ה והיהודי הם לא שני דברים נפרדים, אלא בשורש אנחנו 2 חצאים שיוצרים יחד דבר שלם. וכדברי הזוהר: "ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד", ישראל והקב"ה הם דבר אחד.

***
אתמול היה כ"ז אדר א', יום קשה ועצוב מאוד בהיסטוריה החב"דית.
מאמינה שכולן פה כבר שמעו בבית ספר מלאא על היום הזה, אז אני לא אאריך.
אבל בואו נעשה עוד משהו טוב קטן כדי לזרז עוד יותר את הגאולה.
ושיהיה גם לע"נ בלומה בת שלמה.

גוט שבת!