תפריט
לא היה לי רעיון לכותרת מקורית אז תתעלמי ותכנסי 🖤
חוסר אונים גדול, חזק!
לא שייכת לשום מקום
כאילו העולם מיצה אותי
זהו
נהנו עד עכשיו
ומעכשיו הם לא צריכים אותי
טוב להם בלעדי
לא שייכת לכאן
לא מתאימה לשם
לא קשורה לפה
פה זה רק גברים
ושם רק נשים
כאן הילדים
ושם הבחורים
פה המתבגרות
וגם לשם אין לי כניסה
את לא מתאימה
לא מספיק חסידית שם
ופה יותר מדי
בוגרת מידי
קטנה מידי
חכמה
טיפשה
ולא שזה נכון כן?!
פשוט החליטו שאני כבר לא עוזרת להם
אז ביי
אין לך כניסה לחבורה
לא יחס בבית
כנ"ל בכיתה
ב*** אין עם מי לשבת
כי הרי את לא מתאימה
אין לי מקום
אין לי חברים
אין לי משפחה
כולם עזבו
שכחו אותי
עבר זמני
ולא זה לא מעניין או מזיז להם
פשוט כלום
כשהם צריכים משהו הם יודעים טוב טוב לחזור
ולבקש
להתחנן
למה?!
למה לי לעזור לכם!!
רק פגעתם בי
גם כשניסיתם להיות נחמדים
כאילו אני הבובה שלכם
כשצריך היא פה
כשלא, מושלכת בצד
בצל לבד
אין בעיה
ככה אז ככה
תזכרו לבכות רק כשאני אלך
רק אז תבינו כמה הייתי שם
וספגתי ממכם עוד ועוד
כמו ספוג
לא נגמר
סורי על האורך… רק עכשיו קלטתי
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
זה כל כך כואב לדעת שאין לך מקום.
גם אני נמצאת פה, אין לי אף אחד.
אבל יש לי את עצמי. יש לי את ה'.
זה המון!
כי את לא שווה רק אם יש לך מקום, את שווה כי את זאת את, ושום דבר בעולם לא ישנה את זה. גם אם אנשים יצחקו עלייך, גם אם כל העולם ישנא אותך, את- שווה המון! הכי בעולם! ואין אף אחד בעולם שדומה לך, כי את מיוחדת, וכמוך- יש רק אחת!
אאוץ' זה כל כך כואב
הכאב זועק מהמילים שלך נשמה שלי אין לי מה להגיד מול זה פשוט לשתוק
כואב ממש…….
מבינה אותך..
תיזכרי כמה את כן טובה, וכמה דברים טובים ישבך.
תתמקדי בהם, ותעצמי אותם. תחשבי עליהם הרבה.
זה ישנה את ההסתכלות שלך על עצמך ואז הסביבה תשתנה כשהיא תראה שאת אוהבת ומעריכה את עצמך.
פתאום הם ישימו לב לדברים הטובים שלך.
וגם תדברי עם אמא/ אבא שלך על זה. תשתפי במה שאת מרגישה, בלי להאשים. (כשאת לא מאשימה יכולים לשמוע מה את אומרת בלי להתגונן)
אולי תגלי שזה לא בכוונה?
אולי היו טעויות?
אולי באמת צריך לשנות את היחס!
ועם חברות, כדאי לך לחפש חברות אמת, כאלה יותר פנימיות ועמוקות, שיש להם לב טוב ואכפת להן ממך.
לכי ליד האנשים הטובים.
ה' איתך, הוא שומר ואוהב אותך מאוד,
והתקופה הזאת תעבור ויהיה לך יותר טוב.
אאוץ.
עברתי כמה פעמים כזה דבר.
זה אאוץ גדול. אני יכולה לומר שלמרות שעברו מעל ארבע שנים אני עדין לא מוחלת ולא סולחת…
הכאב הזה, "קחו תשתמשו ותזרקו" (טורנאל) כאילו אני שקית חד פעמי, צורב את הלב. עד עומק הנשמה.
אין לי במה לעודד.
אולי בכרית שספגה את הדמעות….
נ.ב. המשפחה תמיד קיבלה אותי. הבעיה היתה עם החברה….
וואו.
הזדהיתי עם הרוב… גם אני לפעמים מרגישה שאין לי מקום. ממש מזכיר לי את עצמי… מזדהה.
הכאב הזה…
זה קורע…
לא שייכת לשום מקום…
להיות הבובה של כולם
שאתם צריכים אותי אז…ושלא…
אני כואבת את הכאב שלך.
הייתי שם.
יש לי מלא מילים.ואין לי.
ואני רוצה לצעוק. ולשתוק
זה היה מילים רועדות…
אני לוידת למה הםוסט הזה נגע בי(בעצם אני כן).
לוידת
אממ…
קודם כל
זה מרגש מאד וזה כי מרגישים אותך כותבת,
אותך עם הכאב שלך.
ואני ממש ממש מבינה
באמת
גם אני, עם החברות
מרגישה שהן לא אוהבות אותי
ומדברות אלי ומתייחסות אלי יפה כשהן חושבות שיצא להן מזה טובה…
אבל, אני חושבת שלכולן יש רגעים כאלה בחיים
של ייאוש מהחיים, מהעולם, מהמשפחה, מהחברות
ויחד עם זאת, צריך לדעת ש-ה' ברא אותנו למטרה מסוימת
וכל בעיה\ ניסיון שיש לנו בחיים מותאם בדיוק בשבילך ובשביל הכוחות שלך (או הפוך😅)
ולכן אני יודעת גם שלכל החטופים ולמשפחות הנרצחים יש נשמות כ"כ גבוהות שה' ניסה אותם בניסיון כזה קשה
ובלי להשוות חס וחלילה…
ולא רק שהוא מותאם לכוחות אלא בזכותו ואיתו אנחנו עושים את המשימה שלנו והמטרה שהיא ברורה,
לבנות ל-ה' דירה ולהביא כבר את הגאולה (כי אי אפשר יותרררר)
בהצלחהה😍😍