תפריט
זה לא אותו הדבר..
חברות אהובות שלי,
אני כל כך מתגעגעת.
יצא לי לראות היום כמה דברים משותפים שלנו… שעשינו ביחד.. ודמעות החלו לזלוג מעיניי.
השיעורים דרך המסך הם לא אותו דבר… והשיחות אל תוך הלילה כאפס קצהו מההווי האמיתי..
החלפת החומרים והמשימות, העזרה המשותפת לביצוע המטלות כל כך מחממות את הלב, אבל עדיין. זה לא כמו באמת. לא בכיתה, בצוותא.
נכון שאני אחת שקר לה והיו מלחמות עולם על מזגן/ כבוי/ דלוק/ חלון/ פתוח/ סגור. אבל התגעגעתי לזה. לשבת מכורבלת בכיתה הקפואה ולסכם במרץ…
התגעגעתי לארוחות… למדריכות.. בכלל, לכל הצוות…
בקיצור, אני מתגעגעת לחיים הרגילים והמוכרים…
אבל,
מה אני מייללת בשעה שישנם אנשים שנאבקים על חייהם? על כל נשימה ונשימה?
בעצם,
תודה על הכל בורא עולם!
תודה על אוכל שעדיין יש,
תודה על משפחה חמה (וחונקת)
ותודה על בריאות!!
שמור על משפחתי ועל חברותי ועל כל עמ"י שיהיו רק בשורות טובות בביאת גואל!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
41 תגובות
האהבתי שסימנתי לך מבטא הכל.
למרות שאני פתאום הרבה יותר משוחררת מבחינה חברתית והרבה יותר קל לי להתבטא עכשיו
תכלס גם נכון…
יש בזה יתרונות וחסרונות אין מה לעשות..
אוי…..
ככה מרגישות בנות מי"ב ?
מגעגעות ככ לבי"ס?????
אני מתחלחלת מעצם המחשבה של לחזור…
בהצלחה לך????
כן, לא, מתגעגעת לבית ספר, לחברות, להווי, למנהלת ???
לא ללימודים
וכן, מי היה חולם שככה נבלה את השנה האחרונה?!
לא מתגעגעת לצוות לא ללימודים ולא להווי, כי אין….
מתגעגת לחברות בא לי חצי קורונה.
חופשי לקחת רק את הטוב…
לא שיש בדיוק הווי אבל יש מלא קטעים כייפים ומצחיקים, בשיעורים הפסקות וזה
ואני גם לא מתגעגעת לצוות אבל המנהלת היא משהו מיוחד ??
אין לנו מנהלת?
את ממששש אוהבת את המנהלת שלך ?
לא רק מי"ב, גם אני.
לא ללימודים אלא להווי החברתי.
לא היית פה שנה שעברה כנראה..
החל מתקופה זו, התחיל פה ים של פוסטי פרידה מחברות ומביס של יודבתיות..
אני גם חשבתי כמוך, עד שהגעתי לי"ב.. פשוט לא הבנתי איך אפשר להיות עצובים מזה שגומרים את הביס..
זה לא עצובים זה פשוט הזוייי
יאא גם שנה שעברה תאמתי הרגיש לי ככה…הזוי שיודבתיות מסיימות בצפררר
ועכשיו בכלל הזויי
וכן ברור שלא ללימודים!!
אין מצב נראלי שמישהי מתגעגעת לזה…
להוי, לכיף עם חברות, לסיבובים מחוץ לכיתה יותר מלתוך הכיתה;)
לסיים כיתה יב
זה דבר שלוקח לו זמן להתעכל…
אמרתי זמן?
הרבה זמן!
יכולה לספר לך שעברתי את השלב הזה בשנה שעברה,
מהתיכון האהוב בכפר!!
ועדיין כשנזכרת,
כשמשחזרת…
לא עומדת!
אני בחייםםםם לא אתגעגע לי"ב, או לכל כיתה אחרת. מתי אני אהפוך לחוקיתתת מתייי
מזל שהקורונה ניתקה אותי מהר מלבקר בגיהינום האינטלקטואלי הזה כל יום ביומו
אני לא מתגעגעת אפילו טיפה לבצפר, אבל כן אני כבר רוצה מפגש שכבתי כי טלפון זה מתכת, זכוכית ופלסטיק לא בנאדם
חמודה!!
ואת באמת צודקת שזה ממש לא אותו דבר גם אני כבר מתגעגעת לחברות ורוצה רק לחזור לשגרה. אני לא אוהבת את התקופה הזאת…
ואמן וכבר יבוא המשיח והכל יהיה טוב!!
ואייי תקשיבי, אם לא שאת סובלת מקור (ואני מחום) הייתי חושבת שאני כתבתי את זה חחח
את כותבת מהמם
וכל כך צודקת
ואני מתגעגעת רצחחח לחברות המהממות שלי
ותאמת שביומיים האחרונים נשברתי, ויצאתי.
כמובן לפי ההנחיות, (מסכה, שתי מטר, עניינים)
וראיתי כמעט את כל הכיתה
וזה היה פשוט כייףףףף
אז זהו, כן, בהחלט מתגעגעת
אהובות שלי ?
וכמובן כמובן תודה לה' על הכל, ה-כ-ל
יאא הלוואי עליי
אנחנו מפוזרות במלא מקומות וממש קשה להפגש כל הכיתה חוץ ממפגש מתוכנן…
או שהלוואי שנפגש כל הבנות מהעיר שלי:* אבל בנתיים לא נראה שיצא אלא אם כן יתבטל כל ההנחיות..
אמהות לחוצות יש לנו;)
זה פלוסים במקום קטן ?
דיי…. זה יפה.
אבל… אתמול, אבא של בת מסמינר שלנו נפטר מקורונה. זה… משתק.
וחשבתי שבשבילנו הקורונה זה למודים קצת אחרת, חופש וחדשות.
אבל יש אנשים ש'קורונה' זה השם של מה שלקח להם את אבא
וואווו הצילו דיייייי
יווואוו אני בהלםםם זה כזה קשה!!
איןן מילים לאבדות האלה…
אמהלההה איזה כואב לשמוע
אוחח והכי כואב שאתם אפילו לא יכולות להיות איתה ?
אמהלה איזה הלם זה
מהמם!
למרות שגם אני כמו חסידה של הרבי מתבטאת עכשיו יותר בקלות מבחינה חברתית,
זה סוג אופי..
אבל עדיין אין כמו בכיתה!
מתגעגעת לחברות ולא מספיק לי חמש שעות לימודים הזום כי כמעט רק לומדים.. ?
חחח אתם לומדות מהזום?
אצלנו אמור להיות שיעורים אבל הם לא עובדים;)
תאמתי שנס אחרת לאיודעת איך הייתי שורדת;)
כן,
חמש שעות על המחשב כל יום ?
(למי יש כח ללמוד?!)
אבל זה עדיף מהמערכת הטלפונית הקורסת שלנו..
היום דווקא צחקנו והיינו על הצ'אט וקשקשנו אבל מחר יש שיעורים עם המחנכת והיא סוגרת אותו..
ואו איז מדהימה!!!
אהבתי ששינית את הגישה לחיובית יותר בסוף
את כותבת כל כך יפה ומהלב!
וואי מזדהה איתך כל כך..
בימים האחרונים אני פשוט כאילו מחכה כבר לחזור לבצפר.. משהו שלא קרה מעולם בשום חופשה מאז שנכנסתי לתיכון..
זאת אומרת, כל חופשה אני מתגעגעת למפגש עם חברות וכל זה, ועכשיו יותר מתמיד, אבל לאחרונה לא תאמינו אבל התגעגעתי ללבוש את התלבושת(!!!! המזוויעה והחנוקה!), לקום מוקדם בבוקר, לרוץ לרכבת, אולי גם לאחר, לשבת בכיתה, להקשיב למורה, לפטפט מידי פעם, לצאת ולדבר בהפסקה עם חברות, אולי טיפטיפונת לעומס הלימודי(חחח דברו איתי אחרי שנחזור.. אני יתחנן שתקחו ממני את הלימודים האלו)
קיצער, אחד המוזרים..
אבל תכלס אולי זה לגיטימי?
כי בתור בני אדם אנחנו תמיד נרצה את מה שאין לנו- כשנהיה בבצפר נרצה חופש, כשנהיה בבית אולי נרצה בצפר, ולא רק בזה, בכל תחום בחיים כמעט!
אז אולי פשוט צריך ללמוד להנות מהרגע, ולא לחכות לרגע שאחריו?
מה שבטוח שאז הזמן שלנו יהיה פי אלף מנוצל!
צודקתתת
צריך פשוט לנצל תרגע:)
אבל תודי שזה כיף גם קצת להתמרמר;) ובמיוחד שזה באמת חסר…:\
בחופש בכלל אפשר להפגש וזה ועכשיו אין על מה לדבררר לא מפגשים לא חיבוקים כלוםםם
יודבתיותת חולה עליכן!!
אתן מהממות באמת:))
ולמה משפחה חונקת?;)
גם אני מתגעגעת לחברותתתתתתתתת!!!
אבל ללימודים?! …זה נושא רגיש מדי…
חחחחח לא עלנוווווווווווווווווו (ולא על כל הבנות ששונאות לימודיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם)
גמאני.. מתגעגעת נטו לחברות ולשיגרה,לקום בשעה נורמאלית להתפלל כמו בנאדם וכ'ו וכ'ו.. אבל ללימודים? מפתאום?? לצוות? גם לא..
יודבתיתת דייי גםלי כבר נמאס:\
יאא זה פשוט הזוייי שנסיים ככה תתיכון..:[
יאללה תאמתי שיבוא משיח וזהו נפגש כולונווו
יאא הכיתה שלי כזאתי חסרהההה
אין על הכיתה שלנו מאמיי שהיא
והבצפר בכלל
למרות שתאמת אני די שמחה;) אין בגריות אין כלוםםם והיינו אמורות לשבת עכשיו לדגור;)
רק חסר המפגש עם חברות וחיבוקים וזההה יואוו כלכךך
תכלס היודבתיות הכי הרווחנו והכי הפסדנו, כי מצד אחד הבגרויות של יב יותר קשות וירד לנו מלא ? וגם אנחנו עפות מהבצפר
אבל מצד שני זה אחד המבאסים לססים ככה בצפר ?? מי חלם שככה נבלה את כיתה יב?!
אמן!!!!!
הלב כואב!!!! הלב בוכההההה
חנוק לי בביתתתת
אני מתגעגעת!!!!!!!!!!!
מהמממםם
אוי חשבתי בהתחלה שהתגעגעת אלינו
ביאסת??
חמודות שאתן!
דוגרי לא מתגעגעת כ"כ לחברות, חוץ מכמה מהממות שאיתן אני בקשר גם עכשיו. זה סוחט ממני אנרגיות נפשיות (ולא המעמד החברתי שלי מצוין פלוס, זה לא סותר)
מזדהה
יאו אמאלה
את ממש חמודהה
נשמע שאתן שכבה כזאת מגובשת:)
מאחלת לך שתחזרי מהר לבצפרר ותסיימו תשנה בכיףף
כתבת את זה יפה בדיוק מה שהרגשתי מתי שיש בצ'פר אני ממש רוצה חופש (אם טיולים ויציאה מהבית)
אבל שיש את החופש הזה כבר עדיף בצ'פר ממילא לומדים מהמחשב
לא ברור למה ככ מחלחל אתכן ביס… אני יכולה להכריז בפה מלא שיש מורות שאני מתגעגעת אליהן , מתגעגעת להווי של בית הספר כולל המורות (חוץ מהקשיים שבזה;))
ואני כמעט בטוחה (לא יכולה להיות בטוחה לגמרי עד שאני לא אחווה את זה) שאני אתגעגע לבצפר שנה הבאה. כל פעם שאני רק חושבת על מתכווץ לי הלב.