תפריט
לא מזמן חשבתי על הקורונה
כן אני יודעת שזה נשמע מוזר
מה הקשר קורונה עכשיו
זה היה מזמן ומי זוכר את זה בכלל
אבל זו בדיוק הנקודה
ניסית לחשוב מה היה שם
על הסגר הראשון, השני
על מסיכות, בדיקות וחיסונים
ואני חייבת להגיד
שחוץ מהדברים הכלליים
לא ממש הצלחתי להיזכר
מה באמת היה שם
למרות שאז זה היה נראה
כמו הדבר הכי נורא
לא חשבו שיהיה משהו
בסדר גודל כזה, שכולם ידברו רק עליו
והנה חלפו רק כמה שלוש, ארבע שנים?
ובכל זאת קשה להיזכר באותם ימים
ועכשיו פתאום אני חושבת
האם יתכן שבעוד שלוש שנים מהיום
לא נזכור את הדבר הנורא הזה
שקורה פה עכשיו בארץ?
לא נזכור את המלחמה האיומה הזאת??
איך זה ייתכן שדבר כזה ישכח מאתנו?
אני כל כך מקווה
שעם השנים שיעברו
נזכור עדיין את מה שהיה כאן
אנחנו אמנם עם חזק
אבל יש דברים שצריכים לזכור
שצריכים להיזכר
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
אני חושבת על רעיון ופליז אל תצחקו עלי:
נראלי שרעיון טוב לכתוב סוגשל מגילה על מה שקורה ושיהיו זמנים שקוראים את זה.. אולי בתור ספר אבל נראלי זה מאוד כדאי
יש סרטונים בלי סוף..
ספר קצת משעמם ולא ממש יעביר את האווירה של המלחמה לדורות הבאים
הקורונה זאת אחת התקופות היותר יפות שהיו לי בחיים 🤩
אני לא חושבת שזה אותו דבר
שימי לב שאז זאת היתה מחלה! פשוט היו היסטריים ממנה..
בכל מקרה לא משהו מכוון..
בתכלס מי שבדק את העובדות, אפילו לא היו כל כך הרבה נפגעים מהמחלה הזו
בכל מקרה אנחנו ועוד הרבה אנשים (בינהם פרופסורים אמיצים) טענו שזו רק שפעת..
אבל פהה, במלחמה, רצחו אותנו בדם קר! אין אחד שיכל לעמוד בשלוות נפש מול הדבר הזה!
טבחו מאות ילדים נשים ואנשים ביום אחד! חיילים שנלחמים כבר חודשים מחוץ לבית!
כולם נפגעו מזה! אף אחד לא יכול להכחיש את הזוועה הזו!
יאווו בדיוק היום נזכרתי בה ההינו בהתוועדות שהכנו ב"ה מסכות ואז בסוף מישהי אמרה אל תשכחו לקחת מסכות פתאום לשניה נהיה לי פלשבק ואמאלה חרדה רק לא זה לא סובלת את המסכות האלה אין סיכוי שזה קורה לי
האמת שזה מתקשר לי לקמפיין נגד קפצונים בפורים עשה לי כל כך רע להזכר לשניה במסכות והם צריכים לשמוע בלי הפסקה את רגעי המתח והפחד של חיים או חס וחלילה ההפך
וואו כתבת מדהים! יש לך את זה ממש!
נקודת המבט שלי היא שלאו דווקא חייב שנזכור את מאורעות התקופה אלא בעיקר את המסקנות שלנו ממנה.
אז מהקורונה אני לא זוכרת כ"כ…
אבל אף פעם לא מאוחר!
מהמלחמה הזאת אני חושבת שלמדנו:
– שאנחנו חייבים להיות מאוחדים ולא רק זה, ויותר מכך- אנחנו *בעצם* מאוחדים!
– למדנו והעמקנו עוד את הקשר שלנו עם הקב"ה.
– למדנו כמה כל פעולה אפילו קטנה היא משמעותית (פרק תהילים, מעשה חסד אפילו קטן)
– וכו'…
לעניות דעתי, כדי לזכור את הדברים האלה גם אח"כ אנחנו צריכים פשוט, להתבונן- מה למדנו, להעמיק בזה, ובעיקר- לפעול כבר מעכשיו בהתאם ללימוד הזה!
בע"ה שהדברים הבאים שנלמד יהיו רק ע"י שמחות וטוב נראה ונגלה!!
שוב, את כותבת מדהים!!
ואת נשמעת (או נקראת…😅) אחת עמוקה, שחושבת ולא נותנת לדברים לעבור לידך אלה גדלה מהם, עוררת את קינאתי!
אז תודה שהעלת את הנושא, אותי זה חיזק!
אוי הקורונה, הקורונה…
זה היה הדבר הכי מטריף בעולםם
היה כיף!
הייתי בכיתה ו', באון לין למדתי (אני שליחה כאילו)
קיצר אז היינו בקורונה במתחם של הבית חבד והיה לנו שומר ששמר שם, ותמיד הוא צרח עלינו כשיצאנו
אז עשינו מעקבים והתחבאנו מהשומר
קיצר.. היה נחמד נורא!
לא נראה לי ששכחנו בגלל שזה היה מזמן.
פשוט עברנו ככ הרבה בשנים האלו, מלחמות, מבצעים, בחירות, הפגנות, פיגועים, אסונות לא עלינו, שהקורונה לצערנו לא מספיק מסעירה.
אני בטוחה שאם היינו חיים בשלווה, בלי שום סערות, היינו זוכרות את הקורונה טוב טוב.
אני מאחלת לנו ולכל עם ישראל שעוד כמה שנים, נספר לילדינו את מה שעברנו והם לא יבינו איך גדלנו בתוך כל הכאוס הזה. כי הם יחיו בשלווה, בלי כל הרשימה המרשימה שפירטתי קודם.
מסכימה איתךך
אמןןן
חח אני גרה במקום שעדיין יש קורונה
עם מסיכות כל הזמן וכו'
סתם מצחיק שבארץ כבר שחכו אתזה…