תפריט
עבר
***
כל מה שנגיד עכשיו,
כבר לא ישנה שום דבר.
ובלילות שאחרי זה יכאב,
אבל אנחנו שייכים לעבר.
למה את בוכה, ילדה
תתקדמי אל החיים שמעבר
תרוצי בשדות לריח הפריחה
תזכרי מה זה לא להיות שבר.
למה שוב אין מי שיחייך,
ויחזור שוב ושוב שאני טובה.
ואולי כבר לא משנה האיך,
אז רק תגידו לי למה.
הלב שלי מרגיש מרוקן
אמרו לי שזה טבעי, ובכל זאת.
ובפנים מסתערות החיות בגן,
עקוב מדם הוא, הקרב על הרגשות.
אבל כל מה שנגיד עכשיו,
כבר לא ישנה שום דבר.
כי הריק בינינו, גב אל גב,
צועק לי בלי מילים, שזה עבר.
***
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
איי.
זה עבר.עבר..
טניה?
אני לא יודעת מה כותבים עכשיו..אז תמחלי לטוב?
זה פשוט יפה..מדי.
איזה שיר, ילדה.
אין תגובה שתבטא טוב מספיק מה שאני מרגישה עכשיו. נגעת עמוק מדי.. אוי אבא כמה הזדהותתת.
כולנו ככה,
מערכיה טניה,
ואוהבת❤
אע..
הכתיבה.
התוכן..
"אבל אנחנו שייכים לעבר.
למה את בוכה, ילדה"
הקטע הזה..
זה אני.
שייכת לעבר.
ילדה שבוכה.
אני.
טניוש.
באלי להיות איתך עכשיו.
באלי שתהיי איתי עכשיו.
מהממת אחת.
כבר הרבה זמן לא עברה בי צמרמורת אמיתית בגוף ממילים כתובות.
וואו, טניה…!
תמיד כייף לקרוא אותך, אבל לאחרונה הפוסטים שלך משתקים אותי עד כדי חוסר יכולת להגיב.
אעעע- – –
וואו.
טניה, אני כל פעם מחדש מתרגשת מהשירים שלך, הם כלכך מיוחדים
הכתיבה שלךך אעאעאע, מטריףף
מפחיד לי.
תמיד שנאתי שתיקות אחרי רעש
זה מהמם טניה!
את נדירה.
סופר מוכשרת, סופר רגישה, סופר ביצועיסטית,
והכי חשוב, מינפולטיבית!!
תמיד יודעת ללחוץ על איזהשהיא נקודה רגישה כזאת שבא לבכות ולצחוק ביחד….