תפריט
על החיים ועל המוות
יקרות, מה שלומכן?
האמת, התגעגעתי לכתיבה שלי, ואליכן.
מירוץ החיים קצת דוחק אותי השנה
ולא מספיקה לכתוב ברצף, משום מה.
אך לא מוותרת על קפיצה לביקור,
אוהבת אתכן ואת מה שקורה פה באתר, שיהיה לכן ברור.
הפעם, החלטתי נושא קצת רגיש לפתוח,
אז קראו לאט לאט, עם קצת רגש, והרבה מח.
ברשותכן, שיעור היסטוריה קצר,
אבל, באחריות, המסר ממנו – אוצר.
אליעזר איילון, השם מוכר למישהי מכן?
אם לא, לא נורא, בקצרה אספר לכן.
יהודי, ניצול שואה, עבר שבעה מדורים,
נותק ממשפחתו שנרצחה, ועבר גלגולים.
חמישה מחנות, צעדות מוות וכאב,
כשאני קוראת את סיפור חייו, נצבט לי בלב.
כמה חזק הוא נדרש לאחוז,
כשהכל סביבו מאיים, מפיל, מהיכן העוז?
כעבור 50 שנה, כאבא לילדים, כסבא לנכדים,
הוא מחליט לצאת לביקור בפולין.
ושם מול המחנה, עם ים אמונה,
הוא מבין, קולט, ומודה על כל נשימה.
ראה מול עיניו את ימי הקושי, השחור,
את הרצון לפעמים לוותר על החיים, כמה חזק אפשר על צלם לשמור?
ולאורך כל הדרך להישאר יהודי מאמין?
זה כבר כמעט לא אמין…
…..
ובקפיצה לזמן אחר,
את הסולטן מקושטא מכירה? אתקצר,
גזר על היהודים יין לא לשתות,
ויצא לבית הרב בתחפושת כדי לבדוק,
ונו, כמה זמן אפשר להמתין לארוחה,
קדש, ורחץ, כרפס, מתחיל להרגיש שאולי זו מתיחה,
בסוף, ברגע האחרון, המשרת נכנע,
ועוזב את בית הרב בלי ארוחה,
והסולטן, מזלו גם כן לא שפר,
על השולחן הניח ראשו ונרדם,
ואנחנו יודעות שאם היו מחכים רק עוד רגע קטן
היו מקבלים מארוחת הפאר המשרת והסולטן.
אבל כמה אפשר? נמאס. כבד. קשה.
ובקפיצה לזמן שלנו, לפעמים, גם לנו זה מרגיש קצת… כזה….
ועוד כישלון, ועוד ניסיון שלא צלח,
ועוד כאב, ועוד 'חלב שנשפך',
ואומרים לא לבכות עליו, אז מה נשאר?
אולי די. כי הכח נגמר.
אבל רגע. אל תיהיי כמו הסולטן, או המשרת,
כי אם שרדת את כל הקושי עד עכשיו, כעת,
אז… כמה עוד נשאר?
עוד רגע, וכל הקושי והתסכול הזה, נגמר.
תסתכלי על אנשים שעברו קשיים, כמוך, או יותר, או פחות,
לכולם מתי שהוא מרגיש שנגמר הכוחות,
אבל… לעזוב? להוריד ראש? לוותר?
הרי, בסוף, בסוף, יבוא היום היפה הזה, האחר,
ורק מי שישרוד,
יזכה אז לעמוד,
מול הקושי להרים ראש,
ולדעת, שזהו, ניצחתי, ואין עוד מה לחשוש.
אבל, בא לך לצעוק,
זה לא נכון, זה הרבה יותר עמוק,
כי זה לא שמישהו חיצוני שם לי מחסום,
זו אני, ויצרי שמפיל אותי לתהום,
אז היי, אני פה רק כדי לתת תזכורת,
שיש לנו בשמים אבא שתמיד מוכן לפתוח לנו דלת,
והזדונות, והשגגות,
ברגע אחד יהפכו לזכויות.
רק בבקשה, תבטיחי לי שאת מחזיקה חזק,
שאת לא מתייאשת, אין סיכוי! אין מצב!
וכשקשה לך… תרימי ראש, אל תירדמי על השולחן,
אל תעזבי את המשחק רגע לפני שנגמר הזמן.
ואם עדיין קשה, ואת מרגישה קרובה לסוף,
תנסי למצוא מישהי בסביבה שתעזור לך את עצמך לאסוף,
תעזור לך לשמור על עיניים פתוחות,
ולזכות, פשוט לחיות!
ויודעות מה, אסכם בכמה מילים:
תודה לה', קיבלנו חיים,
לעיתים הם קשים, מרגישים נורא,
מפינו יוצאת זעקה נוראה,
רוצות להרים ידיים, לוותר,
שוכחות שעוד רגע הכל יגמר.
נסתכל על הקושי ונראה את השכר,
אנחנו עומדות רגע קטן לפני ה'מחר'.
אז גם אם קשה, וגם אם נפלנו,
נזכור שה' פותח דלת, ומחכה לנו,
נמשיך להחזיק את הראש, לחייך אל החיים,
ונגלה שחדל קשיים.
אז זהו, זו הייתי אני להפעם, מחכה לך בתגובות עם תובנות,
המורה שאוהבת לשורר, ואוהבת לחיות ולהחיות.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
37 תגובות
מתוסבכת על הפוסטים שלך
תודה לך יקרה,
אקח את זה כמחמאה ☺️
גאולה זו אחלה מטרה, אבל אני לא יכולה לחיות בשביל כזה דבר ערטילאי ולא ברור. סוריי
קארמה המהממת,
את צודקת,
הגאולה נשמעת משהו ערטילאי ורחוק
מטרה מצויינת אבל כחלום מתוק.
אז רק רוצה לפתוח לך רגע דלת
למטרה אחרת,
ברור שכשמשיח יבוא זו באמת גאולה
אבל עד אז יש רגעים שבהם את עם עצמך יכולה להרגיש לא כבולה,
אז כשקשה, רחוק, וכבד,
אני חושבת שזה יכול לעודד,
לדעת שאם לא תתייאשי הגל יעבור,
ואז את עם עצמך תראי אור.
להמשיך לשקוע זה לא פיתרון
זה סתם שקר, הגוש נשאר בגרון
הכאב ממשיך, והקושי מכאיב,
ואני באמת רוצה עלייך את החיים להאהיב
אז תזכרי שגם אם יש קשיים והגאולה נראית רחוקה,
זו שלך, קרובה, את לא יודעת עד כמה,
רק תעשי לי טובה,
ותאמיני בך ובה!! ❤️
ווווווואוווו מהמםםם ?אני שפוט רותקתי.
חולה על הכתיבה שלך.
יאלה עוד אחדד
פורטת על גיטרה יקרה,
קודם השם שלך מגרה נורא,
אני עדיין חולמת על יום שאוכל לפרוט בעצמי,
ועד אז, תנגני גם בשבילי,
תודה לך על המילים החמות,
אשתדל מידיי פעם לקפוץ עם עוד תובנות.
כבר התייאשתי
הייי, היי, אני לא מסכימה,
תרימי ראש, את יכולה.
ככה? לוותר רגע לפני שולחן ערוך?
זה לא שייך לך, זה נמוך,
ואת גבוהה, גדולה מהחיים,
אז מה אם יש קשיים?
עכשיו מהר מהר את קמה ועושה משהו קטן,
וזה כבר יתן דחיפה הלאה לעוד קצת זמן,
אני מחכה פה, אקפוץ לבדוק, ולמחוא לך כפיים,
כשתגידי שאת מרימה ראש ופוקחת עיניים.
ובינתיים מתפללת עלייך מכל הלב,
שלא תדעי טעם כאב ❤️
נגמר לי הכוח לחיות ולפעול
נקודה. חשבתי הרבה אם לענות,
והחלטתי לתת לך תשובה כזאת.
את יודעת שמה שאת כותבת אסור, מין הסתם,
ולכן זה גם יותר מתסכל כי אין פתרון קסם ברגע קטן.
אז רק אגיד לך שתי מילים
'זה יעבור' אז אל תתייאשי מהחיים.
קשה? לי היו אומרים שיש רק בלחם וגם את זה אוכלים,
אבל זה לא נכון, כי כל אחד מתמודד וסוחב קשיים.
אבל זה עובר, נגמר, ואת פשוט לא רואה,
שאת פשוט מתקרבת לסוף את אלופה, גיבורה!!
חכי, זה יעבור, ואת עוד תצחקי שחשבת 'סוף החיים'
ואת תצאי מחושלת לעולמים.
ועד שיגמר, אני איתך!
ומתפללת שגם ה' ילווה אותך.
זה כבר נגמר
הכוח שלי
ואואו וואו וואוו!!!
אין לי מילים!!!!
עוצמות מטורפות❣❣❣❣
תודה יקרה!
תוהה מה לכתוב לך חזרה,
אז אשאיר גם אני בלי מילים,
ושנזכה להיות לכל העוצמות – כלים ☺️
ואוו כזה כייף וזורם לקרא את הפוסטים שלך!!
הגיע לי בדיוק במקום :-/
אנד & דינו היקרה,
התגובה שלך משמחת נורא,
מאחלת לך להמשיך לראות את חדוות החיים,
המון הצלחה לך, בכל העניינים ?
היי מורה שאוהבת לשורר
התגעגעתי!!!!
כתיבה כמו שלך לא מוצאים בעוד מקומות:)
מחכה לעוד כאלה!!!!!
לא יכולה להבטיח לך מה שביקשת… מצטערת
דבורי, תודה על המחמאות,
אשתדל לפנק אתכן מידיי פעם בעוד הפתעות.
המשפט האחרון שלך קצת צובט לי בלב,
הצלחתי להרגיש אותך, וזה כואב.
דבורי, אני שולחת לך עוד כח,
בבקשה, תתני רגע מקום למח,
קשה, מייאש, מבלבל,
הכל נכון, אבל זו רק תקופה – גל שמטלטל,
תיכף הגל יעבור אז תחשבי על זה שוב, ותחזרי להבטיח,
שאת הגל הזה את עוברת עם ראש למעלה – יש לך כח!
מחכהה!!
ושזה יהיה בהשגחה פרטית בימים שאי באתר:)
כמה בקשות ישלי:)
וואו איזה ביטחון יש לך בכוחות ש(אין) לי
הלוואי עליי רבע מהביטחון הזה
דווקא המוח המיושב (בהשפעת הרגש כמובן)
הוא זה שמאותת לי לעזוב, להתייאש
כי מבחינה הגיונית אין לי סיכוי להישאר להחזיק הרבה זמן
במיוחד עם כבר בהתחלה הכוח לא משהו
באיזה שהוא שלב יגמר הכוח לגמרי
ואז גם בנפילה אני יהיה ממוטטת
לא יוכל אפילו לנסות לעצור אותי מליפול
ולא יצליח לקום
אז למה להשקיע את הטיפת כוח הזאת מהתחלה?
עדיף לשמור אותה לדברים שיש יותר סיכוי שיצליחו
עדיף להתייאש מראש ככה הנפילה פחות כואבת.
וואו באת לי בזמן!!
הצלחת להרים אותי, תודה❤
כסא גלגלים היקרה,
ומהשם שלך אני מבינה שאת פשוט גיבורה,
שתמשיכי להצליח תמיד, לקום ולהרים ראש,
ובקרוב ממש גם מהכיסא, עם משיח שיגאל ויגיד לגלות סוף.
התגעגתי לפוסטים שלך❤
אממ אהבתי את ההקבלה שעשית פה, אבל עדיין לפעמיים נגמר הכוח!! אני לא עשויה מברזל!!
יש דברים שאני כבר אומרת לעצמי עדיף למות. אמיתי.
כאילו בשביל מה לחיות ככה??
סורי, לא רואה את המציאות משתנה
רוצה לרצות, תראי כמה השם שלך בהשגחה פרטית,
את הרצון צריך ליצור, ולכוון אל התכלית
אף אחד לא אמר שיהיה קל.
ואת לא עשויה מברזל ולא ממשהו קרוב, בכלל.
ובכל זאת. לחיים שלך יש הרבה ערך.
ולכן אנחנו לא מוותרות גם אם קשה בדרך.
כי היעד – שווה הכל.
הוא משהו שלא ניתן לתיאור – גדול!
אז קשה? נאכל אותו, הוא לא כזה נורא,
כמו בלחם, לא נחתוך, נלעס ונגלה בנו גבורה.
את לא רואה את המציאות משתנה כי הראש מתחת למים,
תרימי אותו ואת עצמך, תפרשי כנפיים.
ובע"ה יהיה לך קל הרבה יותר בקרוב
ועד אז שולחת לך חיבוק שממנו תוכלי כח לשאוב…
זה נורא קל לדבר
תכלס? שום דבר לא קורה
בואי נפרק רגע את מה שאת אומרת,
נורא קל לדבר כי מה? כי אני מבוגרת?
רוצה לרצות, אגלה לך סוד,
גם לי קשה, לפעמים מאוד.
אבל את יודעת שאין פיתרון קסמים,
כי אין לנו אופציה לברוח מהחיים.
ואז, זה הזמן שלך להחליט, לבחור,
איך את רוצה לעבור,
אני חוזרת לפוסט, תחשבי על הסולטן,
אפשר לומר עליו 'טיפש קטן',
אבל היה לו קשה, כמה אפשר,
אם רק היה עוד דקה אחת נשאר…
רוצה לרצות. אולי עד עכשיו את לא מרגישה שיש שינויים
וזה מייאש והחיים מעייפים
אבל השינוי לטובה קרוב,
נשאר לך רק לחייך, ואת החיים לאהוב,
תיהני מהניסיון, גם אם קשה,
כי בסוף כשתסתסלי לו בעיניים תתמלאי בנחת שכזה.
אני מדברת אלייך ואל עצמי יחדיו,
כי כל אחד והתמודדויותיו.
אז… בהצלחה לנו! את כבר מוכנה להצטרף אלי?
סבבה, אני מחייכת. באמת.
אני תמיד צוחקת והכל שמח מסביבי, אבל בהתמודדות האמיתי, שאני לבד שום דבר לא משתנה.
אני יודעת שיום אחד זה ישתנה, זה ברור לי.
אבל קשה לי. כן, קשה לי.
זה כבר יותר מידי זמן ככה, וזה לא יגמר בשנתיים הקרובות.
ואו מורה שאוהבת לשורר.. כמה אני מתגעגעת לפוסטים שלך!! איזה טוב שאת כאן:)
מגיע גל, והרגשתי שעוד שניה נשבר..תודה על הפוסט הזה! את לא יודעת עד כמה זה עזר לי..
טור, אני כל כך שמחה לשמוע, תודה על המילים החמות,
שולחת את ברכתי שתמיד תצליחי לעבור את הגל ולחיות ☺️
יאאאא
יש מורות כאלו באמת????
אהבתי את הכתיבה. נונשלנטית, וחכמה.
העברת מסר חשוב בצורה מהממת.
שאפו!!
תודה לך מותק על המילים המחממות,
מאחלת לך שתפגשי עוד הרבה כאלה מורות
אהבתי… נגע בי מאודד..
בהצלחה לך ים סוער, ותודה!
וואייי אני לא יכולה איזה מורה חמודההה
את פשוט נשמהה הלוואי כל המורות היו כמוךךך
תכתבי עוד מלאאא אין עליךךך???
איזו מורה חמודה!
סתם מעניין, בעקבות מה העלית את הפוסט הזה?
משולש ברמודה, תודה על מילותייך,
לא מבטיחה, אבל אשתדל לכתוב יותר כדברייך…
ואו איזה כתיבה מטריפה!!!
ממש אוהבת את הפוסטים שלך כל פוסט יש בו מסר אדיר וכתוב בצורה כך כך יפה שכיף לקרוא!!!
וואו
קוראת באיחור..
רותקתי לגמרי, ואת צודקת אבל זה כל כך קשה..
אני אנסה לדבר עם המשפיעה שלי..
קשה מאוד להבטיח להחזיק חזק כשיש לי שמן על הידיים… לפחות בהרגשה
בעז"ה יהיה בסדר
שמשיח יבוא ויגאל אותנו כבר..
רק אני קראתי את הפוסט ולא הבנתי על מה הוא מדבר כל כך?