התמודדות בחיים #2 (בצפר)

כשאני חושבת על זה, חח איזה כותרת משעממת (סליחה מראש) *-*
אחרי שכתבתי את פוסט הקודם החלטתי לכתוב עוד אחד(:
הפעם אני רוצה לדבר על הנושא… מורות.
רוב רובינו רובינו רובינו (לא אגיד אחוזים) מתלוננות על המורות
מי שלא יבין יגיד שאנחנו רעות מעצבנות ולא מבינות.
אבל אנחנו לא כאלה,
לפעמים אנחנו רוצות להפיל דברים על המורה כדי להרגיש טובות יותר
כדי שלא יהיה לנו נקיפות מצפון
או סתם כי אין נושא על מה לדבר

כשאנחנו תופסות את המורה על טעות קטנה אנחנו צוחקות
כשהיא בטעות פלטה מילה שעיצבנה אנחנו ממשש מתעצבנות
אומרות שהמורה תבליג עלינו כי היא מורה, ומתנהגות אחרת.
ואז אנחנו לא מצליחות להבליג, על איזו מילה שלה נרעיש את קירות הבצפר.
חח קטע איתנו
אז בואו נחשוב

כשהמורה אומרת משהו אנחנו מתעצבנות ולא מבליגות או משהו
כשאנחנו אומרות משהו למורה אנחנו מצפות שהיא תבליג.
כשאנחנו עושות טעות אנחנו סולחות לעצמינו
כשהמורה עשתה לדעתינו טעות אנחנו לא סולחות על זה
אז בואו ניהיה תלמידות חמודות, נזרום בזרם של הזרימה(;
ולפעמים לחשוב מה אנחנו בתור מורות היינו עושות
ואיך ההרגשה
ולהבליג לפעמים, לוותר קצת לסלוח
חחח (איזה נאום דפקתיי)
יאלה בהצלוחהה לנוו