התגעגעתי

"כל כך התגעגעתי אלייך"

זה הדבר הראשון שאמרת לי
אחרי ניתוק.
אחרי שלא דיברנו אחת עם השניה.
אחרי שכ"כ רציתי לדבר איתך אבל את ברחת.
אחרי שחשבתי עלייך, ולא ידעתי אם את עליי.

רגע, בילבלתי אתכן, אז מהתחלה.

אז הכל התחיל כשחברה טובה טובה שלי (נקרא לה פה שרה) סיפרה לחברה שלי (נקרא לה רבקה) סוד שהיא לא הסכימה בשום אופן שאני אדע ממנו, למה? לא כי היא שונאת אותי או משהו, פשוט כי יש סודות שאת מעדיפה לגלות לאנשים כאלו ויש סודות שאת מעדיפה לגלות לאנשים כאלו. (שרה סיפרה לי הרבה דברים, אבל את זה – לא)

רבקה הרגישה שהסוד הזה גדול עליה וספרה לי.
איכשהווו אל תשאלו אותי איך שרה גילתה את זה.
ואז בום.
חסמה אותי ואת רבקה
לא נתנה לנו שום גישה לדבר איתה.
והרגשתי כ"כ רעע
גם רבקה רצתה לקבור את עצמה אחרי שהיא בגדה באימון של שרה
וכמה שניסינו לדבר עם שרה היא ברחה.
בסוף הצלחתי לשלוח לשרה הודעה דרך אחותי.
וביקשתי ממנה שתפתח את החסימה ונדבר דקה לפני שהיא חוסמת אותי.
והיא הסכימה.
היא פתחה את החסימה והתחלנו לדבר
היא אמרה שהיא כועסת נורא על רבקה. אבל עליי לא.
פשוט מתביישת.
הרגעתי אותה ואמרתי לה שאין לה מה להתבייש.
ואז נפגשנו.
והיא הסתכלה לי בעיניים ואמרה:

"כל כך התגעגעתי אלייך"

אתן לא מבינות איזה טוב המשפט הזה עשה לי.
ידעתי שהיא באמת רוצה להיות חברה שלי, והתגעגעה אליי.

אז שותפותתת שלי לא סתם סיפרתי לכן את זה.
אני רק רוצה.
שתגידו לחברה שלכן לפעמים את המילה הזאת – התגעגעתי
זה כבר יעשה לה טוב.