דקה לשבת / כי תשא
בתחרות סקי יש ירידה גדולה, ונראה כי הפואנטה זה מי יסע אותה יותר מהר… אך לפתע בסוף הירידה ישנה עליה קטנה – מעין רמפה – המעיפה אותו באויר. ככל שתנופת הירידה חדה וארוכה יותר, כך הגובה שיעוף גבוה יותר, וזהו עיקר התחרות.
בפרשה שלנו ישנם כמה סיפורים נוגדים אחד לשני כביכול – לוחות ראשונות – שיא הקדושה – ובקיצוניות ירידה חדה למטה, חטא העגל – שבירת הלוחות! ואז הרמפה שמעיפה גבוה גבוה לאין ערוך מאיפה שהיו בהתחלה – לוחות אחרונות!
עד כדי כך שהקב"ה אמר ' ישר כוחך ששיברת'…
כך בעולמנו לכל דבר יש התחלה, אמצע וסוף.
התחלת התהליך – אחר כך התהליך בעצמו – ולאחר מכן הסוף, השלמות שסוגרת הכל…
לעיתים כשנמצאים באמצע התהליך, וזו ירידה גדולה וחדה שנראה כי היא לא מובילה לשום מקום חיובי,
אם נזכרים שיש לדבר סוף גאולתי – שהרי חייב להיות בעולמנו לכל דבר סוף גאולתי – שזוהי כל תכלית בריאת העולם,
והקפיצה לסוף הגאולתי – הלוחות האחרונות קרתה דוקא על ידי משה רבינו, נשיא הדור, ומעשה ידיו של משה נצחיות!
וכיון שבכל יהודי יש ניצוץ משה, שאיתו מתקשרים לנשיא הדור. אז עצם ההתקשרות לנשיא הדור, הרבי, תגרום שהמחשבה תביא את הסוף המיוחל והגאולתי
ונראה איך שבזכות הירידה החדה, קפצנו גבוה למקום הרבה יותר נעלה מקודם –
ובתוך כך, גאולה אמיתית והשלימה לכל בני ישראל!
3 תגובות
מושקא אלופה!!!
מחכה לדקה לשבת שלך כל שבוע!!!
תודה יקרה !!
נותן לי מרץ להמשיך להתמיד 🙂
שבוע גאולתי!! אוהבת אותכם
אלופההה
אין, בזכות אנשים כמוך יבוא המשיח ?