זה לא אסון
הקב"ה נותן נסיונות לכול אדם בעולם. גם כשהמצב נראה רע בסוף הכול לטובה. מניסיון.
ובואו רגע נדבר דוגרי. כל ילד חווה פגיעה חברתית בבית הספר. כל ילד. ויש כל מיני פגיעות, יש הצקות, הקנוטות, ציניות, מריבות (אצל הבנים זה גם מכות..) ויש חרם. ותכלס חרם כמה שזה הכי קשה וכואב ומשאיר צלקת. וזה גם ממש מחשל.
כשהייתי בכיתה ז' עברתי משהו שהוא סוג של חרם. שיחסית לכל הסיפורים שקראתי על ילדים שעברו דברים דומים אפשר להגיד ששלי ממש היה קל. ועדיין-זה השאיר אצלי חלל גדול ופגוע. יש את החרם הזה שאם מדברים על הילד המוחרם מי שדיבר איתו מוחרם גם הוא. יש את זה שאין יחס בכלל לילד המוחרם. אצלי זה היה שונה.
ב"ה לי היו כמה חברות והם דיברו איתי בכל התקופה של ההצקות. יש בנות שלא העזו להתקרב אלי כי פחדו ממלכות הכיתה (גם בכיתה ז יש כאלה..) . הן היו מקניטות, צוחוקות עלי, רודפות אחרי בהפסקות, מרחיקות ממני בנות, מפזרות לי את תכולת התיק ברחבי הכיתה, צוחקות על התחביבים שלי (שאגב בגללם הפסקתי לעשות דברים שאני אוהבת רק כדי שלא יצחקי עלי- לא שזה עזר) וכו…
ואני דיי שתקתי.
במבט לאחור אני שמחה שהקבה נתן לי את הניסיון הזה. שחישל אותי ועזר לי להתסכל על העולם בצורה שונה וטובה יותר. אז גם שהמצב נראה שחור-תדעו שבסוף יצא מהנסיון רק טוב.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
3 תגובות
את בוגרת בצורה מדהימה…!
בתכלס, כל מי שעברה חרם, מודה על התקופה הזאת. זאת תקופה שלעד אזכור אופי של בנות, שגרמה לי להתבגר (כאילו לא הייתי בוגרת לפני…), והיתה לי הזדמנות להכיר את העולם ואת האנשים שאני אוהבת מקרוב.
ושוב- זה לא מצדיק!! חרם זה דבר נורא, שיתר משהוא מזיק לנפגע- הוא מזיק לפוגע!! היום, יותר מחמש שנים מאז החרם, הבנות שעשו את החרם עלי מתמודדות עם בדידות, דיבור נגוע ושאר מידות רעות. ואני? אני ברוך ה' בסדר, עבדתי על עצמי בגיל קטן
מדהימההה תודה !