הפסקת קפה – 5

הנה, תכף כל הבלאגן של פסח מתחיל (או שבעצם ממשיך)
ואת מוצאת את עצמך בתוך כל הקלחת הזאת (ולא רק בפסח, סכלל בתקופות עמוסות בחיים)
מהי הפסקת הקפה שלך? מה נותן לך את הרוגע והשפיות להמשיך?
כמובן, שזה לא חייב לכלול קפה;)
ספרי לנו על המעשים, התחושות, המחשבות.
בטוחות שתביאי השראה לשותפות נוספות

לב משופשף
אז ככה.
כשאני צריכה מנוחה אני הולכת לטייל בטבע (זה 100 מטר מהבית ככה שאפשרי בתקופה)
מנגנת/ מדברת עם חברה שיחה טובה/ מדברת עם אחותי/ מדליקה מוזיקה ומתחילה לרקוד/ מכינה איזה משהו טעים/ משתעממת. אין יותר כיף מלהשתעמם, תאמינו לי רק כשמשתעממים לא לחשוב מידי לעומק אלא פשוט לחשוב על שטויות/ לספר בדיחות לעצמך ולצחוק מהן/ להסתגל באתר…
קיצר יש מלא דברים שאפשר לעשות כשיש זמן מנוחה.

גאולה לה לה
אוהבת לשמוע שירים, לשיר ולרקוד!!!
זה מה שמאוד מרגיע אותי!!

סופרת בדרך!
אין מחשבות.
אין תחושות.
אין מחשבות.
פשוט ישנים!
מקווה שנתתי השראה.
לפעמים לפני זה נכנסים לשותפות, סתם בשביל להנות. נראה לי שזה נתן לכן יותר השראה.

בובת חרסינה
ואווו
יש הרבה
אבל באמת המנוחה שלי זה שותפות

יאוו
כל כך נותן
מעמיק
מחכים
ובעיקר לראות תגובות על פוסטים שלי
תודה רבה על האתר

ח.מ.ש
את האמת – שאני לא יודעת מה לעשות.
בהתחלה שמעתי 'הפסקת קפה' – אז הבנתי הפסקת קפה.
מפסיקים ושותים קפה.
אבל אז ניסיתי להכין קפה. וזה היה אסון!!
בפעם הראשונה נשפך לי הסוכר על השיש. עד שגיליתי את זה ועד שניקיתי נגמר לי הזמן של ההפסקה.
בפעם השניה נשפך לי הקפה. רציתי לנקות ושפכתי על זה מים וכל השיש נצבע בחום. קיצור – סיוט. אמא שלי ריחמה עלי וניקתה במקומי (אחרי שהפכתי גם את הרצפה והשיש השני לחומים ולא הצלחתי לנקות כלום) אבל נגמר לי שוב הזמן.
בפעם השלישית נזהרתי מאד מאד ולא נשפך לי אבל אז הנחתי את הכוס על המשענת של הספה והלכתי להביא לי ספר טוב לקרוא עם זה. כשחזרתי – לא הייתה כוס.
אחרי הרבה חקירות ודרישות התברר שאח שלי המעופף שתה את הקפה שלו, אחר כך הוא מצא את שלי ושמח שעדיין לא שתה את שלו כי בדיוק הוא צמא.
די נשברתי אבל אחותי עודדה אותי לא להתייאש והכנתי לי עוד כוס.
הפעם לא קרה כלום. שום דבר לא נשפך ואף אחד לא שתה לי את זה.
התיישבתי על הספה באנחה. שתיתי ו… איכסססס!
ירקתי הכל לכיור.
זה מר!!! זה לא טעים!!! מי המציא את זה בכלל ומה הוא חשב לעצמו כשהוא עשה את זה???
אני חושבת שאני אחזור לשתות שוקו.
זה טעים, זה מתוק וזה קל להכנה.
אולי גם נשנה לזה את השם ל'הפסקת שוקו'.
יותר יפה, לא?

דיבורית
וואו.
זאת שאלה.
האמת? שכמה שבנות שונאות את זה, אני חולה על זה.
לא יותר מידי בשביל לעשות את זה כל היום אבל אם שאלתן על הפסקת קפה, אז זה בדיוק זה.
אז זה הולך ככה.
אני קמה, מגיעה לסלון אחרי כל ההתנרמלות של הבוקר.
הולכת למטבח, יש משו לעזור? מפטירה לחלל המטבח ומסתכלת על אימי ואחיותיי בתקווה שלא
"כן" לאאאאאאאאאאא
מקבלת קערה ענקית עם מלאא עגבניות לשקשוקה של ארוחת הבקרצ (כן, יש לנו גם ארוחה כזאתי..כאילו בין צהריים לבוקר) ומתיישבת על הספה בחוסר אונים. אוףף על הבוקרר
"ילד, אתה בא לעזור?" שואלת את אח שלי שצוחק עלי שנפלתי על העגבניות כאילו אני אחותו (אההמ) ומקבלת תשובה כמו חיה בסרט, רק שזה אצל בנים..
בקיצור, התחלתי לקלף. ולקלף. ולקלף. ו…. כן ניחשתן נכון, לקלף.
ופתאום גיליתי שוואלה זה טוווב. לא העגבניה. הזמן הזה. כולם רצים פה. חותכים. מערבבים. מגרדים. צורחים.
ואני על הספה, עם העגבניות, יש לי את זה. יש לי זמן. לחשוב.
לחשוב על החיים. על מה שהולך פה. מתי היה לי כזה זמן? לפני שבוע היו נקיונות, לפני זה גם היו נקיונות ולפני זה גם ולפני זה.. פורים, מופע, שיגרה קיצוור.
אבל בואו שזמן כזה עוד לא היה לי ועוד בפסח (רק השנה הצטרפתי לחבורת המקלפים) בקיצור זאתי הפסקת הקפה שלי. ובנות, תנסו את זה גםם.
תתחילו לעזור ולקלף עגבניות חוץ מהעגבניות הרכות הרכות האלא שנמעכות לך על הידיים.
איכסססססססס