הפלא הוא אני/17

נורה אדומה

שיעור מתמטיקה, ובמיוחד כשהמורה רבקה מרוכזת בכתיבת הפתרון והנוסחאות על הלוח, זה זמן מצוין לדבר בשקט או להתכתב.
יפי ישבה לידי. מאז ההפסקה שהכרנו עברנו לשבת יחד, והתחלתי לחכות יותר לשיעורים האלה.
היא ציירה את ניקי הכבשה על הדף וכתבה "מה……..".
'מה זה אומר?' החזרתי לה בהתכתבות. הייתי במצב רוח טוב, וכלל לא נערכתי למכה שעומדת לנחות עלי'.
'ד"ש מהכותונת שלך', החזירה לי יפי בתשובה.
לא הצלחתי לענות מרוב הלם. הרגשתי איך הפנים שלי מאבדות צבע. נס שהמורה עוד היתה שקועה בלוח. ואני יכולתי לשקוע באירועי ליל אמש.
הייתי מוכנה לשינה מוקדם יחסית, ולקחתי את הטלפון של אבא כדי לעבור לוודא שלא פספסתי משהו בקבוצה, מאז ההצצה האחרונה לפני שעה. לפעמים יש צחוקים והתרחשויות מעניינות ושווה להיות חלק מהן. אם את רואה את השרשור רק למחרת, זה כבר מאבד את הטעם ואין מה להגיב.
מסתבר שבשעה האחרונה התרחשו דברים. רונית התחילה קטע ושאלה: "איפה ומה את עושה עכשיו? ספרי לנו בסלפי". היא העלתה תמונה שהיא מאכילה את אחיין שלה. אחריה העלתה חיוש תמונה בה היא מניפה פשטידה חמה ואסתי שיתפה בתמונה בה היא נראית בשיא הריקודים בחתונה של בת דודה שלה. דבורי, כמה צפוי, שלחה סלפי כשהיא רכונה – חצי נרדמת – על ספר היסטוריה. העיניים שלה, שהיו עצומות למחצה נתנו לי השראה, ובלי לחשוב פעמיים צילמתי את עצמי ישנה על המיטה, בכתונת חמודה עם ניקי, הכבשה הכי רכה בעולם, ושלחתי.
מיד אחר כך החזרתי את הטלפון לאבא והלכתי לישון, ושכחתי מכל זה.
ועכשיו יפי מזכירה לי. אני בהלם. איך יפי יודעת? מה לה ולקבוצה של הכיתה?
יפי כאילו קראה את מחשבותי, דחפה אותי עם המרפק כדי שאשים לב אליה ואמרה: "מה את לוקחת את זה קשה? זה היה מצחיק, ומישהי שיתפה את התמונה גם בקבוצה של השכבה. רגע, באמת, למה את לא בקבוצה של 'ט' הגזעיות' – הקבוצה של כל שכבת ט'?".
עכשיו כבר רתחתי מעצבים. כעסתי על בנות שמשתפות בלי רשות, כעסתי על יפי שתפסה אותי במצב כזה וכעסתי גם על עצמי שככה עשיתי לי פדיחות כאלו. בושות! כל השכבה בטח עכשיו מתגלגלת מצחוק על חשבוני. באמת, למה הייתי כזאת נמהרת, בשביל מה שלחתי את התמונה המביישת הזו?
המשך שיעור מתמטיקה עבר עלי בחישובים מי מהקבוצה אולי זו ששלחה את התמונה שלי, וכמה בנות כבר ראו אותה.
למרות שדיני לא נמצאת בשום קבוצה, מיד חשבתי עליה. אין לי אומץ לספר לה על הפדיחות שעשיתי לעצמי, אבל היא כנראה היתה אומרת: "הנה, יש לך סיבה נוספת לעזוב את הקבוצה הזו".
האמת, שלרגע עברה בי מחשבה מהירה לעזוב את הקבוצה שיבינו מה הן גרמו. אבל מיד הבנתי שזה בסך הכל עונש לעצמי. בגלל בת אחת חצופה, אני לא אמורה להפסיד הווי חברתי מגבש! שהיא תעזוב!!
דבר אחד בטוח למדתי מזה. לחשוב פעמיים לפני שאני שולחת תמונה.

מילה של יפי:
לא נעים לי ממנוחי, נראה שהיא ממש נפגעה שככה העבירו את התמונה שלה. מצד שני, היא סתם עושה ענין. אז העבירו.. אפשר לחשוב.. כבר אי אפשר לצחוק קצת בחיים?
נס שהיא אפילו לא מתארת לעצמה מה קרה עם התמונה. כנראה שגם בקבוצה של ט' הגזעיות אהבו את התמונה של ניקי הכבשה והעבירו הלאה, כי אחרי כמה דקות חיוש, אחותי, הראתה לי, את התמונה של מנוחי בקבוצה של יב2, לצד הכיתוב: בזמן שאנחנו חורשות למתכונת, כיתה ט' יושנות בשלווה…
ומי יודע לאן זה התגלגל הלאה..