הפחד האמיתי שלי…..

דולפין כתום

פעם קראתי באיזה ספר
על דולפין,
דולפין כתום
שבכלל לא רצה להיות כתום
הוא רצה להיות כחול
כמו כולם,

הצבע הנדיר,
במקום לשמח,
גרמה לו לבושה
למבוכה

ואז
במקום ליהנות ממה שיש
הוא פשוט צבע את עצמו
הוא נהיה צבוע!!

הוא לא הרגיש טבעי
ולגמרי לא נוח
אבל נסחף אחר הלהקה
בלית ברירה
כי חשב שרק כך
תקבל אותו החברה

ויום אחד
כשהתבגר והבין
שאין טעם להסתיר
ולהחביא
את הצבע הנדיר
הוא פשוט יצא לעולם
בצעקההה

"אני שונההה,
אני הרבה יותר מיוחד
אל תגרמו לי לחוסר נעימות
בגלל זה
גם כשאני נראה נורא נורא
מוזר"

הרבה פעמים אני מרגישה כמו אותו דולפין, שמפחד להבליט את הכשרונות שלו, שמסתיר את הזהות האמיתית שלו…
ראיתי פעם אמרה חזקה על כך שאנשים יותר מתביישים בכישורים שלהם מאשר בכשלונות שלהם וזה כ"כ נכון בעיניי…
אז נכון, לא ביום אחד גדלים ומבינים
אבל זה קורה לאט לאט…

היום כבר הרבה יודעות שיש לי קול יפה ושאני רוקדת מושללםם
ושספרות ממש מעניינת אותי ושאני הכי בקיאה בפוליטיקה
זו אני!!!!
שיהיה לכולנו בהצלחה!!
ותגיבו…