תפריט
תתכוננו לבילבולי שכל
אני איתה, היא איתי, אנחנו ביחד זה הדדי.
לי קוראים איטי,
ולה איטה,
כמה קריטי – שווה כמו פיתה.
בעצם – היא לא שווה,
אז עיזבו גם אנחנו,
לא שוות ולא נעליים.
אז מסתבר שלשתינו אין שמות כאלה מתחרזים,
וכן איטי ואיטה אלו לא שמותינו המקוריים.
הם הדדיים,
בדיוק כמונו,
הדדיות בחרוזים.
מסופר על שתיים,
שגדולות ממני בשנתיים.
אבל הפעם זה לא חרוז,
זה מציאות אמיתית כפול שתיים.
נקרא להן השפעות חיי,
כי חיי מסובבים סביבן.
אז אחרי בלבול שכל ארוך ניתן להגיד שהדדיות טובה – כשהיא קיימת,
ומקווה שהעניין עם השפעות חיי יחזור חזרה לגבול הטוב – למעבר.
אז בהצלחה לך בחיים מתוסבכת שלי:)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
מממ…
לא הבנתי ת’אמת. אולי עם אני ייקרא שוב בעיון אני יבין את עומק העניין:).
או שזה מה שאת רוצה להראות, שהכל סיבוך אחד גדול, ואם זה אני מזדהה בהחלטטט.
בכל אופן, יש לך חרוזים חזקים וכתיבה יפה!
יאו אחרי קריאה ראשונה הייתי צריכה קריאה שניה כדי להבין?
חזקק
ממ
לא ממש הבנתי
קצת עייפה למען האמת
אשתדל לחזור ולקרוא בעיון
בהצלחה בתסבוך! זתומרת שהוא ייגמר…
כתיבה גאונית, לא פחות.
אהבתי נדלקתי הוקסמתי
האמת? החרוזים על הפנים, אבל בחיים לא הוקסמתי ככה משיר.
אני תמיד אומרת ש'מה זה השירה המודרנית?? מה זה שיר שאין בו מנגינה, אין קצב ואין חרוזים??'
אז יואוו, פעם ראשונה שאני מבינה למה גם שירה מודרנית היא שירה.
ותודה לך על ההבנה הזו!!!
פשוט מהמם!!