תפריט
הרחקת אותי ממך בכוח
למרות שאת אהבת
וככה חשבת
שאם נתרחק
הקשר יתנתק.
ניסיתי לחזור
ואת דחפת אותי
דחפת לאחור
אז אחר כך
כשתתחרטי אל תנסי לחזור
כי את כבר הפסדת
הפסדת אותי
ואני כבר הבנתי
שאת הפסדת פה
וזה לא באשמתי.
השכל כותב
הלב לא מסכים
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
עצוב לקרוא.
יודעת שזה לא אני, ובכל זאת – מופנת כלפי האצבע המאשימה.
כן, זה כואב לכולם.
לפעמים, מרחיקים, בכוח, למרות האהבה.
לפעמים, ריחוק – מטשטש.
האמירה החזקה הזו – לא! די! סיימנו!
פוצעת כל כך, כמו סכין בעלת שני להבים – פוצעת את שני הצדדים, מרפאת.
לפעמים, בסוף מתחרטים, ולפעמים – רק בהתחלה, בשקט.
וכן, בדרך כלל לא מציעים שידוך פעמיים… זה קשה לשני הצדדים.
פשוט לעכל, את העובדה הזו, שהתאמה לא מראה על טוב יותר או פחות.
זה לא שלא היית טובה, זה לא שלא הייתי טובה, זה שלא היתה ביננו התאמה.
אשמה, זו התחמקות מרגש. היא לא מובילה לשום מקום, וקשה מאוד להפסיק להאשים, את עצמנו.
זה לוקח זמן, ועוד זמן, ועוד קצת. (עדיף להגיד לא בהתחלה – מאשר להתגרש בסוף)
[ואם רוצים להקליל קצת את התגובה, מעניין לקרוא את הפוסט מנקודת מבט של נוקיה… על בת שעוברת למכשיר חכם.]
נוקייה, אין לי מושג איך שברו אותך
אבל זה בטח היה כואב.
החיבוק שלי לא יאחה את השברים שלך
אבל לפחות הוא יאסוף אותם.
🫂❤️🔥💔
אוווצ'
כתבת נדירר
וואו.
בום בלב. ממש.
הלב שלי נקרע בין שני הצדדים, לא יודעת את מי אני מכילה יותר.
כי אני הייתי שם. וגם כאן. וזה מתערבב לי ביחד.
שתצאי מזה. בבקשה.
שתצליחי לשחרר.
💙
אפשר לתת לך חיבוק?
🫂