המוות.

פתק 26
הלבן שבשחור

בואו ונדבר על זה…
אי אפשר לברוח
זה קורה לכולם…[אנשים,חיות ואפילו צמחים]
אני
חוששת
מפחדת
חרדה

מהסוף.[?]

מהיום שהנשמה מקיצה מהגוף
מהיום שבני האדם אינם בין החיים
מהיום שרוח החיים אינה שורה בכלי שאלוקים השאיל
מהיום שבו סיימנו התפקיד

יש שיגידו שלקרוא לזה סוף זו טעות
אחרי הכל הנשמה עולה למרומים
ומגיעה לאן שייעדו לה
אני מסכימה שזו אכן טעות

אבל החיים הגשמיים עשו את שלהם
ואנשים נאלצים להיפרד מהקרובים להם

לאבד מישהו
נראה לי לא נתפס בעליל
איך אנשים ש'הלך' להם קרוב
יכולים להמשיך לחיות עם השריטה הזו
איך יכולים לקום בבוקר למציאות כ"כ שונה

הבכי לא ממלא את הריקנות
הזמן לא מרפא את הכאב
ומילות ההספד לא מנחמות.

זה כאילו שבסופו של דבר כל סיפור חיים
כל שעה
כל יום
כל שבוע
כל שנה
כל החיים
נגמרים ביום אחד
כל הסיפור נקבר מתחת לאדמה
ומשם ההמשך תמוהה ואינו ידוע

האם שווה לנו בכלל להתאמץ בחיים הללו?
אחרי הכל, הכל נגמר ונקבר

בתוכי התשובה אכן ברורה
=החיים הם מתנה

אני מפחדת לפגוש את זה
אבל אי אפשר לברוח
כי זה סופו של כל סיפור
-עד שיבוא המשיח-

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
דיאלוג 🤔🤓
ציפור

שמחה

שני הקולות שבאו מן הספסל האחורי באוטובוס היו נרגשים: -יכולנו להיות גדולים- אמ...
תזכורת קטנה..🩷
15

ירוקה:)

השם תגביה אותי עוד, אני רוצה לגבוה". ככה הייתי מתפללת, מבקשת. בקשה אחת, ...
newEmotionIcon_21

מהדורה מוגבלת

ההבנה הזאת שכל השירים, המשפטים החזקים, המילים היפות, שיכלו להוריד לי דמעות. ש...
תווי מכחול /4
new-emotion-icons_36

סימה א.

פרק ד': אופיר הלכה, ועל אף שאין ילד נוסף היום שצריך לבקר בקליניקה, עדנה נותרת...
בחיים. לא.
newEmotionIcon_22

מאטי

לא מפריע לי כלום כמעט. מאז שדיברתי טיפה, ויצא לי שטף. במקום לשתוק הקאתי מילים...
אהבה ללא אינטרס
72

מושקי

אישה ניגשה לרבי ושאלה אותו, רבי. זה ממש קשה לי, שאני מסתכלת על אנשים, על חברי...
להשיג את השעון...
icon_set_3_48

נחלה

בערב יום העצמאות, שחררו אותנו, ילדות כיתה ד'. בשעה בערך-12:30. אז עלינו על הה...
כי תשרי זה מהות
72

באה בשלום

והנה ממש כמו בסיפורים המונית מתקרבת ל770 עומדת ולא מעכלת שאני כאן סווענסווענט...
פוסטים חדשים
יֵשׁ, אִם. טוֹוֶה.
פרח

עיניים של ים

יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁמַּרְגִּיעַ לִרְאוֹת, אִם אַתְּ רְגוּעָה. יֵשׁ דְּבָרִים שׁ...
להפוך למישהי שאת לא
newEmotionIcon_22

הלוואי ולא

כאב זה להפוך למישו שאתה לא? ואנחנו הבעיה כשאין פיתרון? לזכור על מה נלחמים בשב...
נשימה.
24

שולינקה

הִבַּטְתָּ אֶל הָאֹפֶק הֵם שָׁמְעוּ אוֹתְךָ: נוֹשֶׁמֶת, נוֹשֶׁמֶת. הִתְקָרַבְ...
חברות, אני, והאתר
חיתוכי-אייקונים-ריבועים_38

אנוכי:)

יש לי כמה שאלות: 1- יש לך משתמש נוסף באתר שבו את משתפת? 2- חברות שלך יודעות א...
מקום לפרוק_3
167192224363a7824363fb6

ניילונית

היי שותפות! זה בדיוק המקום שלכן לפרוק:) והפעם בסגנון קצת יותר קליל, כסףף שפכו...
ממלכה לחיים 61
newEmotionIcon_03_48

רעואל

"כאשר עומדים מול אויב הרוצה לראות את דמך ודם עמך נספגים באדמה – אי...
newEmotionIcon_03_54

מישהי

מתי חברות טובה נקראת קשר בריא ומתי היא חוצה את הגבול?
ככה?
167192228263a7826a5c514

LOVE

לא נראלי שכל לב שבור הוא לב טוב אבל כל לב טוב הוא שבור..?

13 תגובות

  1. טוב קודם כל זה שתא חושבת על המוות זה אומר שאת ילדה עם ראש שחושבת על העתיד?
    אני ספציפית לא מפחדת למות כי אני יודעת שזה לא כל כך נורא וכדאי לך גם להאמין בזה כי אז אז לא תפחדי כי בסך הכל זה דבר טוב אדם מסיים את תפקידו ומגיע לעולם שהכל טוב בו ואין רע
    ובקשר של מוות של קרובים אני ישמח גם לתשובה טובה כי גם אני בפחד שאנשים שאני אוהבת ימותו

  2. האמת היא שיש בזה משהו.
    אבל התקווה היחידה שגורמת לי להמשיך להתאמץ, זה האנשים שאשאיר אחרי.
    איזו דמות הם יזכרו?

  3. "האם שווה לנו בכלל להתאמץ בחיים הללו?
    אחרי הכל, הכל נגמר ונקבר"

    כאן בעולם הזה אנחנו כמו תינוק במעי אימו.
    התינוק חושב שלהיוולד זה למות, זה סוף, זה אל הלא נודע, הוא לא רוצה את זה. אבל זה לא נכון כי הוא בעצם רק *מתחיל* לחיות.
    כך גם אנו. כאן אלו חיי עוברות. החיים האמיתיים הם שם. אז זה לא נגמר, זה רק *מתחיל*.
    ולשאלה האם שווה להתאמץ בחיים הללו?
    וודאי. ואחת הסיבות היא- שזה קובע את איכות החיים האמיתיים שלנו בעולם הבא. הנצחי.

    מסופר על נוסע שלא רצה להשקיע כסף לכרטיב טיסה במחלקה ראשונה.
    כשעלה למטוס וראה את איכות המחלקה, החליט להתיישב שם.
    ניגש אליו הדייל וביקש ממנו לפנות את המקום.
    הלז, הוציא כסף בכוונתו לקנות את המקום שחשק בו כ"כ אחרי שראה אותו.
    הדייל דחה אותו בטענה: "עסקים- לא עושים בשמיים".

    אז למה שווה להתאמץ בעולם הזה? כי עסקים עושים כאן, בשמיים- אחרי שרואים מה הפסדנו- כבר א"א לעשות 'עסקים'.

  4. האם שווה לנו בכלל להתאמץ בחיים הללו?
    אחרי הכל, הכל נגמר ונקבר

    בדיוק ילדה. עלית על הנקודה.
    מה נקבר אחרי המוות? הגוף, נטו הגוף. וכשאדם משקיע בגוף את כל חייו, מה נשאר לו מזה אחרי שהוא נפטר…
    אבל הנשמה, הנשמה היא נצחית. ככה שכל השקעה שלנו בעולם הזה בנשמה, ממשיכה לנצח. אין סוף לסיפור הזה.

    מותר לך לפחד מהמוות. לא עד כדי חרדה רצינית אבל לדעתי לפחד מהמוות זה, איך לומר, די בריא..

  5. זה מפחיד, מפחיד מאוד.
    ובכלל, ממליצה לך לא להרהר בזה לעיתים קרובות, זה לא יעשה לך טוב, במיוחד לא כשאת אוכלת משהו טעים!
    תפסו אותי שתי שורות שכתבת: 'האם שווה לנו בכלל להתאמץ בחיים הללו?'.
    נכון, בסוף *האדם* נקבר באדמה, ואין מה לעשות.
    "מעפר באת ואל עפר תשוב", זוהי דרך העולם שלנו.
    א-ב-ל, אולי גוף האדם, הגשמי, נטמן אי שם מתחת לרגלינו, אך האישיות וכל הדברים שעשינו בעולם הזה, והשם הטוב שרכשנו כאן, נשארים.
    ובכלל, ביהדות יש משהו מיוחד, שאין בשאר הדתות והמקומות.
    אצלינו, בנאדם נפטר, אבל אנחנו מאמינים שהאדם נמצא עכשיו במקום טוב יותר, ושהנשמה שלו עדיין קיימת כאן איתנו, ובמילא אנחנו 'חיים' איתו.
    בניגוד לגויים שאצלם הבנאדם מת, ויאללה, מתכנתים אחד חדש.
    אז דבר ראשון, והכי חשוב, אל תחשבי על זה יותר מידי, החיים עוד לפניך, ילדונת!
    לכי תהני מהם קצת, כי חיים רק פעם אחת, מי כמוך יודעת:)
    ודבר שני, תזכרי שלכל דבר יש משמעות, ומשמעות החיים לא נעלמת עם המוות, להפך, המוות רק מגביר את המשמעות.
    יצא לי ארוך, תשארי בחיים בשביל לקרוא, תשמרי על עצמך!

    1. הארי, את פשוט מתוקה (:
      נכון מה שאמרת…, וגם להנות מהחיים, זה להנות מהחיים באמת כמו שאמרת, עם משמעות…, אחרת זה מתנדף באותו הרגע ואפילו מנציח רגש הפוך מהנאה…

      תודה הארי(:

  6. "כי זה סופו של כל סיפור
    -עד שיבוא המשיח-"
    זה האמתת זה התכלס של החיים להגיע לימות המשיח
    כי יודעים את זה אין מפחידדדד

  7. אנסה לענות, כמה שפחות לייחס את הרגש כדי שתוכלי בתכלס להבין אך קצת אחבר את הרגש כדי להתחבר למה שכתבת ולהגיב בצורה המקסימלית ביותר.

    מקווה שאצליח בעז"ה.

    כתבת משהו שהוא מעלה המון רגשות (לפחות אצלי).
    ב"ה אני חיה אך אבדתי קרוב אז אענה מאיך שאני חיה..

    למות זה באמת לא סוף כי הנשמה ממשיכה להתקיים. ולכן באמת אומרים פטירה ולא מוות. כי הגוף הוא זה שמת, אך הנשמה תמיד נשארת חיה.

    ובשאלותייך לאיך אפשר להמשיך..
    אכן.. גם לי היה נראה לא הגיוני לחיות אחרי שאבא שלי נפטר.. אבל!!

    שמעת על זה ש" החיים חזקים יותר מהמוות"?
    זה משפט חזק שאני מאמינה בו. שתכלס גם שקורה טראגדיה נוראית שכזו יש אפשרות לחיות ולבמשיך לשמוח. אומנם זה קורה אט אט אבל זה קורה!!

    ובהחלט ששווה להתאמץ! הרי זה כל התכלית שלנו, לתקן את העולם, להוסיף אור! להדביק באור שלנו. אנשים נולדים וכן.. גם נפטרים..
    אדם הולך, כשעשה את תפקידו בעולם.

    אני יודעת, אני הידיים והרגליים של אבא היקר שלי כאן, אני צריכה לעשות את מה שהוא רק היה רוצה כל עוד היה יכול. אנו חיים, ומחוייבים לחיות, לחיות, לעשות ולפעול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות