הללו-יה [פירוש הת-הילי-ם] /13

פרק קל"ד

אז היום במזל טוב שתי אחיות של חברות שלי מתחתנות. ואני דווקא רוצה לשים דגש על שמחתן מאשר על שמחת הכלות…

עניינתי?

אז פתחי ת'ארון, קחי שמלת שבת ותתארגני לחתונה!

שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות– פה דוד מלכנו מספר על אנשים שבאים לבית המקדש בלילה. וזה למרות שאחן עבודה של קרבנות בבית המקדש בשעות האלו. ואתן ידעות מי עוד עושה מצווה דווקא בימינו בלילה? יפה! גאונות! חופה! שמחת חתן וכלה! בשעת החופה, השעה הכ"כ מרגשת הזאת, יש לנו זמן להתפלל כמו בבית מקדש מעט. אנחנו עומדים להקים את בית ה' (בנין עדי עד) הלילה הזה!

שאו ידכם קודש וברכו את ה'- בבית המקדש: שאו, התפללו שמע ישראל. ובחופה: הכלה, שאי את ידך להתקדש, לקבל את הטבעת והכתובה, ובכך יברך אותך ה'.

יברכך ה' מציון עושה שמים וארץ– והברכה שה' מברך אותנו בבית המקדש היא לכלל ישראל. מהר ה'. וכך גם בחופה, הברכה על הזוג הצעיר נמשכת על כל הקהל שבא לעשות מצווה בלילה הזה, לשמח חתן וכלה.

אז לחברות שלי: זכיתן! גם מזל טוב לאחותכן וגם מזל טוב לכן שזכיתן בעוד מצווה! מצווה שמשולה לבית המקדש!

ולנקודה החסידית:

אני מביאה כאן סיפור עם נקודה למחשבה ושבוע הבא נתייחס בע"ה לפרק שבתוכה:

מספר הרב צבי ע. "בשנת תשמ"ב, בהיותי במלחמת שלום הגליל, התמקדנו באיזור המזרחי של לבנון באגם 'קרעון'. ביצענו שמירה באמצע פרדס הממוקם בגבעה, שמשקיפה על ציר מרכזי ואסטרטגי. עמדת השמירה היתה ממוקמת על גג מחסן באמצע הפרדס, ורק חייל אחד צוות בכל פעם לשמירה. המקרה עליו אני מספר היה בשבת מברכים חודש אלול. צוותתי לשמור משעה שתיים לפנות בוקר, ועד השעה שש בבוקר של שבת. כל החיילים שהיו במבנה ישנו שנת ישרים. השקט והשלווה יכלו מאוד להטעות. שמים זרועי כוכבים, ריחות הפרדס, קריאות ציפורי הלילה, יללות תנים מרחוק, יכולים ליצור שלווה מטעה ומסוכנת. מאחורי כל עץ או שיח יכולים לארוב מחבלים מסוכנים. מה עושה חב"דניק בשמירה של ארבע שעות ב"שבת מברכים"? כמובן אומר את כל התהילים".

"הנשק שלי היה דרוך למצב אוטומט ומוכן לירי מידי, מאחר והמקום שורץ "גורמים עוינים" ומשתפי פעולה עם המחבל​ים. פתאום, בשעה חמש ארבעים וחמש כאשר הגעתי באמירת התהילים לפרק קמ"ד המתחיל במילים "לדוד ה' צורי המלמד ידי לקרב ואצבעותי למלחמה…" לא הצלחתי להמשיך הלאה לפסוק הבא. דחף פנימי הורה לי לחזור מספר פעמים לתחילת הפסוק, כאשר כל גופי מקבל התעוררות מסימני העייפות שתקפו אותי במהלך השמירה. כל זה מתרחש כאשר אוזני מקשיבות לכל רשרוש ותנועה חשודה וכאשר אני נמצא בגובה של חצי מטר מצמרות עצי הפרדס, ואיני יכול לדעת מי נמצא מתחת להם.  הקשבתי בדריכות למתרחש סביבי ועיני ביצעו סריקה פנורמית מהירה מהבנין בו היו חברי ישנים שהיה ממוקם בתחתית הגבעה כ -350 מטרים מעמדת השמירה, לעבר כל העמק סביבי.

"פתאום שמעתי באוזן ימין רעשים מוזרים ומשונים ממרחק של 20 מטרים ממני. חשתי ברוח חזקה מאוד המכה בגבי עד כדי נפילה מהכסא שישבתי על רצפת גג מחסן הפרדס , כאשר הנשק שברשותי מסוג  m-16 ארוך מכוון לפרדס, ממנו הגיעו הרעשים. פתאום שומע אני באוזני -"45 מעלות" (עד היום אינני שוכח את הקול המוזר שהגיע לאוזני) בלי לחשוב פעמיים הזזתי את הנשק, כמו רובוט, 45 מעלות ימינה לכיוון הרעש שבתוך הפרדס. סחטתי את הדק הרובה עד לריקון כל הכדורים שבמחסנית! מעוצמת רעש הירי לא שמעתי למספר דקות… החבר'ה שהיו בתוך המבנה התעוררו לשמע הפיצוצים והיריות, וצעקו עלי  מדוע הערתי אותם. אחד מהם ממש כעס עלי. "שמעת איזה ציפור והתחלת לירות לכל הכיוונים?!" שאל בכעס לא מוסתר. הוא נכנס לעומק הפרדס, ופתאום החל לצעוק: "חברה! בואו הנה, תראו מה קורה כאן!" התקרבנו אליו וראינו שהוא מצביע עלי ועל 3 מחבלים מזוינים בכלי נשק מחרידים הכוללים סכינים, שבריות, ונשקי לחימה חדישים עם משתיקי קול, כשהם שוכבים על גבם מחוררים מכדורי הרובה שיריתי! הם תכננו " לנטרל " אותי ולחסל את כל חברי הישנים, והקדוש ברוך הוא הצלנו מידם בזכות כוח אמירת כל התהילים ב"ה!"