הללו-יה [פירוש הת-הילי-ם] /11

אז אתמול רובינו התחלנו את הלימודים, שנה חדשה בצל המלחמה, ואם הסגנית בתיכון שלי החליטה לפתוח את השנה באמירת הפרק של הרבי קכג, אני אלך בדרכיה…😉

מי למדה לבגרות בתנ"ך? זה בסדר גם אני לא, ואני לא סגורה שזה חלק מהלימוד, אבל סיפור די מוכר על דוד המלך שהגיע למקום בשם "גיאיונים" או "גיא יונים" ושם הוא פוגש באכיש, אח גוליית, מלך הפלשתים, וכמו בן משפחה טוב הוא רוצה לגאול את דם אחיו, השומרים שלו תופסים בדוד ומביאים אותו מול המלכות ו… רגעעעע, למה אני מספרת לכן? תקראו עד הסוף….

אז נחזור להרגלנו, איך אנחנו קוראות את הפרק:

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם- יש כאן בקשה שלנו לה' ולא סתם בקשה אל תחינה מיוחדת, וזה בגלל שאנו נמצאות רחוק ממנו יתברך, הוא בשמים מעל ואנחנו על הארץ מתחת…

הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל ה' אֱלֹקינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ- כי ביד האדון יש יכולת לסייע או להעניש, ולעבד אין אפשרות לקבל כלום חוץ מטוב ליבו של אדונו, ובאופן יותר רחום בין שפחה וגברתה, השפחה תלויה בגבירה, אך יותר בעדינות, יותר תלותית, ככה אנחנו מול הקדוש-ברוך-הוא, אנחנו כמו העבד והשפחה מול ה' יתברך, בובות בידיו, מתחננים לעזרה…

חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז– ותפילתינו היא חננו[][] לא רק שאנחנו סובלים גם אנו מושפלים לעיניי כל, אין אנו לעצמינו, אנו תלויים בך, ונאחזים רק בך.

רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים– כבר שבענו מרורים מהשאננים- הגויים, הם מתעללים באנו ובאו כבר מים עד נפש[] הבוז שהם רוחשים לנו מתוך גאווה.

אבל רגע, זה מתאים לימינו אנו, מה הקשר לדוד המלך?

אז נכון שיש פרקים שהוא כתב מתוך רוח הקודש, אך זה פרק שהוא כמו שיר אישי, זכרות את הסיפור בהתחלה? נמשיך אותו:

ו… דוד מבין שאין לאן לברוח, הוא מתפלל מעומק ליבו לה' שיתן בליבו בינה, ופתום נופל לו האסימון, חוסר בינה[] מה זאת אומרת? זאת אומרת שהוא פרע את שערותיו, הזיל ריר על זקנו, התחיל לצעוק ולהשתגע. כשהוא והשומרים נעמדו מול המלכות [המלך אכיש] אכיש צעק על שומריו, "חסרים לי משוגעים משלי שהבאתם את המשוגע הזה לכאן? הכל טוב ויפה שהוא בלונדיני אבל זה דוד?
זה דוד מהשיר היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו? זה דוד שכולם מפחדים ממנו? הוא הרג את גוליית? תעיפו אותו מכאן" וכל הסיפור היפה הזה קרה במקום ושמו [אני מחכה שתשלימו אותי:] גאי יונים, תודה רבה[]

הנקודה החסידית:

ומה הקשר של הסיפור המיוחד הזה אלינו היום?

הקשר מתחיל טיפה יותר מוקדם… בזמן שדוד לוחש תפילה לה' שרעיונו יצליח, הוא חוזר על מוטיב [חזרנו לשולחן הלימודים ובעיקר לספרות…] של להסתכל לה' שבשמים, להתחנן אליו כמו שעבד נעמד מתחת רגלי אדונו. וככה גם אנחנו, שקשה לנו, שכבר אי אפשר להמשיך בגלות הנוראית הזאת, שהלב צועק עוד ועוד משיחחח גאוללהההה, אנחנו מסתכלים למעלה, וה' שעיניו תמיד עלינו מביט מטה, וכך המבטים האלו נפגשים, ככה יש חיבור וקירבה למרות הריחוק הפיזי, אבל ברגע שטוב לנו בעולם, ברגע שאנחנו לא צועקים לה' והמבט שלנו ברצפה, בעולם הזה, בשטויות הרגעיות, אנחנו מנותקים מה', המבטים שלנו עם ה' לא נפגשים, אנחנו רחוקים יותר מתמיד…

אז לקראת השנה החדשה שכל אחת תיקח על עצמה דבר אחד קטן, קטנטן, כל יום להביט לשמים, לבקש מה' גאולה ולראות איך ה' מסתכל עליו ורואה אותך, רואה אותי, רואה כל אחת ואחת כאילו היא ביתו היחידה…