הללו-יה [פירוש הת-הילי-ם] /10

אז לכבוד פרק 10 [ריגושיםם] כולן ביחד [כן גם את שם במרכז….]

"שירררררררררררר למעלותתתתתתתתתתתת אשאא עינייייייייייי אל ההרים….." [מי שזוכרת את השיר של מידד טסה..]

יש לנו חמש עשרה מזמורים שמתחילים בשיר המעלות, מוכנים כבר לבית המקדש לשירת הלווים, אבל רק הפרק הזה זכה בשיר למעלות וגם למרות שהוא לא ראשון בסדר אותו שרו מיד איך שהלווים התחילו לשיר… מה הוא מסמל?

בואו נכנס רגע למכונת זמן ונחזור לרגע הזה של דוד…

הוא מותקף, אין לו יותר מידי כוחות נגד המקיפים, וזה מזכיר מאוד את מרד אבשלום, [ובאמת לאחד בדיקה רוב הראשונים מסכימים איתי…] דוד נס, בורח, יוצא מביתו כי הוא כבר לא מוגן, עם נשותיו וילדיו, בדרך הם פוגשים בשמעי בן גרא שמבזה את דוד עוד יותר וכבר קלו כל הכוחות….  ומליבו הפצוע יוצאת זעקה:

שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי- יש כאן שני פירושים: הראשון- בעבר בישיבות וכל מקומות של לימוד התורה וחכמי ישראל היו על גבעות סביב ירושלים, ולכן דוד המלך צועק לשם, ללומדי תורת ה', למי שכי קרוב לה'.
פירוש שני- מי שנושא את העיניים אל ההרים הוא כנראה נתון במצור ומחכה לתגבורת שתגיע מאחורי ההרים…

עֶזְרִי מֵעִם ה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ– אבל התכן שמעבר להר, אין כוחות צבא,  ורק ה' יעזור שהוא המושל בשמים ובארץ…

אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ- ודוד מתפלל לה', ה' אל תחליק לאויבי על כך, אל תיתן להם למוטט את רגליך!

הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל- זאת מטאפורה, כי הרי שומר ישראל- אלוקים- אינו ישן… בעצם זה לא לישון זה לעצום עיניים, להעלים עין… לתת לנו כביכול להתמודד לבד… דוד מבקש פה, אלוקים ! תעזור לי בגלוי ולא בהסתר!!

ה' שֹׁמְרֶךָ ה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ- ואז דוד כמו נוזף בעצמו, מזכיר את הברור והידוע- ה' איתך בכל רגע, קרוב מאי פעם, הוא ממש על יד ימין שלך, יד שאיתה מביאים מלכות [קריאת שמע], וגם ימין זה עוד מושג לעזרה.

יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה- והשמירה מה' היא לא רק מאויבים בשר ודם, היא גם מהחום של השמש, מהקור של הלילה ומחיות הלילה, מכל הבריאה שיכולה לצאת נגדנו.

ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ- ה' ישמור לך ועל נפשך

ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם- ה' ישמור אותך כשאתה בבית, כשתצא ממנו, שתיהיה בדרך או הכי פשוט מעתה ועד עולם…

בעצם ה' איתנו בכל רגע ובכל מצב!!
אוהב אותנו ושומר עלינו

וזה מתקשר לנקודה החסידית:

"ה' צילך" הבעש"ט כתב שה' מתנהג עם האדם כמו צל, כמו שהצל זז איתך יחד, ככה ה', מצד אחד שומר עלינו, איתנו בכל מקום כמו הצל, ומצד שני גם בוחן אותנו ככה, כמו שאנחנו בוחנים אחרים, לפי ההתנהגות שלנו, ככה ה' מתנהג אלינו, אם אני עושה הרבה חסד, ומחליקה לאחרים על פשלות, ככה גם ה' איתי, ואם ח"ו רק כל היום עצבנית, וכועסת ובדיכאון מתמיד, ככה גם ה' יעמוד מולי, כועס, ורוצה תשובות לכל דבר, דורש את המיטב…

נ.ב. התשובה לשאלה בהתחלה- הפרק הזה מסמל את הצורך המתמיד שלנו להתפלל לה', ומזכיר לנו שהוא תמיד קרוב ותמיד לידינו, ולכן אין מה לפחד כלל [או כמאמר רבי נחמן- אין מה להתפחד שזה לפחד מדברים שמפחידים אותנו ללא צורך, נניח, ברור שנפחד מפיגוע וגם הגיוני, אבל לפחד ממעלית לדוגמא זה משהו בשכל שלנו, זה פחד שבנוי על דמיונות, אז שלא נפחד מדמיונות- לא נתפחד כלל!!]

תודה רבה שקראת עד כאן!
אמשח מאוד לתגובה, יסולאל