תפריט
מאד רחוק
אני עוד זוכרת את היום הזה. זוכרת כמה בכיתי בו. כמה הרטבתי את הכרית. וכלום לא עזר.
את לא חזרת. לא ראיתי אותך מאז. ואני מתגעגעת. ומתחרטת. וכואבת, ורק רוצה לדעת שטוב לך. לחבק אותך. להגיד לך שאת טובה ומקסימה ולא משנה שאף אחד לא אומר לך את זה. ואולי גם לא חושב על זה.
הלכת רחוק . מאוד רחוק. את כבר לא שומרת תומ"צ ואני מנסה להבין, איזה חיים אלו?! באמת טוב לך ככה? את באמת מרגישה שאת רוצה לקום בבוקר? וכל ההתמכרויות שלך… את מרוצה מזה? טוב לך עם האלכוהול והעישונים לסוגיהם? ותעודת הבגרות… מה יהא עליה? בעצם.. עלייך! את יודעת בכלל מה את רוצה לעשות בחיים? יש לך רגעים שאת מתחרטת ורוצה לחזור להיות תלמידה עם תלבושת בכיתה? צנועה וחסודה… עדינה ומופנמת… אוייי כמה אני אוהבת אותך. אין לי אפילו איך לכמת לך את זה. וזה אפילו שהקשר בינינו לא היה כזה קרוב.
למה??? למה במשך הרבה שנים לא פעלתי לקרב אותך לחברה? למרכז הכיתה? למה הסכמתי עם השתיקה שלך? למה לא היה לי אכפת ממך כמו שאכפת לי עכשיו? ותגידי לי, איך זה שלא חזרת כשבכיתי לך את נשמתי? איך זה שלא הבנת שאת הולכת בדרך אל-חזור? כמה התחננתי אלייך.. וכמה שהסברתי לך.. לא עזר.
עכשיו פסח. ואני רוצה לקבל תשובות ממך. אני רוצה לדעת מה איתך ורוצה לדעת שטוב לך.
תדעי לך שאני חושבת עלייך הרבה. בכל הזדמנות ושעת רצון אני מזכירה את שמך ומתפללת עלייך. כל ערב שבת כשאני מדליקה את נר השבת שלי, אני מקווה שגם את זוכרת את מה שהבטחת לי ומדליקה את נר השבת שלך.. איזה עולם הפוך. מבחורה שמחלקת נש"ק הפכת להיות 'מקורבת'…
אני לא דנה אותך. בכלל לא. את עברת ועוברת תהפוכות בחיים, ואני לא שופטת אותך… אבל חשוב לי לדעת שטוב לך. איך שאת, בדרך שלך. ואם תשאלי אותי, הטוב האמיתי זה ביהדות. זה הקב"ה. זה הרבי וזה החסידות.
מאחלת לך שיום יבוא ותמצאי את הדרך שלך באמת. אוהבת אותך.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
19 תגובות
אוי איזה כואבבב
ןכתבת פה ׳…היום הזה׳
זה לא קרה ביום אחד, נכון? בטח ידעת מהירידה לפני כן.
אבל עדיין מבינה אותך. מאוד. זה קרה לי גם (כמעט אותו דבר) עם חברה טובה.
ואי
נגעת..
וואי כתבת מהמם וזה ממש ממש עצוב?
אויש כמה שזה כואב
גם לי יש כמה חברות כאלה . . ואני פשוט מלקה את עצמי כל פעם איזה אדישה הייתי כלפיהן איזה רוע מיצדי אני עם החברות הטובות שלי הכל סבבה אבל יש עוד בנות בכיתה שנואשות ליחס!! שהם לבד בודדות וגם ככה קשה להם בעוד תחומים בלימודים, במשפחה.. אז אני עם קצת יותר רגישות והתייחסות כנה יכולתי להקל עליהם ולתת להם הרגשה טובה וסיבה מספקת לא לעזוב.
עכשיו הם איפשהו מתגלגלות בין מוסדות או ברחוב במקרה הפחות טוב אין לי מושג הם לא עונות לי להודעות באלי פשוט לצעוק להם כמה אני אוהבת אותן והם פשוט נשמות ותחזרווו
אתם לא מבינות כמה משמעותי זה החברה בשביל בנות!!
מה בוקר טוב חביב ושיחה חברית יכולה לעשות לבת..
וזה כלום מאמץ רק מחשבה ותשומת לב לדבר
ויכול להיות שבת שיהיה לה את כל הסיבות לעזוב, להתרחק מהמשפחה, תעודת בגרות לא תיהיה לה ויעיפו אותה מהבצפר היא תחשוב פעמיים אם לעשות את זה בגלל החויה הטובה והקבלה מהחברות שלה בכיתה!
למה חשבת, שטוב לה שם??
הרי ברור שלא טוב לה. ברור שהיא מתגעגעת ללימודים בכיתה. ברור שהיא רק רוצה לברוח מכל ההתמכרויות שלה. ומאוד מאוד ברור שהיא מלאת כעס על עצמה, על המקום שהיא הכניסה אותה אליו.
מה את חושבת, שהיא ירדה מהדרך כי היה לי כיף לעשות את זה?????
ממש לא!
אם זה מה שהיא עשתה, כנראה זו הייתה הברירה האחרונה שלך.
וזה לדעתי לא קשור אלייך, אז אל תרגישי אשמה.
סליחה שהייתי תוקפנית זה פשוט פרץ ממני..
חלילה לא אמרתי שטוב לה שם איך הבנת זאת?
או שזה לא היה מופנה כלפי?
וכן אני בהחלט חושבת שזה קשור גם אליי ולכל בת בכיתה
לא אמרתי שאנחנו אלו שבגללה היא בחרה לעזוב עשינו לה רע לא היה לה כייף בגללינו היא עזבה. ממש לא.
זה היה אוסף של סיבות. אבל יתכן שעם קצת יותר יחס ואכפתיות מצידנו זה היה נימנע
ותאמיני לי שאני יודעת מה שאני אומרת. .
אמאלה..מזדהה ממש!!!
כתבת מהמם!
גרמת לי לבכות.. מהמם.
יש לי דמעות בעיניים? הכתיבה שלך מאוד נוגעת ללב.
וואו!!
איזה כואב זה.. בריחה מהחיים, פשוט.
אני אעלה כאן נקודה שאמרו לנו לא מזמן (לי זה כבר כמעט לא רלוונטי, אני מסיימת י"ב, וחבל..)
בכל כיתה יש את הבנות החסידיות, בדר"כ הן גם דיי במרכז. ואני בטוחה שבכל כיתה יש גם את הבנות הפחות חסידיות, אלו שהגיעו לחב"ד כי..אין לך מושג למה..
ואתן לא מבינות כמה הן מחכות ליחס! כמה הן מחכות שדווקא החסידיות, הבנות שהכי 'מבינות' לכאורה בחשיבות של אהבת ישראל, הן אלו שתקרבנה אותן..
תכלס מה קורה? עצוב. אבל כמעט אין להן קשר.
אתן לא מבינות כמה השפעה וכוח יש לנו!! למה מילה אחת יכולה לגרום!
את יכולה ללמוד איתה תניא בהפסקה, לנסות לומר לה שלום או בוקר טוב יפה, אפילו להגיד איתה חת"ת על הבוקר וזה משפיע ברמות עד כדי כך שאפילו על כל העתיד שלה!
מי שהאירה לי את הנקודה הזו כבר נשואה, והיא סיפרה לי על מישהי שהייתה איתה בכיתה, וזה בדיוק מה שהיה לה. בזכות שחברות מהכיתה קירבו אותה בשנות התיכון עכשיו היא בהרבה יותר חזקה מכל המשפחה שלה, שומרת שבת, וכיסוי ראש והכל.. עד כדי כך דברים כלכך משמעותיים!!
אותי זה דיי מבאס שלא ממש הספקתי, אם הייתי יודעת אתזה לפני בטוחה שהייתי משתדלת לפעול על כמה.
וואי מתנצלת בטעות יצא ארוך ':) אבל באלי שתקראו ותעשו עמזה משו
ואוו חני,זה כ"כ נכון!! לקחתי מעכשיו…אני ישתדל ממש…! ונקודה קטנה בנות אוהבות שמתיחסים אליהם בתור חברות רגילות ולא מקורבות…
שולחת חיבוק לבנות האלה
וואי דיני את מעוררת כל כך הרבה רגשות….
גם לי היו כמה חברות שעזבו..
אבל משהו חשוב שרציתי לומר-
אם אכפת לך מהבת, יש משהו שאת באמת באמת יכולה לעשות:
להגיד עליה פרק תהילים.
אם זה מצב שאת יכולה להצליח לעשות עוד דברים, אז ברור שבנוסף לתהילים צריך לעשות בפועל כל מה שאפשר, אבל כשנגמרות האפשרויות, ונשאר רק תהילים, תדעי שזה לא כזה ׳רק׳…
ובתהילים תכניסי את כל הרגשות והמחשבות שלך עליה…
ועוד דבר, לשמור על קשר אפילו אם הוא מאד חלש (ברמה של ׳שנה טובה׳ לפני ראש השנה או משהו בסגנון…), כדי שכאשר היא תרצה לחזור, יהיה לה נעים לעשות את זה…
ווואיי ממש נגע בי כי גם אני מכירה מישהי כזאת!! 🙁
ואוווווווו !!!
יש לך אתזה ברמות !!!
זה פשוט מהממם מהממם !!
מעצבן אותי.. יש אצלי בכיתה גם בנות כאלו פחות חסידיות אבל הקשר שלנו ככה-ככה.. הם לא בנות מסכנות בשולי החברה שצריכות אותי… הם מסתדרות בלעדיי.. אז מה באמצע החיים אני ילמד איתם חת"ת או תניא??
כאילו יש גם בנות פחות חסידיות שיש להם חברות וזה והם לא צריכות אותי אבל הם חמודות ויש לי דיבור איתם אבל לא בקטע של לימוד וזה, אבל יש בנות מנותקות שאני בכלל לא מעניינת אותם, כאילו שאני יעוף להם מהחיים…