הלכתי רחוק

לזכור ולהרגיש
ב"ה

הלכתי רחוק.
בדרך מתפתלת.
מסובכת.
במשעולי ליבי.
כבר לא ידעתי מה אמת.
ומה שקר.
ומה כואב ומרפא.
נאחזֻתי.
באצבעות רועדות.
ידיים חשופות.
בהן. בכן.
מבקשת, זועקת לעזרה.
חוששת.
ויום אחד, כשכבר לא היה מה להפסיד.
ופרורי העזרה האחרונים נוצלו עד תום.
העזתי. להרגיש לבד.
בודדה. אין איתי אף אחד.
שאוהב באמת, שמקבל, שלגמרי איתי.
והסתכלתי לשמיים.
ופה מצולק מפצעים אמר תודה, ודמעות שזלגו על אנשים אחרים ירדו לכבודך.
שאתה איתי תמיד פה.
ותמיד תהיה.
העזרה שלך לא מוגבלת. והאהבה שלך אינסופית.
ובכיתי.
וצרחתי.
והשתוללתי.
מכאב חשוף.
שנחבש ברחמים.
ובקשתי.
תחבק אותי ה'.
חזק.
אני צריכה אותך!!
והודתי.
תודה שיש אותך אבא טוב ואהוב שלי.
ותודה שתמיד תמיד לא משנה מה, תהיה.
ותודה שנתת לי אותי.
אני.
שתמיד אהיה לעצמי.
ואוכל לספק לי את הצרכים הנפשיים וכל האחרים.
מושקא קטנה, יציבה ואהובה.
שתמיד תהיה פה.
ואף אחד לא יוכל להוריד מהערך שלה.
תעזור לי ה', טוב?
לזכור את זה ולהרגיש.
ולהיות תלויה.
רק רק בך.