מי שיש בידו למחות ולא מיחה
סופשבוע מבורך 🙂
לצערי לא הספקתי לכתוב השבוע שאלה, בגלל עומס חריג.
והאמת שאם לא חברה אחת צדיקה נורא שגרמה לי לעצור קצת מהמירוץ וללמוד את השיחה השבוע, לא הייתן זוכות לקרוא אפילו את הפוסט הזה
אז תודה, חברתי עלומת השם (את יודעת מי את, נכון?)
בפרשת השבוע שלנו מסופר על לידת יצחק, ברית המילה שלו ואפילו על העקדה (זאתי שאנחנו ממלמלות כל בוקר בלי להבין יותר מדי, בדיוק).
המדרש מספר שלפני עקידת יצחק היו כמה סיפורים מעניינים שגרמו לקב"ה לצוות את אברהם לשחוט את בנו היחיד.
היו את אלו שטענו שבכלל אין קטע בנסיונות הקודמים. סך הכל, גם אני הייתי מוכנה להקריב קצת בשביל משהו שאני מאמינה בו. לא מופרך למצוא מישהו שעבר דירה מעיראק לישראל (או כל צמד מדינות אחרות) רק בשביל אידאולוגיה, לא?
וגם להתחצף קצת למשפחה ולנפץ את כל מה שיש לאבא בחנות זה משהו שהרבה טינייג'רים יסכימו לעשות.
אני לא אחפור מדי כי כבר דנתי בסוגיה הזו באריכות שנה שעברה, אבל לסיכומו של עניין – יש מדרש שמספר שבדיוק על הרקע הזה באה העקידה. כדי לבדוק אם אברהם סתם אקטיביסט שמאמין בשיטה שלו והופך ת'עולם בגללה, או שהוא באמת מסור לקב"ה.
מדרש אחר מספר שאחרי לידת יצחק, אברהם אבינו עשה סעודה גדולה. והשטן כמו השטן בא להציק ולטעון ש"מה נראה לו בכלל שהוא ככה חוגג ועושה לכולם סעודה". והקב"ה ענה לשטן ש'אם רק הייתי מבקש, אברהם היה מוכן לוותר על הבן היחיד שלו בשבילי'. אז תהיה בשקט אם לא אכפת לך. טנקס.
והמדרש שלכבודו התכנסנו כאן הערב, מספר סיפור אחר בכלל מתוך מאחורי הקלעים של סיפור העקידה.
ושם מסופר ככה:
"יצחק וישמעאל היו מדיינים זה עם זה.
זה אומר: "אני חביב ממך, שנמלתי לשלש עשרה שנה".
וזה אמר: "חביב אני ממך, שנמלתי לח' ימים".
אמר לו ישמעאל: "אני חביב ממך. למה שהיה ספק בידי למחות ולא מחיתי באותה שעה.
אמר לו יצחק "כל מה שהלוית להקדוש ברוך הוא שלשה טפים דם הם. אלא הריני עכשיו בן ל"ז שנה, אילו מבקש לי הקב"ה להשחט איני מעכב.
אמר הקדוש ברוך הוא הרי השעה, מיד – והאלוקים נסה את אברהם".
או במילים פשוטות – ישמעאל, הקנאי בא אל יצחק ולעג לו. לטענתו, הקב"ה הרבה יותר אוהב אותו מאשר את יצחק. כי יצחק עשה ברית מילה בגיל 8 ימים, בתור תינוק קטנטן שבכלל לא מבין מה קורה סביבו. אבל ישמעאל שהיה בחור בן 13 ידע מצויין, ובכל זאת הסכים לעשות ניתוח ללא הרדמה כי ככה אלוקים ביקש מאבא שלו.
אבל יצחק ענה ש"אוקיי, פסדר. אז הסכמת לוותר על 3 טיפות דם בשביל הקב"ה. זה מקסים והכל, אבל אם ה' רק יבקש ממני לתת את החיים שלי לגמרי ולמות בשבילו, אני אעשה את זה בלי בעיה". ואכן, מיד האלוקים ניסה את אברהם ובדק אם אכן יצחק יסכים להפוך לקרבן עולה.
ורגע לפני זה, יש שם משפט קצת לא ברור. יצחק טוען שהוא 'חביב' ואהוב יותר אצל ה' בגלל שהוא עשה ברית מילה בגיל 8 ימים.
אבל למה?
לכאורה ברית מילה בגיל 13, היא משהו הרבה יותר מרשים. מה בכלל המעלה שיש בזה שבגללה יצחק טוען שהוא נחשב יותר אצל אלוקים?
את התשובה, אתן יכולות למצוא בקובץ למטה, בליקוטי שיחות חלק כ"ה שיחה ג', או פשוט כאן בהמשך 🙂
הרבי מסביר שברית מילה היא אפילו יותר מיוחדת מהקשר של אברהם אבינו עם הקב"ה.
כי הקשר שבנאדם יכול ליצור עם בורא, זה משהו מוגבל בסופו של דבר. אבל לעומת זאת כשהקב"ה בא ומתחייב על קשר נצחי, זה משהו מיוחד יותר בלי השוואה.
בערך כמו שאני לא יכולה להשוות בין הקשר שהיה לי בכיתה א' עם החברה הכייי טובה שהייתה לי אז בכל העולמות, ותכלס הסתכם בזה שהמורה הושיבה אותנו אחת ליד השניה;), לבין קשר של בעל ואישה.
אם אני אגיד שלחתן וכלה יש קשר עמוק יותר מאשר 2 ילדות בכיתה א', אתן תצחקו עלי. כי זה שני דברים שאין מה להשוות ביניהם בכלל.
רייט?
ובאופן דומה, אי אפשר להשוות בין קשר של בנאדם עם מישהו אחר, ואפילו קשר של בנאדם עם הקב"ה, מול הקשר שה' יוזם, ומתחייב לו.
זה שני דברים שאי אפשר בכלל להשוות ביניהם.
וזו המעלה שיש בברית מילה של יצחק.
זה קשר עם הקב"ה שלא הגיע אחרי 99 שנה שבהם א"א עבד את ה', וגם לא אחרי הסכמה שכלית של ישמעאל ליצור קשר עם אלוקים.
תינוק בן שבוע שלא מבין כלום, לא יוצר שום קשר מבחינתו. רק הקב"ה הוא זה שכורת את הברית הנצחית והאלוקית, שהיא בכלל לא בערך אפילו לכל עבודת ה' של אברהם במשך 100 שנים כמעט.
גם בברית מילה של אברהם אבינו הייתה מעלה כזו, אבל שם היא לא הייתה גלויה.
בראיה פשוטה היה נראה שזה ציווי שרק אברהם אבינו קיבל מכל דורו, בגלל שהוא היה היחיד שעבד את ה'. סתומרת, זה לא קשר שמגיע מהקב"ה, אלא משהו שאברהם יצר.
אז זהו שלא בדיוק.
זה היה יותר כמו מתנה שא"א קיבל.
כמו שאם אני אתן מתנה לחברה ליומהולדת, זה לא יהיה תשלום על משהו שהיא נתנה לי, או נסיון שוחד, אלא משהו שמגיע ממני. אבל המתנה תגיע רק אם היא חברה שלי, ואני לא אשקיע ככה לסתם מישהי שאין לי קשר איתה.
ככה גם אברהם זכה לקשר של הברית עם הקב"ה כמו מתנה, שבאה בגלל המסירות נפש שלו.
גוט שבת!
25 – 13 וירא ג
3 תגובות
וואו, קודם כל תודה רבה על זה. את כותבת מעניין, וזה מרתק ממש.
דבר שני, סתם אני חייבת להעיר כי זה הציק לי בעין. וזה גם לא נכון. הקב"ה לא הורה לאברהם לשחוט את יצחק, אלא לעקוד. ידוע שהקב"ה לא מוציא דבר שקר מפיו, כמובן. כן? והוא ידע מראש שהוא לא מתכוון לכך שאברהם ישחוט את יצחק. ולכן אמר לעקוד, כי אברהם רק עקד אותו. קיצר, סליחה, אבל טיפונת הפריע לי?
צודקת.
תודה על התיקון 🙂
וואוווו!!!!
דבר ראשון כל הכבוד!!
דבר שני את כותבת מקסים!!
החכמתי מלאא…;)