היסטוריה כתובה בדם

ופתאום את מרגישה איך ההסטוריה כתובה בדם
ופתאום הסיפורים מהמחברת קורמים עור וגידים
ואז את מבינה שאת במלחמה. מלחמה שתכתב בכאב.
שתכתב באנשים שאבדו יקרים בדרך
בנפשות שכבר לא יישארו שלמות וחלקן יתפרקו לרסיסים
ומה יהיה יום לאחר שנחזור מהקרב
ומה יהיה על הגוף ומה על הנפש
והאם יהיו כאלו שגם לאחר שנים יעידו הצלקות
ומה עם הילדים שיהפכו מוקדם מהרגיל לנערים
שיקמו עם הזיות של פצצות בומים ומתחים
ומה נספר לעולם אחרי שנקום מהשבר הזה(וזה יקח זמן…..)
ואיך בכלל נקום זה אפשרי??

עד לכאן הגיגי ושוב חוזרת למחברת היסטוריה
ובודקת מה קרה שם בסוף המלחמות הקשות (כי כמו שידוע לי ההיסטוריה חוזרת)
ופתאום תופסת את עצמי קוראת את השורות ודומעת יחד איתם
וכן אחרי המלחמה היה קשה אבל הם השתקמו עם הכאב
הם גדלו ממה שהם חוו עד למלחמה הבאה
אז כבר די יכולה לענות לעצמי כן אנחנו נקום מזה ויהיה בעז"ה יותר טוב מאי פעם
כי עם ישראל חי! (אולי נשמע נדוש אבל האמת היא אמת אחת!)

רק בקשה קטנה לי אליך: שאחרי שהשרידים יחזרו וננסה לשקם את עצמנו
שהימים לא יהיה כתמול שלשום שיהיו חיים חדשים חיים של גאולה
חיים של שלווה חיים שנשב בשקט בארצנו הקדושה
חיים מאושרים ושקטים אבא בבקשה!!