היה, עבר. אבלל יהיה טוב, כבר טוב.

יש רגעים שאני מנסה או שאפילו לא,
כי אני לא שמה לב למה שאני עושה.
אני יודעת,
כן, יודעת שאני לא צריכה לעשות את זה.
ובכל זאת…
הנפש הבהמית מנצחת.
ואז
אני
כל כך
כל כך
ב א מ ת
מתחרטת.
אבל
זה כבר
מאוחר.
למה עשיתי את זה??

העבר, עבר
העתיד, אין
וההווה בינתיים.

משיח נאו!