החיים אחרי המוות/14

רבקי

יום הולדת

'איך שכחתי מזה? יואו אני לא מאמינה! זו הזדמנות של פעם בשנה! אוףףף! איך קרה לי דבר כזה בכלל? די בבקשה שמישהו ייזכר בזה בעצמו! בלי שאבקש…' אבל אף אחד לא זכר ולא נזכר.
זה היה בשבת. הייתי בבית הכנסת. עקבתי אחרי קריאת התורה, ופתאום נזכרתי שהשבת זו בעצם שבת שלפני יום ההולדת שלי! מה שאומר שמישהו (ברעיון אבא) אמור לעלות בשבילי לתורה ולעשות לי "מי שברך" ולאחל לי שנה טובה ומוצלחת ליד הספר תורה… ושכחתי לבקש מאחד האחים שלי שיעלו בשבילי.
וכאן מעזרת הנשים, אין לי אפשרות לומר לאח שלי, שהנה, אני רואה אותו עומד ממש קרוב לספר תורה שיעלה לבימה ויברך אותי לשנת הצלחה.
וזה כל כך כאב. יש לי הזדמנות של פעם אחת בשנה, שהמזל שלי גובר, ולברך אותי ליד התורה הקדושה שאני מאוד אוהבת… ואף אחד לא טרח לנצל את ההזדמנות.
דמעות של תסכול הציפו אותי. (שבת. שבת רבקי!)

אני בטוחה שאבא לא היה שוכח את זה! ולא רק, אלא שהפעם אני חוגגת תאריך עם כל כך הרבה משמעויות. חובות וזכויות… ובאמת צריכה את הברכה הזאת.
'תנחתי מהאופוריה. אין פה את אבא. יש לך אחים ומשפחה תבקשי מהם לעלות בתפילת מנחה. גם טוב. לא?' ככה אני שומעת איזה קול קר מציע ומדבר איתי.
'לא. רציתי בשחרית במניין הגדול'. עניתי לעצמי.
סעודת שבת עם המשפחה. ביקשתי מאח שלי, לאחר שקידש על היין, שאם הוא יוכל לעלות בבקשה לתורה בשבילי לכבוד היום הולדת אני מאוד אשמח!
"אה בטח רבקי! בשמחה"
-אחרי תפילת מנחה-
"נו יוסי, עלית לתורה?" שאלתי בציפייה דרוכה.
"וואי רבקי!! סליחה אני מצטער.. זה פרח לי מראש ושכחתי מזה לגמרי…" התנצל.
'אוףףף מה עכשיו?'
"טוב אז תעלה ביום שני בעז"ה. טוב?" ניסיתי לתת עוד אפשרות.
"בעז"ה. מקווה לזכור" הפטיר כלאחר יד.
ושוב. הוא שכח.

ואני נשארתי מתוסכלת. באמת ה' מה כבר ביקשתי? זו בקשה כל כך גדולה?
ביום ההולדת באמת הרגשתי חסרת מזל. כנראה שהמזל שלי מגיע בצורת מינוס…
איזה יתומה אני.

בבקשה ה'! אני רוצה להרגיש שהשנה הזאת תהיה טובה ויש לי בה ברכה מיוחדת!
'הקב"ה,
אתה אבי יתומים. ואני יתומה. אז אתה אבא שלי. נכון? ואתה תברך אותי באיזשהיא דרך (כבר לא משנה לי מתי ואיפה) בשנת הצלחה. טוב?!'
וה' שמע לתפילתי.
עברו כמה ימים. למדתי את החומש היומי ועיניי נתקלו בפסוקים: "יברכך ה' וישמרך יאר ה' פניו אליך…" וואי כמה התרגשתי. כן. קיבלתי ברכה מהקב"ה בעצמו. וזה היה הרגע הכי משמח והכי גדול מכל המתנות שקיבלתי.
ככה זה.
יש לנו אבא. דואג ותומך. גם אם לפעמים נראה שלא. (כי מה, לא יכולת לתת תזכורת קטנה ליוסי שיזכור שיש לרבקי יומולדת והוא צריך לעלות לתורה?!) ויש כל כך הרבה חושך שמסתיר ומכסה על האלוקות שקיימת בכל דבר בבריאה. אבל אם רק נרצה ונפתח את העיניים, נקבל את האור הזה אל תוכנו.
גם אבא שלי נתן לי מתנה. אומנם רק לאחרונה הבנתי את עוצמתה, אבל עדיין, המתנה ניתנה. הוא חשב עליה הרבה, ואפילו שהוא כבר לא כאן, הוא השאיר לי אותה, שתלווה אותי תמיד. והמתנה הזאת עוזרת לי ופותחת לי שערים. ובעצם, הופכת אותי למה שאני…
אז אבות שלי,
תודה על המתנות והברכות. קיבלתי.

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
דיאלוג 🤔🤓
ציפור
שני הקולות שבאו מן הספסל האחורי באוטובוס היו נרגשים: -יכולנו להיות גדולים- אמ...
תזכורת קטנה..🩷
15
השם תגביה אותי עוד, אני רוצה לגבוה". ככה הייתי מתפללת, מבקשת. בקשה אחת, ...
newEmotionIcon_21
ההבנה הזאת שכל השירים, המשפטים החזקים, המילים היפות, שיכלו להוריד לי דמעות. ש...
תווי מכחול /4
new-emotion-icons_36
פרק ד': אופיר הלכה, ועל אף שאין ילד נוסף היום שצריך לבקר בקליניקה, עדנה נותרת...
בחיים. לא.
newEmotionIcon_22
לא מפריע לי כלום כמעט. מאז שדיברתי טיפה, ויצא לי שטף. במקום לשתוק הקאתי מילים...
אהבה ללא אינטרס
72
אישה ניגשה לרבי ושאלה אותו, רבי. זה ממש קשה לי, שאני מסתכלת על אנשים, על חברי...
להשיג את השעון...
icon_set_3_48
בערב יום העצמאות, שחררו אותנו, ילדות כיתה ד'. בשעה בערך-12:30. אז עלינו על הה...
כי תשרי זה מהות
72
והנה ממש כמו בסיפורים המונית מתקרבת ל770 עומדת ולא מעכלת שאני כאן סווענסווענט...
פוסטים חדשים
יֵשׁ, אִם. טוֹוֶה.
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁמַּרְגִּיעַ לִרְאוֹת, אִם אַתְּ רְגוּעָה. יֵשׁ דְּבָרִים שׁ...

עיניים של ים

להפוך למישהי שאת לא
כאב זה להפוך למישו שאתה לא? ואנחנו הבעיה כשאין פיתרון? לזכור על מה נלחמים בשב...

הלוואי ולא

נשימה.
הִבַּטְתָּ אֶל הָאֹפֶק הֵם שָׁמְעוּ אוֹתְךָ: נוֹשֶׁמֶת, נוֹשֶׁמֶת. הִתְקָרַבְ...

שולינקה

חברות, אני, והאתר
יש לי כמה שאלות: 1- יש לך משתמש נוסף באתר שבו את משתפת? 2- חברות שלך יודעות א...

אנוכי:)

מקום לפרוק_3
היי שותפות! זה בדיוק המקום שלכן לפרוק:) והפעם בסגנון קצת יותר קליל, כסףף שפכו...

ניילונית

ממלכה לחיים 61
"כאשר עומדים מול אויב הרוצה לראות את דמך ודם עמך נספגים באדמה – אי...

רעואל

מתי חברות טובה נקראת קשר בריא ומתי היא חוצה את הגבול?

מישהי

ככה?
לא נראלי שכל לב שבור הוא לב טוב אבל כל לב טוב הוא שבור..?

LOVE

34 תגובות

  1. הו וואו.
    נתת עוד פן להודות עליו באבא חי. אף פעם לא חשבתי על הדבר הזה, עליה לתורה..
    ה' מברך אותך אלפי פעמים, ובעזה שתראי אותם במוחש

  2. וואו. רגשת.
    אהבתי ממש את הכתיבה שלך, ויותר מזה- את האור שאת מצליחה להבחין בו, בתוך כל החושך.
    מברכת אותך שתזכי לראות רק טוב. גלוי.
    מעריכה.

    1. וואוו וואוו וואוו.
      חייבת להגיד לך שהעשר מילים שלך נתנו לי הרבה כוח…
      בפעם הקודמת שהפסקתי עם הפוסטים זה היה, בגלל שלא חשבתי שזה נוגע למישהי החיים שלי \ התובנות..
      שמחה לקבל דרישת שלום ולדעת שזה כן פועל…
      ריגשת מאוד!

  3. דבר ראשון מלא מזל טוב על היומולדת?❤ בטוחה שאת מרווה המון נחת לאביך
    דבר שני, וואו רבקי איזה פוסט עצוב ומרומם, ממש היה עצוב לקרוא אבל את כל כך גיבורה שגם על דבר כזה משמעותי את מתגברת בעוצמה
    אלופה!!?

  4. מזל טוב רבקי שתזכי לעוד הרבה הרבה שנים טובות ובריאות, אני כל כך אוהבת איך מתוך הקושי והכאב את מוצאת את התובנות הבוגרות האלה.

  5. וואי רבקי
    קוראת ומצטמררת…. רק בשבילי , שווה לך להשקיע בפוסטים החודרניים האלה.
    היה לי גם יומולדת בתחילת שנה, ואמא שלי, נשמה טהורה שכמותה
    בשבת בכלל לא הייתי בבית, במוצש היא התקשרה לספר שהיא לא שכחה לבקש מאחי הגדול לעלות עבורי לתורה…
    וכן, לפני כמה שנים זה גם התפספס בין הכסאות..
    וזה היה שורף בלב!
    גיבורה שאת.

    1. בשבילך הכל דנית;)
      למה פוסט חודרני? אני פולשת חלילה או נוקבת בפוסטים?

      וואוו! איזו אמא מהממת!
      ואיזה אח מסור.
      אני דיי התייאשתי:(
      גם את גיבורה גדולה!!

  6. פשוט צימררת אותי!!!
    מזכירה לי שגם לי היה יום הולדת קשה השנה. יצא לי בשבת. ובכיתי כמעט כל השבת. בסופו של דבר הייתי מתוסכלת כפליים.
    עכשיו את מכניסה אותי לגמריי לפרופורציות!

    1. תודה שלוואן.
      אני רואה שיש לנו כבר כמה דברים משותפים ביחד;)
      בגרות בדינים, יום הולדת…
      מקווה שטוב לך בחיים;)

  7. אווץץ איזה עצבייםםם לא עללו לך לתורה אבל תודה שכתבת שנעריך את זה שאבא שלי עולה לתורה תודה לך רבקי

  8. אויש רבקי
    את כזאת מיוחדת
    כל פעם מרגשת אותי מחדש
    משהו שאמרו בשבת בנו"ח.. ומאד בלט בפוסט. מבינה לגמרי למה..
    אנחנו כל הזמן מחכים להארות, לסימנים שהקב"ה איתנו.. זה לא מצב אידיאלי. המצב האידיאלי זה גאולה. זה משיח. מצב שבו יש גילוי אלוקות נצחי. לא מצב שבו יש העלמות, הסתרים ומדי פעם רואים ומקבלים הארות מלמעלה.
    אנחנו צריכות לדרוש הארה אחת תמידית. שתהיה לנצח.
    לא לקוות ולהסתפק בגילויים הקטנים האלה. שנכון, הם מעודדים. אבל זה לא מה שאמור להיות. בכלל לא.
    ובכלל.. הארות הקטנות האלה רק מוכיחות כמה החושך גדול. כמה הגאולה נדרשת ונצרכת.
    זהו:)
    זה די ברור. נראלי..
    בכלופן הרגשתי צורך לכתוב אתזה;)

    1. וואוו! תודה על השיתוף…
      את צודקת. זה מצב מאוד גלותי ובעייתי.
      אני אקח את זה לתשומת ליבי…
      למרות שאני לא שוכחת את הרצון האמיתי שלי – הגאולה, (מי כמוני מכוונת חזק חזק ב"מחיה מתים"…) אבל כנראה שמהכתיבה זה נשמע קצת אחרת…

      1. ברור לי שזה מונח בראש
        כתבתי בסוף שזה די ברור..
        סתם ראיתי צורך לכתוב. כי מה שכתבת הזכיר לי את מה שאמרו. ו.. איזה כיף שהצלחתי לזכור רעיון קטן;)

  9. היי רבקי..יש לציין שתמיד עוקבת אחרי הפוסטים שלך! מתרגשת, כואבת..
    ואגב, סתם מענין..אבא שלי פעם אמר שאין ככ ענין של העליה לתודה ביומולדת של בנות..רק של בנים שהם עצמם עולים..
    מאיפה המקור שלכן לעליה של בנות, שאבא עולה בשבילכן?

  10. ווואוו איזה פוסט מרגשש!!!
    רבקי את ממש גיבורה!!
    אני אוהבת כל כך את הפוסטים שלך, הם מעניינים במיוחד למרות שהם עצובים.
    זה מרגש לראות איך את מתמודדת עם הקשיים ולמרות זאת את שמחה ועוד משתפת את זה עם כולם!
    אין לי מה לאחל לך ולנו אלא שמשיח יבוא בקרוב ממש!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *