החיים(לא)ממשיכים.

"החיים ממשיכים."
כתבת לי. חיוך ביישן. נבוך.
כמו תמיד, אתה אופטימי. חסר לב.
כי אתה מוח. זה מה שאתה פשוט.
כזה חזק, אתה לא מפחד
ממוות. אולי לא מודע אליו.
וזה למה כל כך קל לך לכתוב את זה.
"החיים לא ממשיכים."
מסמנת את 'לא' לוחצת על B.
שום נחמה לא מצאתי בו.
גם לא באותם מילים.
"את בסדר..?" דאגת לי ללא הרף.
מרוקן אותי מהיגון. מכניס בי
דברים שהייתי רוצה רק להרחיק.
דואג לי מדי. מאוד.
כיף ככה. ומפחיד אותי.