הומור צבעוני

חשבתי על זה פעם.
למה יש רק הומור שחור?
והומור אפור, כך ההיגיון ההגיוני אומר לי, הוא בעצם קו גבול בין ההומור השחור ללבן.
אבל מהו ההומור הלבן? הומור נקי כאילו, יעני?
ואם אני צוחקת מהומור שחור, זה נקרא שאני מלבינה הומור?
🤔🤔

למה אין הומור צבעוני?
כי אם נחשוב על זה רגע ברצינות, בתכלס יש להומור הרבה צבעים.
יש ת'הומור הזה שאת שולפת כדי לשמור על הכבוד שלך, על עצמך, והכל כזה סבבה וורוד, אבל בפנים את נשרפת והלב שלך פצוע ושותת דם… זה הומור אדום לא?

ולפעמים את צוחקת עד כלות הכוחות, באמת, כי מישהי שמה לב לנשמה שכאן, והתבדחה באמת על משהו ספציפי.. וזה כלכך כיף להשתגע מצחוק.. הומור תכלת או לא?

וצחוק שהוא על עתיד, נימה אופטימית שכזו, שגורם לך לפרוח ולסומק עדין בלחיים, לדוגמא, זה הומור וורוד.
( 😆🥰 – כזה, אם לא הבנת)

והומור סגול –
זה האלו שצוחקים בעדינות, כאילו מישהו הכריח אותם, כי זה לא לכבודם לצחוק… ועוד לפני אנשים… הצחוק הרציני הזה.. מכירות? (המורה שלי… גם שלכן?)
נ.ב.
סגול הוא צבע מלכותי ואדנותי… לכן…

אז בואו תסכימו איתי שאין על הביטוי הומור צבעוני
ובתכלס, זה הרבה יותר אחלה מ: 'הומור שחור'….

הלוואי שהדמעות שלנו ירדו רק מצחוק מגולגל 🙂 😍

נ. ב. ב.
אם יש לכן רעיונות להומור ירוק או כתום למשל – אני אשמח לשמוע
זה יכול להיות מגניב, לא?
😉😉