תפריט
תגידי?
יוצא לך לחשוב על ההורים שלך?
מסתבר שכן…יכול להיות גם שלא.
אם לא הפוסט הזה בשבילך.
יכול להיות שבשביל זה באתי לעולם, רק כדי להעלות לך את הנושא למודעות. 😝
אני אתחיל עם ציור.
דמייני ציור של פירמידה ( כמו פירמידת המזון ) .
אבא ואמא למעלה
ואת – למטה.
ככה תראה הפירמידה שלנו.
ברגע זה כל התפיסה שלנו תשתנה.
את יודעת למה?
עד היום הרגשת מעל ההורים שלך.
הרגשת שאת מחליטה בשביל עצמך,
הרגשת שאת אומרת להם מה לעשות.
ומהיום, את נותנת להם את הכבוד.
את נותנת להם את הבמה.
את יורדת מהשלב הגבוה של הפירמידה ללמטה.
אם עד היום היית למעלה זה אומר שהיית במקום הלא נכון.
מהיום את יורדת לאיפה שאת צריכה להיות.
למה?
כי הם הביאו אותך לעולם, לא את אותם.
מהיום את מכניסה לעצמך את הציור הזה לתוך הראש במקום הכי מרכזי שיש.
תספרי לי על תוצאות?
מחשבות או דעות?
מחכה לתגובות 😍
נ.ב- יש לי המון תובנות, מסקנות, מחשבות, בסגנון הזה אם מעניין אותך תגידי 😘
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
ואוו.
אהבתי.
ברור שאני אשמח לעוד כאלו😍
תודה💗
תודה לך שפן…
בעזרת ה' אשלח עוד : )
שמחה שאהבת .
האמת שמעניין אותי
וואי מסקנית, אהבתי ברמות
התובנה הזו פשוט נכונה
תמשיכי ❤️🔥
תודה קרונפלקס 😍
חיממת לי ת'לב.
זה מהספר לחזור הביתה של דקלה יוספרברג?
כי אמא שלי קנתה אותו והכריחה את כל הילדים אחד אחרי השני לקרוא אותו😂
יצא לי מכל החורים…
כן זה ממנה 😝
גם אמא שלי הכריחה…אבל שווה!
ת'אמת ממליצה לכולן…
מושית שמחה שזכית לקרוא 😁
מה קשור פרמידה
המחשה 😁
מה שהיא אומרת בעצם שאנחנו חיים בצורה לא נכונה.
הצורה הנכונה היא בעיקרון שאת צריכה לדמיין פירמידה (צורת משולש… שיעור מתמטיקה וזה…) שבלמעלה, בחוד שלה נמצאים ההורים שלך (כמו פירמידת המזון, מכירה? למעלה נמצאים הדברים הכי שווים, כל הממתקים נמצאים שם למעלה… כי הם בעצם הכי טעימים לכן הם שם😂 מה שחשוב נמצא למעלה…) ואת נמצאת למטה, מתחתם. את בעצם בתחתית הפירמידה וכשאת מסתכלת מעלייך את רואה את ההורים שלך.
רובינו חיות כיום בצורה הפוכה ולא נכונה. שאני למעלה וההורים שלי כביכול משרתים אותי. הם מספקים לי בית ואוכל, אני עוזרת קצת לפעמים בכלל לא ועושה מה שבא לי. לא מקשיבה להם, לא מעריכה, לא מכבדת. וזאת צורה שגויה לחיות בה. כי ההורים הם אלה שהביאו אותי לעולם (בעצם נתנו לך את האפשרות להיות יהודייה בעולם הזה ובזכותם את תרוויחי את כל הטוב בעולם הבא אחרי שתגמרי פה ב120 בעז"ה), וגם אם לא תסתכלי על זה לפי היהדות שדוגלת כמובן בכיבוד הורים (שלושה שותפים באדם, כיבוד הורים הוא כמו לכבד את הקב"ה, בזכותם אני מקיימת מצות וכו' וכו') אלא סתם לפי דרך העולם את תקלטי שהם עשו בשבילך כל כך כל כך הרבה. הם בעצם נתנו לך את החיים שלהם (כשנהיה אימהות בטח נבין את זה יותר… אבל גם היום כשחשבתי לא מזמן על ילדים ויצא לי משפט שצריך להתבייש בו, חשבתי על זה שאין לי כח ילדים מיד אחרי החתונה, אני רוצה להיות קצת עם בעלי וילדים די מפריעים ותכלס ברגע שנולד לך ילד את לא נפטרת ממנו גם אחרי שהוא מתחתן… לא נכון לחשוב ככה כמובן אבל ככה הצלחתי להבין קצת מה ההורים שלי הקריבו בשבילי), אמא שלך קמה כל לילה כדי להאכיל ולהרגיע אותך, הם עובדים כל הזמן והדבר היחיד שהם עושים עם הכסף הוא להביא לך אותו… הם לא עושים עם זה שום דבר אחר, מקסימום נופש לעצמם מדי פעם. קיצור…
זה בעיקרון הקטע של הפירמידה. שההורים למעלה ואת למטה…