ההורים לא מתייחסים אלי

היי יש לי הורים ממש אבל ממש מכורים, מה אני עושה? הם לא מתייחסים אליי בשעות היום ואני חסרת יחס.

היי שותפה יקרה,
השאלה שלך תפסה אותי לא מוכנה בעליל.
ממש העיפה אותי מהכסא עליו ישבתי.
הרבה פעמים גם לי כאמא יש מקום שאני בטוחה שהילדים חווים אותי עסוקה בדברים שדוחקים אותם הצידה והשאלה שלך באה לי 'לפנים'.

לזכור שאת חלק מהם
קודם כל חייבת להדגיש, ואת גם בטח יודעת את זה עמוק בלב- ההורים שלך אוהבים אותך בכל ליבם. את בעצם חלק מהם, ולכן אין ספק שאת חשובה להם ברמות שאת לא מאמינה אפילו. יכול להיות שהם לא שמים לב, וצריך לעורר בהם את הרצון להעניק ולהתייחס יותר, אבל אין ספק שהוא קיים.
אחת האמירות שלך הדהדו לי חזק: "הם לא מתייחסים אלי". כמה כאב וכמה כמיהה יש במקום הזה.
את מבקשת הורים. שיהיו שם ושיתנו לך. כשיחס לא קיים זה כואב ומשאיר חלל בפנים.
אני רוצה לחזק את ידייך ברצון שלך לא להתייאש מהם ולהגיד לך שאפשר לעשות עבודה.
הרצון שלך לקשר עם הורייך שאין בו מחיצות של מה שהם מכורים אליו לגיטימי ויכול לקבל ביטוי.

כמה אפשרויות ורעיונות- לקום ולעשות משהו!
1. אינני יודעת כמה יש פתיחות בינך לבין הורייך, אך חושבת שאולי אפשר לכתוב מכתב מנוסח יפה ומכובד. במכתב את לא תאשימי אותם או תתקפי או תבקרי, אלא תשתפי אותם בקושי שלך ובחוויה שאת עוברת כאשר את נשארת ללא יחס. תוכלי גם לכתוב להם לְמה את מצפה בפועל, לספר כמה היית שמחה שבשעות שאתם יחד הם יהיו איתך יותר, לצאת איתך לקניות, ללמוד איתך למבחן..
מאמינה שיעזור להם להבין עד כמה זה פוגע בך ואולי זה יהיה להם פוש חזק להתחיל תהליך עם עצמם.
2. מציעה לך גם בפועל למצוא הזדמנויות בהן את יכולה ליצור זמנים המשותפים לכם ובו לבקש להיות רק איתך.
שימי לב– יכול להיות שכשתבדקו ביחד, תגלי שאת מחפשת אותם דווקא בזמנים שהם לא יכולים. הרבה פעמים כשמדברים פתוח רואים שאפשר לסדר כמעט הכל.

נסי לראות את המקום שלהם, ולקבל את עצמך
יש עוד התבוננות שרוצה לתת לך;
בגיל העשרה ההתפתחות השכלית והרגשית שלך בשיאה, ואת נמצאת בקו התפר בין ילדות לבגרות. זה הזמן להתחיל להתאמן עם עצמך להיות יכולה לראות את השני.
דמייני את כל העולם כמו בטון ואת- פלסטלינה. כלומר, כל העולם לא עומד להשתנות ורק את יכולה לשנות את ההסתכלות שלך ואת המעשים שלך כדי להגיע למקומות אליהם את רוצה להגיע.
למשל- לראות שאולי ההורים שלך כלואים במקום לא פשוט בו מושא ההתמכרות שולט עליהם נגד רצונם הפנימי והאמיתי.
תתאמני לראות אותם בפנימיות שלהם ותהיי מורווחת מכמה וכמה כיוונים, ביניהם גם הסתכלות על מקומות הנפילה שלך עצמך בעין חומלת וסולחת יותר. כשלא תשפטי אותם, את תראי גם את עצמך כשלם- למרות המקומות הפחות מוצלחים שלך.
אנחנו נמצאים בזמן של עקבתא דמשיחא. ודווקא ברגעים האחרונים החושך מכסה על פני ארץ. לכולנו לא פשוט. הורים וילדים והקשר ביניהם, ווירטואליה ועולם פרוץ, רגשות סוערים והתמודדויות כמעט בכל תחום.

מחזקת את ידייך להמשיך ולהתעקש על הקשר בינך לבין הורייך ומאחלת שתצליחי לקבל אותו באור חוזר.
כמובן שאת מוזמנת לשתף ולספר מה עולה לך כשאת קוראת את זה.

בהצלחה מתוקה

איתך בדרך, חני

chani@shutafotbaderech.co.il