לא השמיים?
השמים הם הגבול.
כך אומר המשפט הידוע.
אם ניקח בחשבון שהשמים כוללים שבעה רקיעים, ובין כל רקיע לרקיע יש מהלך ת"ק שנה (שזה בעצם 500 כפול 7) אז באמת יש הרבה בשביל להגיע לגבול של השמים.
מצד שני, הטבע שלנו תמיד לוקח מאנשים שסביבנו דוגמה אישית. מהמורה, מהאחות הגדולה, מהמשפיעה וכמובן כמובן, מההורים שלנו.
קונפליקט קטן. לאיפה נשאף?
בפרשת השבוע משה רבינו מתחיל לספר את תקציר חייהם של בנ"י עד הגיעם לגבול הארץ המובטחת. משה רבינו מזכיר את העין העקומה שבה הסתכלו דור יוצאי מצרים על הארץ המיוחדת, ואז משה רבינו אומר פסוק: "וְטַפְּכֶם֩ אֲשֶׁ֨ר אֲמַרְתֶּ֜ם לָבַ֣ז יִֽהְיֶ֗ה וּבְנֵיכֶ֠ם אֲשֶׁ֨ר לֹא־יָֽדְע֤וּ הַיּוֹם֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע הֵ֖מָּה יָבֹ֣אוּ שָׁ֑מָּה וְלָהֶ֣ם אֶתְּנֶ֔נָּה וְהֵ֖ם יִֽירָשֽׁוּהָ"
הפס' מכיל כמה מילים על התנהגותם של בנ"י, שלמרות התנהגותם, בניהם יזכו לרשת את ארץ הקודש.
הרבי, במכתב למסיימי ישיבת תות"ל מונטריאל (או 'מאנטרעאל' כפי שתרגמתי מאידיש) מביא את העניין הזה ואומר שדווקא התנהגותם של הטף, של הילדים היא זו שבזכותה זכו בנ"י לא"י.
יכול להיות שההורים שלנו במדרגה איקס. אבל זה לא אומר שאנחנו לא יכולים לשאוף יותר ממדרגה איקס.
בענייני טוב וקדושה, תמיד כדאי ורצוי להוסיף עוד ועוד, מעבר למה שההורים או המבוגר האחראי נמצא. זאת לא בושה חס ושלום וגם לא גאווה.
אני לא חושבת שאם ההתנהגות של אמא שלי היא כך וכך, ואבא שלי עושה כך וכך, יש לי את הלגיטימציה לשאוף רק לדרגה שלהם ולהשאר במקום שבו הם נמצאים. הם זה הם ואני זאת אני.
ההפך, המעשים שלנו מזכים את ההורים שלנו, ודווקא בגלל זה רצוי לנו להוסיף עוד ועוד מעבר למה שאנחנו רואים סביב.
איזו נחת רוח תהיה להורים שלנו מלראות אותנו מתקדמים ומוסיפים עוד מעבר למה שאנחנו רואים.
על כך אומרים חז"ל "יפה כוח הבן מכוח האב".
בפרשת השבוע, התנהגותם של הילדים זקפה את כניסתם לא"י, ובכלל כל התורה כולה ניתנה בזכות זה ש"בנינו ערבים בעדינו".
לקבל השראה מהסביבה, לחקות את המבוגרים, לקבל מהם עצות- זה נדרש, חשוב ומעולה.
אבל להסתפק במקום שהם נמצאים? Nope.
"כחיצים ביד גיבור כן בני הנעורים". דווקא לנו יש את הכוח והמרץ (כאילו, דה) אז בואו נרתום אותו לעגלה חסידית- להתקדמות הרוחנית שלנו.
בואו ניקח את האנרגיות שלנו, נקבל השראה מהסביבה, ונשאף לאינסוף.
כך, כשאנחנו תמיד רוצות להשיג עוד ועוד, כשלא נסתפק בסטטוס של ההורים, של המורות, נוכל להצליח לממש את עצמינו ולנצל את הכוחות שלנו כמה שיותר.
גוט שבת!
*מקור: אג"ק כרך כ"ג עמ' ת"ט.
10 תגובות
כל כך נכון ומהמם.
חיזקתת
מדהים!!!!
הילי את מהממת!1 3>
אין על הפרשת שבוע שלך אחד המושלמים!!
מחכה כבר לשישי הבא… 🙂
תירגמת מכתב מיידיש??
וכתבת יפה
מהמםםםם, אין על הפרשת שבוע שלך זה עושה לי את היום, במיוחד שעכשו אני הולכת לסינר במטבח?
"איזו נחת רוח תהיה להורים שלנו מלראות אותנו מתקדמים ומוסיפים עוד מעבר למה שאנחנו רואים."
ממש ממש נכון. תודה הילי
מהמם! תודה
וואווווו זה מהמם!!!
אהבתי♥️♥️♥️
תודה רבה לך!
גוט שבת
הילי!! מהמם כמו תמיד…
מחכה לפוסט שלך כל השבוע
הילי!
איזה יפה!
אהבתי ממששש אני אספר בסעודה