ההגה של חיי🦾

רגל על הגז. עיניים בוהות רחוק.
הרכב שועט לו.
אני מסתפקת בנגיעות קטנות בהגה כדי להחזיר אותו למסלול. לא צריך יותר מזה.
רמזור מתחלף לאדום.
הרגל שלי עוברת לבלם באופן אוטומטי. לאט לאט הרכב עוצר.
שתיקה בחלל. גם המוח שלי שותק.
לאות שנמסכת באבריי מביאה אותי למסקנה.
כאן, בכביש, לא צריך מידי להתאמץ.
אפשר אפילו רק להרפות לרגע.
להתמודד עם קצת פחות כוח.
התוצאה תהיה מיידית.

בחיים יש בחירה חופשית.
וכל רגע, זו התמודדות.
להרפות מהבלם זו סכנה מיידית עם השלכות מעשיות.

אבל בחיים, גם אם אני לא רואה השלכות מעשיות, אני צריכה לזכור את זה. לדעת שיש תוצאות, והבחירות שלי גורמות לכך.

כשאיש ירוק קורץ לי, אני מרפה בעדינות מהבלם, עוברת לגז.
מלטפת בעדינות את הדוושה.
ממשיכה הלאה, במסע.