הַמְּנוּחָה שאת

הוא חייך, כששמע שנולדה בת.

ואמר "מעתה מנוחה תהיה לנו".

ויקרא שמה בישראל "מנוחה רחל" (ורחל, על שם אחותו שנפטרה בצעירותה).

זה קרה בי"ט כסלו תקנ"ט. נכון!!! ממש ביום יציאת האדמו"ר הזקן ממאסר.

אני קוראת את שלב קריאת השם של הרבנית מנוחה רחל, ומחייכת לעצמי.

עוד לא נתקלתי ב"מנוחה" אחת שכשמה כן היא.

בדרך כלל כל ה'מנוחות' שפגשתי שמן היה סוג של איחול…

הי! מנוחות! תרגעו.

אם אתן חושבות שאני טועה – המקום הוא בתגובות, באופן מנומס 🤣 ואני אוהבת כשחושבים שאני טועה, כי אז סופסוף יש אקשן בתגובות. מה החכמה להגיד על כל דבר "צודקת" בטון רגוע ושליו ובנהנון ראש מיכני של כלבלב דשבורד?!

מצ'עמם.

אבל הי! חשבת על זה פעם שבתור בת, גם אם לא קוראים לך מנוחה, את מביאה מנוחה לעולם?

תחשבי על זה (האדמו"ר האמצעי אמר!) – באה בת באה מנוחה! כן, גם שבת מביאה מנוחה. רגע, אז מה הקשר בינך לבין שבת? על זה נכתוב פלפול בפעם אחרת.

בנתיים, ובכן, תבדקי טוב טוב אם הבאת איתך מנוחה לכל מי שסביבך 😂

הרבנית מנוחה רחל סלונים היא ביתו של האדמו"ר האמצעי, ויום הסתלקותה חל בשבת האחרונה, כ"ד בשבט.

יש הרבה מה ללמוד מהנהגותיה.

למשל, שהיא היתה סמל ודוגמא לכבוד לרבי.

הרי אבא שלה, היה האדמו"ר האמצעי, היא בת אדמו"ר.

והאדמו"ר אחריו היה בן דודה, האדמו"ר הצמח צדק, שגם התחתן עם אחותה חיה מושקא.

את חושבת שזה ברור ופשוט להיות בת משפחה במשפחת האדמו"רים ולהיות בעלת קבלת עול? ממש לא פשוט!

הרי מי שהוא "אדמו"ר" של כולם, בשבילך הוא קרוב  משפחה, קרוב קרוב. היא מכירה אותו משולחן שבת, אבא שלה היה אדמו"ר לפניו וכו'.

ובכל זאת. הרבנית מנוחה רחל היתה סמל ההתבטלות לאדמו"ר ה"צמח צדק", ועלתה לארץ בהמלצתו והתגוררה בחברון. בזכותה התמסד הקשר ההדוק של חסידי חב"ד לחברון, כי היא ייסדה את הקהילה שם.

כולנו מכירות את הסיפור המפורסם, שכשנגשה להיפרד מהאדמו"ר ה'צמח צדק' שיתפה אותו שהיא חוששת מהגשמים בדרך, והוא בירך אותה שהיא תיסע בין הטיפות, ואכן מאז ועד סוף ימיה לא נרטבה מטיפות הגשם.

*

כביתם של קדושים, הכי קל לספר כמה היתה צדיקה, וכמה באו להתברך מפיה ואילו מופתים היא עשתה.

אבל אני בחרתי להתמקד בתכונה אחת שמספרים עליה – כמה הקפידה על ניקיון וטוהר.

כי אם כבר ללמוד משהו מצדיקה גמורה כמוה, בואו נלמד משהו שאנחנו יכולות ליישם.

(שלא תבינו לא נכון, אני בעד שתעשו מופתים ועוד יותר בעד שתברכו את כולם. אני פשוט טיפוס קצת פרקטי, ישר תופס לי את העין הדברים המעשיים)

תמיד היתה אומרת בשם סביה האדמו"ר הזקן ובשם אביה האדמו"ר האמצעי:

"במקום שיש טוהר ונקיון, יש כשרות ויהדות"

והפתגם הזה זורק אותי הרחק למחשבות עמוקות, על איך טוהר ונקיון מביאים לכשרות ויהדות. אבל שניה לפני שאני שוקעת לבטח בעולמות העליונים ומרגישה אצילה במיוחד, אני קמה רגע לסדר סביבי. בכל זאת, טוהר ונקיון יכולים לקדם אותי בעבודת ה'… וזה באמת חשוב לי.