דמעות של אושר

שוב. זה קרה.
העולם שלי קרס בלי לתת לי התראה.
שוב. היא בוכה.
הנשמה הטהורה שלי מתחת לשמיכה.

שוב היא מרטיבה את כל הכריות
שוב אין לה מנוחה לכל הטעויות
שוב לשרוד מחר עוד יום של שגעון
למה תמיד אחרי שבת מגיע יום ראשון?

היא מתחפרת מתחת לכל האבנים
צורחת את נפשה אל האלוקים
מקווה שהוא מקשיב לקול תחנונים
שאני קוראת לו ככה
כבר יותר מדי ימים

היא מתחפרת מתחת לכל הקשיים
שופכת את נפשה אל האלוקים
מקווה שהוא מקשיב לקול תחנונים
שאני קוראת לו ככה
כבר יותר מדי שנים

יותר מדי שנים
חשוכות
מעורפלות
מלאות תקוות
מלאות דמעות
שלא נגמרות..
לעולם הן לא עוצרות
לבדוק

למה ה' רוצה שאני אהיה כאן?
במקום לשאול תעצמי – למה א-נ-י סובלת.
אולי כבר תמלאי את השליחות כאן?
במקום לחפור לכולם שאת מבולבלת..

היא מתחפרת מתחת לכל האבנים
צורחת את נפשה אל האלוקים
מקווה שהוא מקשיב לקול תחנונים
שאני קוראת לו ככה
כבר יותר מדי ימים

היא מתחפרת מתחת לכל הקשיים
שופכת את נפשה אל האלוקים
מקווה שהוא מקשיב לקול תחנונים
שאני קוראת לו ככה
כבר יותר מדי שנים

יותר מדי שנים
מוארות
ושמחות
מלאות תקוות
מלאות דמעות
של אושר..
לעולם הן לא עוצרות
להודות

לאבא ששלח אותי למטה
לתפקיד הכי נשגב שזכיתי לו
להיות בת שלך, זכיתי להיות צנועה
לקרב במו ידיי את הגאולה
שכולם מחכים רק לה

אז תגידי לי נשמה שלי
תגידי לי למה את סובלת?
מה את מחפשת בעולם הזה?
למה את לא שואלת?

את האבא שנמצא איתך תמיד
את האבא שלעולם את עמך הוא לא משמיד
הוא לא משמיד..
לא משנה מה הם עושים הוא לא משמיד!

ועדיין,
היא מתחפרת מתחת לכל האבנים
צורחת את נפשה אל האלוקים
מקווה שהוא מקשיב לקול תחנונים
שאני קוראת לו ככה
כבר יותר מדי ימים

היא מתחפרת מתחת לכל הקשיים
שופכת את נפשה אל האלוקים
מקווה שהוא מקשיב לקול תחנונים
שאני קוראת לו ככה
כבר יותר מדי שנים