משלימה
מסביב אומרים
שכולם מתבגרים
ובסוף הגיל הזה
עובר
את ים הלבטים
הספקות, ההיבטים
בשבילי עדיין לא
פותר
ולא מבדילה
בין חופף לדומה
ורק רואה
כמה שוני
ואולי זה הגיל
הסוער, ההומה
ואולי בכל זאת-
אין כמוני
מנסים להכיל,
וכולם- מקסימים
אבל עם הגיל
זה עובר
אותי להגביל
נראה יותר מתאים,
רק שעם הזמן
זה שובר
לשמוע כואב
ואסור להגיד כך!
ואיפה אמונה
באלוקים?
איך אסביר לכולם
שלמקומם לא נועדתי,
ואצלי בתמונה
יש סדקים
ואמונה לא חסר,
והשכל- מעיק.
הלוואי שיכולתי
אחרת
מרימה את הראש
שואפת אוויר
משלימה עם עצמי
האחרת
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
וואו כתבת ממש ממש יפה.
לא כל שורה הבנתי עד הסוף.
אבל זה לא מפריע לי:)
זה הופך את השיר ליותר יפה בעיני;)
רק רוצה להגיב על הבית ׳ואמונה לא חסר והשכל מעיק. הלוואי שיכולתי אחרת׳.
אפשר לשלוח לך חיבוק?…
אם יש לי חברות קרובות שקוראות באתר, אולי הן יזהו אותי עכשיו… אבל אני פשוט חייבת לשלוח לך הזדהות…
בתקופה האחרונה חשבתי הרבה על השאלה, אם יכולתי לוותר על השכל שלי, להיות סתם עוד אחת עם מנת משכל ממוצעת או קצת יותר, האם הייתי עושה את זה?
למזלי הטוב זו שאלה היפותטית בלבד.
אבל השאלה הזו הכניסה אותי לסחרור רציני ואיזה מיני דכאון;)
ו…
המסקנה היא שלא.
אני לא מוותרת.
קיבלתי מתנה מהקבה. לא מסרבים כשמקבלים מתנה.
הבנתי, שהרבה שכל, זה כמו נסיון העושר. מעלה אחת גדולה שמביאה איתה הרבה חסרונות קטנים. יש שלב שבו העושר מעיק (למי שפחות מבינה למה קשה להיות עשיר, אז סתם דוגמא קטנה לחסרון שבעושר: אנשים רוצים להיות חברים של עשירים, בשביל להרוויח מהם כסף. מה שמוביל לכך שהרבה פעמים עשירים לא סומכים על החברה שלהם כי הם לא יודעים מי באמת חבר שלהם ומי חבר של הכסף…)
בקיצור שלכת, השכל מעיק לפעמים. נכון. אבל הוא מתנה.
ומאחלת לך ולעצמי שבאמת נרגיש ככה!
יואו לילך את מזכירה לי את עצמי.. אפשר קישור לתגובות אחרות שלך? סיקרנת..
https://shutafotbaderech.co.il
פוסט שהעליתי בנושא.
תגובות שהגבתי אני לא ממש זוכרת איפה הן נמצאות…
שלחת קישור לדף הבית של האתר? תכתבי את השם של הפוסט ואני אעשה בחיפוש
אופס.. חח
קראו לזה:
לא מוצאת מקום
אגב גם לי הייתה תקופה שחשבתי שאולי היה עדיף להפטר מעודף השכל שלי.. כמאמר הפתגם הצודק מאודד – אין שכל אין דאגות. ויואוו כמה שהמשפט הזה נכון.
אבל בסופו של דבר החלטתי שאני לא מוותרת.. וגם כבר התרגלתי אליו, ויהיה לי קשה לעזוב אותו;)
ובאמת בנות תדעו שילדה חכמה יותר קשה לה מבחינת שאלות וכאלה!!
אגב, אם את עוקבת על השם הזה ונראה לך שלילך היא דמות שטוחה שהדבר היחיד שיש לה בחיים זה גאונות, אז זה ממש לא כך.
אני חותמת בהרבה נושאים בשמות אחרים. זה השם ששמור לנושא הזה;)
וואו.
אני בדרכ לא אוהבת שירים,
וזה מושלם.
(אני פחות אוהבת שירים כי זה אומנות גדולה יותר מלכתוב סתם, ורוב השירים – סורי אבל לא מציאה ככ גדולה. אבל השיר הזה – וואו. פשוט וואו.)
ובכלל סתיו אין עליך!!! ענקית!!!!
אמממ בעצם אין עלייך שלכת? כבר התרגלתי לקרוא לך סתיו..:*
איפה לומדים לכתוב בכזו רמה גבוהה? וואו. אלופה שאת.
מתחברת לתוכן. תודה
מדהים. פשוט כישרון
סליחה מכל הקוראות והמגיבות, ותודה רבה על המחמאות!! אני לא הייתי פה בתקופה שזה פורסם, ויש מספיק חומר חדש ב"ה. חיבוק לכוווולםםם