תפריט
הסברת הדעה שלי, הפעם.
היי בנות, הגעתי להבהיר את עצמי.
(רציתי להעלות את זה כתגובה לפוסט הקודם אבל יצא לי מדי ארוך ואף אחת לא תקרא כי זה פוסט לא ממש חדש כבר)
קודם כל, המטרה שלי בהעלאת הפוסטים האלו היא כזו:
-להביע את דעתי
-להעלות את הנושא
-לשמוע את דעתכן עליו
-טיפטיפה..לנסות לשנות. מבינה שלא ממש הלך לי.
עכשו אני אסביר את הדעה שלי:
הדעה שלי, בעצם, היא כזו-
(כל האמור פה נכתב על דעתי בלבד ולא על דעת שום מטפלת רגשית או משהו בסגנון, אנא קחו בחשבון)
יש דברים שאני עוברת בלי לשים לב. מריבה קטנה עם חברה, עם אמא, צעקה של מורה, דברים כאלו.
עוברת, מתבאסת לשניה, מעבירה הלאה.
זה לא באמת חשוב לי שאני אתבוסס בזה שנות דור.
אחר כך, אני באה לשותפות. רואה פוסט שמתאר בדיוק בדיוק מה שקרה לי לפני חודש. תגובה ראשונה שעולה לי? רחמים על הילדה.
תגובה שניה? הזדהות. אני נזכרת שככה קרה גם לי בדיוק.
כותבת הפוסט היקרה (שאגב, לא מזלזלת בכלל בכל העסק הזה של פריקה ושיתוף. כבר אסביר) משתפת במה שקרה לה. מנפחת את העניין. מתבוססת בו. שוקלת אם לסלוח או לא. מספרת על תחושות קשות מאד. ותכלס, זה מובן. כמו שכתבתן, כל אחת חווה מקרה באופן שונה. וזה מובן, ככה זה.
השאלה היא מה עושים עם זה..
אז אני רואה את כל התחושות הקשות האלו, והתת מודע שלי בעצם אומר לי – הי, רגע, אבן דרך, גם לך קרה כזה מקרה-נכון? וגם את הרגשת ככה, נכון? בואי בואי, תעודדי את המסכנה שפה.
אני כותבת לה תגובה מלאת עידוד ותנחומים. לפעמים אפילו דמעות עולות לי לעיניים עקב קריאת השיר המרגש. בפעם הבאה שאני אקרא על חוויה כזו שוב, החוויה שאני עברתי תיצרב לי במח כהרבה יותר קשה וחזקה ממה שהיה באמת. אני אענה למי שכתבה את הפוסט מתוך נסיון והזדהות עמוקה, ו..
ככה זה עובד.
עכשו, זה בעצם דבר מסוכן מאד כי ככה אני מכניסה לעצמי לראש שעברתי חוויה קשה מאד, מגזימה אותה ומנפחת אותה ממה שהיא היתה. תחושות קשות מצטברות לי בלב, אני צריכה דחוף פריקה, לשתף עם מישהי כבר מה קרה עם המורה הזאת למען השם. חצופה שהיא. אני נכנסת לדיכי, כותבת שירים מלאי רגשות קשים, ואם אני לא ממש חכמה אני גם אפרסם אותם בראש חוצות.
ובנות, זה מ-ס-ו-כ-ן-!
שמתן לב לתהליך שקורה פה, על פי רוב בתת מודע שלכן ובלי שתשמנה לב?
מצד שני, אם חשבתן, אני ממש ממש לא נגד שיתוף ואו פריקה.
ואני אסביר.
דברים אמיתיים ועצובים שקורים-ברור שחייב לשתף. אותם מסוכן לכלוא ולהדחיק.
עכשו, ברגע שכמעט כל חוויה הופכת אצלי לקשה (לפעמים גם לאחר זמן) – אני לא יודעת מה לשתף. מה אמיתי ומה מוגזם מדי. מנופח מדי.
ובנות, זה לא שלי אישית לא קרו דברים בחיי ואני לא מתמודדת, כן?
כל בן אדם באשר הוא מתמודד!
אני לא יודעת למה אתן חושבות למה החיים שלי תותים והכל טוב אצלי ובחיים לא נכנסתי לדיכי או מצברוח מבאס. מתבגרת, אחרי הכל..
אבל גם לשיתוף, כמו שניסיתי להסביר פה, יש כללים. צריך לדעת איך ומה לשתף.
והאמת גם את מי ואיפה ומתי..
בכל אופן, צודקות שאני לא יכולה להטיף לכן לא לפרוק ולא לשתף.
ממש לא זה מה שהתכוונתי אליו!
בקיצור, אחרי שקוראים על שלל חוויות שונות וקשות, זה מגזים לנו את החוויה האישית של עצמנו והופך אותה לקשה הרבה יותר ממה שהיא.
הצלחתי להסביר את עצמי?
מקווה שהבנתן..
אם יש עוד שאלות על דבריי (הממ, צודקות. הפוסטים הראשונים באמת לא היו מנוסחים כזה טוב, בין השאר כי שלחתי אותם לפני כמעט חודשיים) אתן יכולות לשאול כאן בתגובות.
אל דאגה, אני לא נפגעת:)
אבל בכל זאת, חושבת שעדיף לכן לשמור על דיון ענייני ומכבד.
אבן דרך
נ.ב: כותבות השירים היקרות, ממש לא התכוונתי לפגוע בכן!! זה טוב לפרוק ולשחרר, ע"י שירים זה ממש טוב, אבל…
לא יודעת, לא חושבת שכל העולם אמור לקרוא על חוויות ורגשות קשים שעברתן..
כנ"ל הבנות ששולחות שירים בקבוצות (לא אישי כלפי אף אחת, שוב): תשתפנה, יש לכן משפיעה, אמא, אחיות, חברות. תשתפנה!
רק..פליז, את השירים נשמח אם תראו לכמה חברות ספציפיות בלבד.
אתן לא חושבות שזה ממש לא נחמד שכל מי שכותב בטעות 'שותפות בדרך' בגוגל יכול לקרוא את המחשבות הכי פנימיות שלכן? אלו שאתן לא מגלות פעמים אפילו לאמא או לחברה הכי טובה?
אז בשבילכן..
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
57 תגובות
כתבת יפה, אבל לדעתי התוכן לא ממש נכון.
זה בדיוק המקום לפרוק! את אנונימית, רוב רובן של הבנות לא מכירות אותך, ובשביל זה נוצר האתר שיוכלו להוציא את הלב ולשתף בלי להזדהות.
"…יחד עם שותפות נוספות בהווה ובעבר פיתחתי את האתר בצורה כזאת שייתן מענה לצרכי הבנות משני הכיוונים:
מצד אחד הבנות יכולות לשלוח שאלות אנונימיות במגוון נושאים, רבניות, משפיעות ונשות חינוך יענו על כל ההתלבטות. זאת עזרה ראשונה ברשת, שתיתן לבת כיוון ותפנה לגורמים מתאימים בעת הצורך.
מצד שני, אנחנו רוצות לתת להן במה להתבטא (יש להן המון דברים חשובים לומר!!!) לכן הן יוכלו לעלות תכנים ולהביע את דעתן בנושאים שונים." (ואני מצטטת?)
טוב הפעם דיברת יפה אז ככה יכול להיות באמת שיש כאלה שזה לא עושה להם טוב להתבוסס בכאב ובעצם כשחושבים על זה לאף אחת לא עושה טוב להתבוסס בכאב אבל גם להתכחש אליו זה לא טוב דברים שזה עוברת, מתבאסת לשניה, מעבירה הלאה באמת לא נכון ולא בריא להתעמק ולחפור בהם אבל דברים כאלה אני אישית לא מכירה הרבה בנות שישבו ויכתבו שירים ויעלו פוסטים כי זה דברים באמת שולים אז כן יש מצב כאב יש מצב הפיל אותך אבל לשבת ולחפוררר בזה לא מסתדר לי יש מצב זה קיים ואם דיברת על דברים כאלה אז בסדר הפוסטים הקודמים שלך יכולים להיבלע אבל יש דברים שהם לא נוראים והם לא מפוצצים אבל הם הרבה מעבר לעוברת, מתבאסת לשניה, מעבירה הלאה ויכול להיות שאחותך שגרה איתך ואוכלת איתך עוברת ואת לא מודעת אליהם כן זה בהחלט יכול לקרות ואני יכולה להעיד על עצמי שאז בריא לי לבכות ובריא לי לכתוב (כתיבה זה דבר מאד משחרר) הצרה הגדולה אם הדברים האלה שהם מסוג הדברים שאת לא תגידי ובדיוק לזה האתר הזה נותן מענה
תודה רבה על כל העצות… כנראה שלא אשתמש בהן.
זה היה לא יפה עכשיו.
אפשר להעיר באופן מכובד.
חח את חמודה יש באתר הזה הערות פחות נחמדות מזו
התגובה שלך מאוד בוגרת
הייתי חייבת להגיד
שלום לך. וקראתי גם את הפרק הזה.
ואני יגיד לך שלמען האמת, אני עדיין לא ממש מסכימה איתך. אולי כי אנחנו שונות והמוח והרגש שלנו עובדים שונים. אלי בגלל שהאופי שלנו שונה, אין לי מושג.
אני הכי בעד שיתוף גם על דברים מפגרים כמו מורה שהציקה לי היום. והאמת שבקטע שאת קוראת שירים על משו שקרה לך ומזדה ואת מרגישה את זה שוב אני מסכימה. אבל זה בחירה שלך אם לקרוא \להיכנס, אם כשאת נכנסת את רואה אויש נראה שחר שאני לא ממש בקטע לקרוא עכשיו את לא חייבת. באמת אמת.
ואני חושבת שמה שעושה את האתר שלנו (איך אני לוקחת בעלות) יפה ככ זה השוני בין הבנות. שכל אחת שתיכנס תוכל למצוא פה את עצמה. למה לשנות את זה? אני חושבת שזה הכי יפה שיש.
ועוד משו. יכול להיות שאת טיפוס שלוקח דברים בקלות ומעביר הלאה וזה מקסים מאוד! אבל יש כאלה שלא. וזה לא בהכרח בשליטתם יש מקרים שזה פשוט אופי, לקחת דברים קשה. וגם לגבי זה אני חושבת שזה בסדר גמור. יש שונים ממני וממך ויש לנו במדינתנו שוויון זכויות? וכל אחת יכולה לבטא את עצמה בכל דרך שהיא ולקחת דברים בחיים באיזה דרך שנוח לה… ואם נוח לה לפרוק פה את רגשותיה אז הכי בכיף שיש!
חח ויש לי עוד מה לומר אבל נראלי הרחבתי מספיק. עד פה בינתיים נאומנו לאומה.
מסכימה איתך לגמרי
כל מילה
כן אבל יש דרך… כאילו, לא להתחיל לכתוב שירים על המורה המעצבנת {כאילו, אפשר שירים הומוריסטיים [אני אישית אוהבת לעשות את הנ"ל כי זו גם שפיכת רגשות וגם מעלה את המצברוח…] אבל לא להתחיל עם שירי דיכאון כבדים המורידים דמעות מעיני כל קורא ומרטיטים את הלבבות וכו'} אבל כן בקטע:
ואי את לא מבניה איך המורה עיצבנה אותי… מה היא חושבת לעצמה?? וכו' וכו'
אבן.
איאי… חבל שבנות לא הבינו כי אני הבנתי מצויין את הקטע נהפושט הראשון עוד מהסיבה הפשוטה שאני פשוט מסכימה עם כל מילה שלך.
יש בנות שמדי מגזימות עם התאור הנוראייי והאכזרררררר של מה שהן עברו.
מתוקונת.. קצת פרופורציות! נכון, רבת עם חברה, אבל…
אויי אני מתה…
לא יודעת מה לעשות עם עצמי
אני בוכה
מתפרקת
שמישהו יציל אותי בבקשה!
אני טובעת.
אומללונת…
תמשיכו לכתוב חמודות! בשביל זה הוקם האתר!
אבל תכתבו אמיתי! האמת נוגעת יותר מכל תאור מרטיט לב שהמצאת באותו רגע.
תעשו שהתגובה שכתבתי לך באמת תגיע לך!
השקעתי בה.. חשבתי על הרגשות האלה באותו רגע ואפילו גרמת לי לחזור לחוויה שאני חוויתי..
יכול להיות שהחזרת אותי סתם?
ומי אמר שלא הרגשתי שהלב שלי התנפץ לרסיסים שאני עוד רגע טובעת שאני לא יכולה לשרוד את הרגע הבא?
גם אני לא בעד להגזים אבל לפעמים אולי מה שנראה לכן כהגזמה זה באמת המצב
היי אבן דרך:) געגועים. אני עוד זוכרת אותך מהמבין והטיפש ודי למחרבש.
בהשגחה פרטית מופלאה סיכמת הכל ככה שאני אוכל לקרוא הכל ולהבין במקום לקרוא שלוש ולהתעצבן;)
אז סורי שלא קראתי את השאר, אבל אני בטוחה שאת, כילדה מהממת מוכשרת מיוחדת, בעל כשרונות מהחלל החיצון והפנים, טובה מקסימה נהדרת (זה אמור לעבוד מתישהו ההתחנפות…) ובכלל, שלימות הבריאה. תסלח לי^_^
עכשיו דעתי
לכאורה אני מסכימה איתך. כי באמת אני מרגישה שאחרי שנכנסתי לשותפות הרגשות שלי הוקצנו. אין אפס. וקרה ששקלתי לעזוב בגלל זה. כמו כן אני שמתי לב שבאוטומט אני חושבת שיר=לשלוח לשותפות. ב"ה שלא עשיתי את זה. יש לי המון המון שירים קבורים במגירה. שהם רק שלי. פירסמתי סך הכל שלוש פוסטים. (וכמה קצרצרים;)
א-ב-ל (כן הוא הגיע) יש בנות שאין להן למי לפרוק. אין. ויש הרבה כאלה. אז שותפות. שזה אתר עם בנות ב"ה טפו טפו מקסימות ומשתדלות להכיל עונה על הצורך.
אני עדיין חושבת שיומן עדיף (דרך אגב אני בקרוב קונה מחברת צהובה לעניין (קרדיט;)) או למצוא בן אדם ולא חברות ווירטואליות.
אבל אם זה לא מתאים. יש לך פיתרון אחר?
אני מסכימה איתך.
וחושבת שאלה שלא, לא מספיק הבינו נכון.
הי לך, דבר ראשון מעריכה את זה שכתבת מכבד.
ואת צודקת שלא צריך לנפח אבל הי כנראה שכחת מה המטרה של האתר והיא לפרוק לספר לשתף דברים שלא היית מספרת לכל אחד או סתם שטויות ורעיונות שאין מי שיתלהב ויקרא עמוקות.
אז את צודקת ברובם של הדברים אבל וזה אבל גדול השירים המרגשים האלה והעצובים האלה( דיכאונים את קוראת לזה) אותם אני הכי אוהבת! לראות שאני לא יחידה שקשה לה שיש עוד. הזדמנות לתת מעצמי לאחרים לכאוב איתם ביחד לדעת שיש לי שותפות לדרך.
אנשים הם שונים עם דעות שונות אז לא מפילא שאת חושבת אחרת.
בכולופן חידדת אצלי הרבה ותודה על זה..
אמרתי את זה ב2 הפוסטים הקודמים שלך ואני יגיד את זה גם עכשו.
מ ס כ י מ ה א י ת ך
כל הכבוד לך על זה שאת לא לוקחת ללב את כל התגובות המיוחדות?
שוב..
אני באמת לא יודעת למה אתן חושבת ש*אני* לא עוברת כלום!
אף אחד לא חשב את זה בובתי
אני מסכימה.
בנות, אף אחת כאן לא נגדכן.
תקשיבו, אני נהנית מהשירים שלכן, מהפוסטים, מהסיפורים. מהכל.
אבל לפעמים אני חושבת לעצמי, אנחנו הרי יודעות שלאתר נכנסות הרב מאוד בנות, (אממ, גם בנים? לכו תדעו..) נשים גם נכנסות. אתן באמת רוצות שכולן יראו את מה שכתבתן ברגע של כעס ועצבים?
לא עדיף שתשתו כוס מים, תשמעו שיר מרגיע, תבכו, תלכו לנוח, תוציאו כעסים בכתיבה, אבל את הכתיבה אל תעלו לכאן, אלא אם כן היא כבר מעובדת ולא רק פריקת זעם. שוב, לדעתי.
וזה לא כי אני שנאת לקרוא דברים כאלה, להפך. אבל אני חושבת שזה קצת חושף אתכן יותר מדי ולאחר מכן אתן תתחרטו על זה.
איך שהוא יוצא שכל דבר שכותבים מעלים לשותפות, וזה מצוין, וזה טוב, וזה משחרר אבל לא כאשר *כל* דבר שאת כותבת זה אוטמטית לשתופות.
בנות, יש לכן חיים מחוץ לאתר הזה.
זה אתר *וירטואלי* אתן זוכרות?
אז תפרקו. זה טוב.
תבכו. זה טוב.
תעלו פוסטים. זה טוב.
אבל בקשה קטנה, בשבילכן, לפני שאתן מעלות את הפוסט תחשבו פעמיים אם לא תתביישו אחר כך לקרוא אותו, או אם לא תרתעו מעצם החשיפה לאחר מכן.
אני אוהבת את כולכן וסליחה אם זה יצא מכליל מדי, בוטה מדי וכו.
קחו מכאן רק את מה שמתאים לכן, ואם כל התגובה לא מוצאת בעיניך? יש סל מחזור.
בדגש על המחזור (אימוגי קורץ).
תעשי כטוב בעיניך.
מעריכה.
וואו במבי
אני יותר ממסכימה איתך!
הי אבנונה?
דבר ראשון אני ממש מסכימה איתך אחרי שהסברת את עצמך. כי הראשון באמת קצת צרם לי.
בפוסט הנל שלחתי תגובה ארוכה ממש שלא זכתה לראות אור? אבל אחרי ההסבר היא פחות רלוונטית אז…
דעתי בעניין:
בלי קשר להאם הרגש נכון או מוקצן.
אני חושבת שנפתחה פה מסחרת רגשות.
וזה בתור אחת שכבר שלחה באינספור שמות שירים ופוסטים נוגים…
הבנות פה באתר מהממות ונשמות ומכילות ואולי מתישהו אני אלמד מהן…
אבל זה כבר נהיה *שווה* להיות עצובה מרירה מתוסכלת נוגה וכו'
אני לא יכולה לדבר על בנות אחרות, אבל זו התחושה שלי.
הרצון הזה לכתוב משהו עצוב. שירגש. ויתן פידבק אוהד.
מתישהו שמתי לב שאני מחפשת נושאים להעלות, או כותבת משהו לעצמי ורוצה להעלות כדי לקבל פידבק.
בלאכס. לא מתאים לי.
הפסקתי.
מי שזה כן עושה לה טוב שתהנה
באמת?
חורפית!!
בריאה עליך ילדה
והכנות שלך מהממת?
אה ובשבילך?
מקלות את לא אמורה לעשות ?(בסגול כאילו) ??
טוב אז דבר ראשון, ראיתי את הכותרת של הפוסט והתלבטתי אם להיכנס, אחרי הכל זה הכעיס יותר מאשר הואיל לי..
ונכנסתי..
אזז יפה מאוד שאת ככה מסבירה תצמך, זה חשוב, לדעתי יש גם משו מעצבן קצת בכותרת, כילו בתור הפגנה רועשת שבאה לסחוף את כולם נגד הדאונים, ומי שגם ככה לא מרגישה הכי טוב קוראת את זה ומרגיש לה עוד יותר רע, לא רק שלא מזדהים גם מדברים נגד, כן יש בזה רחמים עצמיים גם ואת צודקת לדעתי, רק אפשר לחשוב אם זה מה שהילדה תשמח לשמוע באותו רגע או שעדיף לנחם אותה ואם כל-כך קשה ואת מרגישה שאת נופלת אחריה, אולי כדאי להתרחק ולא לומר מילה ככה לפחות היא לא תחשוב שאת נגדה.. עוד נקודה למחשבה…
אבל לגבי שיתוף של "דברים שאת אפילו לא משתפת את אימשלך" – אם אותה אני לא אשתף וארצה לשתף מישהו יש הרבה מאוד סיכויים שאשתף פה כי א-י-ן לא את מי לשתף, הבנת? זה מהצד השני.
אה וכולהכבוד על הפרק הזה❣️
הסברת יפה
דעה מנומקת וטיעונים טובים
את תעברי את הטיעון בלשון
בהצלחה מאמי
אני לא אומרת את דעתי בעניין
כרגע, אני מסכימה איתך.
באמת ניסחת יותר טוב.
יש דברים. יש דברים בגו.
עכשיו אני מבינה אותך יותר טוב. ואפשר לומר שבאיזשהו מקום מסכימה איתך.
תדעי שאני ממש מתפעלת ממך. איך שאת לוקחת את כל "התגובות המיוחדות"(חח ספרינגפילד מרוב שאהבתי את התיאור אימצתי אותו;) בקטע טוב. ובקלות.
למה אני במקומך ממש הייתי נפגעת.
ולמדתי מהפוסטים האלה שלך עוד משו חשוב. לפעמים אנחנו שופטים אנשים. ומתעצבנים עליהם. וכל זה רק בגלל ש… לובמת הקשבנו להם. וואי מה יהיה איתי ועם הפלספנות. מה יהיה אהה?
חחחח טוב נחתתי מהעולמות העמוקים.
וישלך כישרון אדיר בכתיבה. ממש אבל.
קיצער, כמו שבטח הסקת- כבר לחצתי על אהבתי:)
אחת מהמסקנות שלי פה מהפוסט הזה, היא שאת כותבת… לא מהעולם הזה. וואו כאילו!! גם השיר שלך על עשר אצבעות לי יש… וואי את לומבינה איך נקרעתי ממנו. באמת שאת פשוט מוכשרתתתת שיאו!!!
אוהבתותך ממש?
תודה?
באמת השקעתי הפעם בניסוח, נחמד לראות ששמתן לב:)
בת גלים-בדיוק. את צודקת. אבל יש הבדל בין 'לפרוק' לבין 'להעצים את הרגשות השליליים', נכון?
ככל שאני אקרא יותר שירי דיכי הם יותר ישפיעו עלי.
אם תאמרנה שזה לא נכון ואתן סוג של 'שמות את זה מרוחק מהלב שלכן ולא מכניסות לבפנים', לא עלתה לי הגדרה מתאימה, אז..איך תוכלנה תכלס להגיב לה תגובה אמיתית ומהלב?
הגיגית-
צודקת לגמרי.
שאפו!
נ.ב: בהחלט יש דברים שאחיות שלי לא מודעות אליהם?
ים סוער..
שוב: אני ממש ממש לא כתבתי את זה אישית נגדך או נגד כל מישהי אחרת!!
ותעשי מה שאת רוצה..
אני רק מביעה דעה.
*אוהבת לדייק-התכוונת אלי? אני אשמח שתאמרי לי על מה..
גלים מתנפצים-אוקי, את צודקת. אני מסכימה.
שבאמת כל אחת תעשה מה שהיא חושבת שכדאי לה וטוב לה.
פשוט..לטובתכן……..
פרופורציונלית-בדיוק. בדיוק.
תודה על ההסכמה וההבנה וההסברה:)
בול מה שהתכוונתי אליו.
שמחה לדעת שהבנת מה שניסיתי לומר!?
קפה אספרסו-כי זה לרוב לרוב קורה בגלל שקראת המון שירים או וואטאבר מה, עם רגשות כאלו.
בואי, בכיתה ד' כשחברה העליבה אותך והייתן ברוגז-כתבת על זה שירים נוטפי עצבות? פרסמת את זה בכל מקום אפשרי? היית במיטה כל היום?
אז אוקי, תאמרנה שזה בגלל שאתן מתבגרות. אדרבה, זה נכון!
אבל התהליך הספציפי הזה מגיע לא מבגרות יתר, לדעתי, אלא פשוט מקריאת המון המון שירים שמעלים רגשות עצובים…
moshiach-
היי מושיח! אחח פוסט ישן, היו לי עוד כמה בינתיים?
מעולה שלא קראת את הקודמים כי באמת המון אמרו לי שהם לא ממש מביעים מה שרציתי לומר מהסיבה הפשוטה שהם לא משמ מנוסחים טוב.
עובדה..:)
אההמ, ובכן, ההתחנפות התקבלה.
עד שמינית המלכות, מה תרצי?
אהה, לומר את דעתך. מצוין, זה בדיוק מה שרציתי!
אז.. יומן באמת יותר עדיף, גם לדעתי.
ואת צודקת!
כל מילה.
אם לא יומן אפשר לצאת פעם ב..לאיזה מקום שקט ופשוט לדבר עם השם.
זה טווווב ברמות.
ואגב, עוד שיטה שמצאתי לא מזמן: פשוט לכתוב מכתב לרבי.
כמה שזה נשמע מרתיע או נדוש או מתאים רק לכ"ב שבט-זה ממש לא!
פשוט תתיישבנה מול דף ועט, ותתחלנה לשפוך מה שאתן רוצות. זה כזה כיףףףף
אתן גם כותבות מה שעומד לכן בלב.
גם אף אחד לא שופט.
גם אף אחד לא קורא.
וגם, בסוף, יש תשובה באגרות קודש! ואז זה בכלל שומר על חיסיון:)
פעם הבאה שתטוסו לרבי תביאו את כל המכתבים שהצטברו לאוהל. עד אז תשמורנה אותם אצלכן.
או..שתביאו אותם למישהו שטס.
בדוק, יעיל, משחרר וטוב ברמות!
בשונה מהרוב-בדיוק, נכון. תודה.
אניוואן-תודה על ההערכה, אניוואן:)
את צודקת שזו באמת המטרה של האתר. בדיוק.
דיברתי גם בכללי, לאו דווקא על האתר. לדעתי לא כדאי לפרסם כל שיר שכתבת בסערת רגשות..
עוד חמש שנים, נניח, כשתהיו כבר נשואות כזה בעזרת השם, פתאום תכנסו שניה לאתר בשביל..אממ..לוידעת, תכנסו פשוט:)
ואז תראו שיר שלכן מכיתה ט'. עצוב ודיכי ומגזימני ברמות. תזכרנה בתקופה הרעה שהיתה לכן אז, ואז יקרה אחד מהשלושה:
או שתתפדחו קשות ונוראות ואיומות ותתצטערו על השניה שהעליתן את השירים האלו בכלל, או שתחייכו קלות לנוכח משובות הילדות הישנות, או שתהיו עדיין בטוחות שכל מילה היתה נכונה וצודקת והיה ממש ממש טוב שהעליתן כזה פוסט לדורי דורות.
תחשובנה על זה…
#ספרינגפילד-תודה, ספרינגפילד!
ואין לי מה לקחת ללב את התגובות כי אני יודעת שהן ממש לא אישיות נגדי, בדיוק כמו הפוסט:)
במבי-
בדיוק, במבי. כל מילה. תודה!?
מסכימה איתך.
חורפית-היי חורפית!??
מבאס שלא עלתה לך התגובה, היה נשמע נאום-הסברת-דעה ארוך ומנומק, בדיוק כמו שאני אוהבת שבנות כותבות. מסבירות את דעתן בפירוט ובכבוד. כאן המקום לומר תודה לך ולמושיח ולבמבי ולכל הבנות שאני לא זוכרת(תסלחנה לי..) שמביעות את דעתן באריכות ובנימוק, גם אם היא שונה. תודה.
נחזור לענייננו-באמת נפתחה כאן מסחרת רגשות. שכוייח על הביטוי במדויק!
ובאמת, נהיה 'שווה' להיות בדיכי ובעצב והכל.
איך מישהי חכמה הגדירה לי את זה לא מזמן?
יש רצון, טבעי לגמרי, לייפות את המציאות ולהציג אותה שונה ממה שהיא באמת. וככה זה.
הכלל הזה תקף גם לגבי שירים דיכיים וכל זה..
ואת צודקת לגמרי לגבי מה שכתבת אחר כך, על הרצון הזה לחפש נושאים להעלות ולקבל פידבק.
בדיוק מה שדיברתי עליו בפוסט..
בלאכס, בדיוק.
הקטע הוא, שזה לא עושה טוב לאף אחת. רק נראה ככה.
כי תכלס, הכי כיף להתמסכן ולקבל צומי, לא?
ריבת דובדבנים?-מקווה שהבנתי כל מה שניסית להעביר..
א' כל, שכוייח שנכנסת!:) היה לא פשוט אה?
לגבי הכותרת-אהממ, צודקת. כתבתי את הראשון כל כך מזמן ואז ביקשתי אותו בחזרה מהאתר כדי לערוך אותו ואז כתבתי את השני ושלחתי את שניהם וזה היה כזה מזמן…. אז הכותרת נשארה, שתזוהה עם כל החלקים. וזה לא בלוג, זה מן סדרת פוסטים כזו:)
את הפוסט הזה ספציפית כתבתי שבוע שעבר.
ברוך השם שהצלחתי ככה להסביר את עצמי טוב.
לגבי השיתוף-את באמת חושבת שעדיף לך לשתף אתר וירטואלי שמי שבא לו יכול להכנס אליו ולראות את הרגשות הכי כמוסים שלך, מאשר חברה טובה או יומן?..
אני לא חושבת ככה..
וכל הכבוד שהבעת דעה מנומקת ומפורטת היטב ולא כתבת רק 'לא נכון' או משהו כזה:)
רוצה לרצות-חן חן.
אבל למה להרוס עם הקטע של המבחן בלשון?
יוו, אשכרה באמת יש לי היום אחד כזה. מגניב.
ואני כן אשמח שתאמרי את דעתך בעניין, כי המון בנות אומרות לי 'אבן דרך את לא צודקת בכלל' אבל את דעתן-הן, הן לא אומרות. וחבל.
יפוש-תודה, יפוש. טוב לשמוע:)
פנדורה-
תודה, פנדורה! את ממש חמודה, תדעי לך.
אני לא נפגעת מהתגובות האלה, תסתכלי במה שכתבתי לספרינגפילד:)
ותודה על המחמאות!
וצודקת ממש לגבי השפיטה של האנשים.
משום מה הרוב כאן בטוחות שבחיי לא עברתי כלום ואני לוקחת הכל בקלות ואני לא בדיכי בחיים ולא כותבת שירים……………………………..
אהממ.
מי שמדבר על שפיטה של אנשים.
אתן לא באמת יודעות מה אני עושה ואיך ואיפה ומתי. תודה.
דרומית-תודה, דרומית!
אממ ועשר אצבעות לא היה הכי מוצלח שלי?
שישה בשקיק למשל היה יותר חמוד, לדעתי.
ותודה על המחמאות! אוהבת גםם
אבן דרך את מהממת והעצות גם!
עכשיו אני איתך לגמרי.
אני חושבת שבנושאים כאלו עדיף לשתוק, את לא באמת יודעת מה עובר על הילדה ולפעמים מקרה קטן ולא משמעותי לכאורה הוא היה הקש ששבר את גב הגמל שסוחב הרבה יותר ממה שאת חושבת. לפעמים גם לא וסתם מנפחים, נכון. ולפעמים כדאי לשתף ולפעמים לא.
ויש מי שעושה לה מלטף בלב לראות שיש בנות שמתמודדות כמוה, ויש מי שמתחרפנת מהמילים "אני בדיכאון" מכל מיני סיבות.
מאמי, הכל בסדר.
אם זה מפריע לך, אף אחד לא מכריח אותך לקרוא. את יכולה לעבור לפוסט הבא או לסגור את הקבוצה בלי נקיפות מצפון, אף אחד לא יתעצבן עלייך.
בקיצור (תמיד חשבתי שזאת גאונות לכתוב 'בקיצור' אחרי טקסט ארוך), נחמד שהבעת את דעתך, וכמובן שגם זה לגיטימי לגמרי, אבל היות שגם אני יכולה להביע את דעתי אני אומרת שזה מיותר. מיותר. מיותר.
לילה טוב לך:)
אהבתי אבן דרך.
אני בהחלט מסכימה עם התת מודע שקולט חוויות בתור א', קורא עליהן באתר ואח"כ קולט אותן בתור משהו הרבה יותר נורא. ומה לעשות, גם אם אנחנו לא מודעות לזה, התת מודע לא ממש שואל אותנו.
פוסט יפה, הסכמתי עם רובו ואת מוכשרת כתיבה באופן הזוי.
אני אעז להגיד שזה האחד שהכי אהבתי מכל השלושה!
בנוסף, הפוסט הזה ימנע מכמה בנות לסקול אותך, אז אני מניחה אפשר להחשיב את זה גם כצעד אסטרטגי מתוחכם.
אבן דרךךךך!!!!
וואו, את כזאת חכמה שאמאלה
יואו ייואו
אני כולי קוראת
וזה הכי פסיכולוגית או מישהי במקצוע
את חכמה ברמות,
וכתבת את זה בצורה הכי עדינה, יפה, מושכת לקרוא ולהבין.
ברורה
טוב אני יכולה עכשיו להתחיל לחפור לך שניםם על הכתיבה,
אז אני יאמר רק ש: כל מה שכתבתי לא מספיק מביע את הערכתי.
ימוכשרת המשיכי כך, לשמח בנות ולהחכים אותם!!!!
די באמת שכתבת מקצועי
הייתי בטוחה שאת בסמינר אולי, או יותר… באמת!
אהבתי איך שפנית בחוכמה לבנות
"אבל בכל זאת, חושבת שעדיף לכן לשמור על דיון ענייני ומכבד."
ןוואוו!
אבנדרך- מסכימה איתך בענק. לא צריך לנפח כל מצברוח רע ולהפוך אותו לדאון דיכי ודיכאון. תאכלי קצת שוקולד וזה יעבור?
ובאמת לא בכוונה לפגוע, כדאי לשתף, אבל יש דרך ויש למי… כאילו יש בת אחת אבר שאני משתפת אותה מידי פעם… {אני יודעת שזה לא נכון לעשות אתזה אבל מה לעשות שאני לא בת של שיתופים, ולבת ההיא יש אופי מסוים שגורם לי להרגיש בנוח לשתף אותה… [בין השאר האופי הנ"ל כולל אי הוצאת דברים מפרופורציות.]}
והשאר פשוט מתמודדת ואני עדיין בנאדם שמח!! השמחה שלך לא תלויה בשיתופים.
לאא פרצלל!!!
תחשבי גם על התוצאות הנגררותתתת!!!!
מה ? עושהה?????
חצ'קוניםםםםםםםם
וחצ'קונים עושים מלאאאאאאאא דיכאוןןן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני בשיאו כרגע?
כיף לראות שעדיין נשארו אנשים חכמים בעולם
אין כמוך אבנדרכוש?
וואי אני מרגישה ממש השגח"פ שלא נכנסתי לפוסטים הקודמים כי אני מאד רגשנית והיה מתאים לי לא להסכים איתך?
הסברת את עצמך פה ממש טוב, ובאמת כשאני מעבירה עכשיו כל מיני חוויות שחברות סיפרו לי והזדהיתי, זה העצים לי את הרגשות..
רק.. כשאני חושבת עלזה, זה קצת אגואיסטי, לא? כי אני דואגת פה לעצמי, שלי החוויה לא תתנפח.. הילדה מרגישה צורך לפרוק, ובגלל שעברתי משהו דומה ולא לקחתי אותו קשה כמוה- אני אמנע ממנה לעשות אתזה? אם אני רואה שהפוסט מתאר חוויה שעברתי, אני לא חייבת לקרוא אותו..
מצליחה להבין? כי קשה לי להסביר את עצמי.. (ואגב, לא העליתי לפה פוסטים, כך שאני אומרת אתזה ממקום נקי)
וגם יכולה להגיד על עצמי, שלפעמים חוויה קטנה (ממש קטנה) הוציאה לי את כל הכאב והעצבים שהיו עצורים בתוכי כמה זמן וזה פשוט הקש ששבר את גב הגמל.. אז יש סיכוי שזה מה שקורה לבנות שמעלות דברים כאלה..
אזז, מבינה מה שכתבת, ומעריכה. אבל לא חושבת שאפשר לדרוש (או אפילו לנסות לדרוש) מבנות להפסיק לשתף פה.. כי זה בדיוק המקום:)
סורי אם זה היה בוטה או משהו, אני פשוט מנסה לחשוב עלזה כי באמת נתת כיוון מחשבה חדש
כיוון מחשבה יפה… ונכון.
יש הרבה בדברייך.
ואני מסכימה גם איתך… (כישרון… אבל האמת שזה הגיוני ואין כאן המקום להאריך בדבר.)
זה כל כך בדיוק המקום. וזה לא היה בוטה בכלל.
תודה לך, שגרמת לי לחשוב.
קודם כל אבן, את ילדה מהממת.
ממש.
ותמיד מותר להביע דיעה, ונשמע שממש חשבת על זה עמוק, ובאמת שהסברת את עצמך בצורה מעולה ומדהימה.
ותמיד, אבל תמיד, יהיו שיסכימו, ויהיו גם שלא.
את לא צריכה לכתוב בכזאת זהירות וחשש?, מה שכן, זה מראה המון על האופי המהמם שלך, כי יש גם בנות שזורקות את דעתן בגסות ומתעצבנות על כל אי הסכמה…ואת כזו עדינה, וזהירה, ומתחשבת…ככה לפחות נראה מהפוסט, ואני בטוחה שגם במציאות.
עכשיו אני אמורה לומר שהלוואי והייתי מכירה אותך, אבל לא כדאי ושווה להכיר אותי….תאמיני לי…?( הייתי חייבתתת לזרוק משפט של דאון, למרות שאני לא רגילה ב"ה, כדי לראות מה התגובותת??????)
אני לא אומרת פה בלבולי שכל, פשוט רואים את זה עלייך.
ו, וואוו?, עוד לא התייחסתי אפילו לתוכן של הפוסט?
אזז-
אני ממש מסכימה איתך, ותיארת פה מצב פשוט טובבב.
יש לך חשיבה וואו.
נניח אני, כן, כתבתי כמה פוסטים דכאוניים, בעיקר בכניסתי לאתר.
נס שאת רובם בסוף לא העלו, כבקשתי…
ולמה?
כי הם פשוט לא היו נכונים.
רבתי בקטנה עם האמא המתוקה שלי שאין עליה בעולםםם.
פוסט שכתבתי בשותפות-
אמא שלי נוראית. היחסים ביננו משהו מזעזעעעע. אי אפשר יותרררר.
אני יכולה לתת עוד דוגמאות, אבל… נראה לי שהובנתי….?
מה שכן.
יש בנות שכן, זה אמיתי, וזה עוזר להן…
אז…
אולי יש לך פתרון?
כי בכל זאת, תחשבי על ילדה שעוברת דברים לא פשוטים.
או ילדה שסתם, או אולי בעצם לא סתם בדיכי. והיא חייבתתת לפרוק…
ויש אתר מדהים ושמו שותפות…
וכן, אפשר לפרש אותו מלשון "שיתוף"…
ולגבי מה שאת אומרת ששולחים שירים בהנגאאאוט.
אני גם כן באיזה שתי קבוצות שיש שמה בנות די קבועות ששולחות שירים דיכי.
ויכול להיות לזה כמה סיבות.
1. הילדה מחפשת תשומת לב. ובאמת, העולם צריך להתעוררר!! צומי זה לא רע, אלא מבורך. כל אדם חייב צומי. אחרת הוא לא בריא נפשית. אני פשוט לא מבינה למה המילה "צומי" מתפרשת ונשמעת כמשהו רע, וכלגלוג. בקיצור, הילדה צריכה פידבקים…
2. שיטת הפריקה שלה זה כתיבה.
נקודה.
אזזז, בהנחה שיש הרבה בנות כאלו….
אני לא חושבת שתמידדד כדאי לשלוח את זה לכל העולם המתוקי. או שכן…
וואו, אבןן, שמעי שאת חכמהה??
עלית פה על נושא מסובך, שממש לא שמעתי עליו לפני שהעלית אותו.
בקיצור, מה *את* אומרת?
חשבת על פתרונות פרקטיים גם במוח הגאווןןןן שלך??
אני מחכה?
כי אני מחזיקה ממך…
בקיצור, העלית נושא מעניין פלוססס פלוסססס, ואני ממש אשמחחח אם את ושות'( כלומר שאר השותפות המהממות שפה?) יעלו רעיונות פרקטיים ומעשיים….
כי קודם כל מעלים נושא לחלל האוויר, אחר כך מנחיתים אותו לרצפה.
אה, ותמיד בקול רעש גדול?
כי תמיד יהיו התנגדויות. וזה לא אומר שאת לא צודקת.
אז אל תיפול רוחכן?
הצלחת לעצבן אותי
אני מסכימה ולא מסכימה.
אני קצת מבולבלת האמת…
בגלל זה לא עניתי עד עגשיו.
אם זה שבנות ממציאות שירים, ככה הסברת לי, זה באמת הזוי!! להמציא רגשות!!!
ונגיד את קוראת משהו, ואת מרגישה את הכאב. ובסוף זה לא אמיתי, אז את מרגישה שמשחקים לך ברגשות…
אז את אומרת מנפש סוערת בעצמך!
אבל זה בדיוק, יש כאלו שכותבות וחייבות לפרוק… כי גם להם יש נפש סןערת!!
ובגלל זה הן כותבות…
ואני מסכימה לשתף את ה-כ-ל!
גם דברים "פשוטים".
כי אם דוחקים משהן קטן, לאט לאט זה נהפך לגדול!!
זה שממציאים שירים אני מסכימה.
אבל מה אכפת לך שישכתבו את מה שהן מרגישות???
לך אולי זה פשוט, כמו ריב, אבל יש כאלו שזה שובר להם תלבב.
יש כאלו שהשיא שלהם, שהם ייפלו, זה משהו שקשור למשפחה.
ויש כאלו שזה רק לימודים… מה שמפיל..
בגלל זה צרחך להתחשב..
אני באופן אישי, משתדלת לא לכתוב האן כלום, כי הבטחון שלי באנשים קצת פגוע.. ולכן גם כאן אני לא כותבת כלום…
אבל לאחרים אני משתדלת להקשיב לכל רחשי הלב❤❤❤
מלח את פשוט ילדה מהממת.
מתחשק לי לחבק אותך, ולהסתכל לך בעיניים כמה דקות.
ולשתוק.
את פשוט מיוחדת. מאוד מיוחדת.
אוהבת.
חחחח תודה?❤ רק למה?
לא צחקתי:) את נשמעת לי כל כך מיוחדת שנמסתי…
חחח טוב. תודה?? גמאתת??
ואווו
אבן דרך, את מטריפה.
בקטע הזוי כאילווו
כתיבה מהממת
תוכן אדיר, מנוסח מושלם…
אין אין
אין לי מילים
תמשיכי להפציץ??
והנקודה שהעלית, נכונה מאד
לוקחת לתשומת ליבי
תודה:)
לכל הבנות: שלחתי שתי תגובות די ארוכות, מחכה שיעלו לי
תקשיבי אבן דרך
חיפשתי את הפוסט שלך מאתמול אבל הוא עוד לא עלה ל100 האחרונים
אבל אני חייבת לומר לך
את גרמת לי לסיוטי לילה ?? הפוסט שלך היה הבסיס שעליו חלמתי חלום ממש מפחיד הלילה
קיצר שתביני את ההשלכות חח
אין עכשיו אני צוחקת רק מלחשוב על זה
אבל איט וואז וורי סקיירי!
לזו שכתבה לי:
חחחח וואו! מקווה שבקטע טוב!:)
באיזה פוסט מדובר?
למה?
אני חושבת שלשתף באנונימיות זה יותר קל לי וזה עושה לי טוב לא פחות, ומה? אם אין לי לשתף חברה או אימא? אני שומרת הכל בבטן וזה מתפוצץ?
אחותי, את נשמה מאוד, אבל אם לך זה לא עושה טוב, את לא חייבת לקרוא את כל השירים. לי בא לכתוב שירים, מה זה קשור?
מישו,
לך זה עושה טוב וזה מעולה.
מה עם שאר הבנות שקוראות את מטען הרגשות שלך?
ואם לא יקראו לך, מישו, גם לא יענו לך. ואז למה פרסמת את זה באתר?
לכתוב-היית יכולה גם ככה.
פרסמת כי רצית תמיכה והכלה עידוד, נכון?
אז..לא חושבת שזאת הכייי הפלטפורמה שמתאימה לזה.. למרות שזו כן אחת המטרות שלשמן הוקם האתר.
לפי דעתי האתר כבר הוגזם והפך ממזמן למקום שחצי ממנו מלא בשירים עצובים ומלאים מטען שלילי ותנחומים ו..
אוקי, המטרה היתה לפרוק, אבל לא הגזמנו?
אוקי, לא נראה שיעלו לי את התגובות אי פעם-
ואני לא זוכרת מה כתבתי שם..
כמה נקודות שאני כן, בקצרה:
לגבי רעיונות פרקטיים, זוכרת שכתבתי על כתיבה לרבי-שזה ממש ממש עוזר ויעיל ובדוק ומשחרר וטווווב ברמות.
פשוט כותבים לו מכתב.
אפשר לכתוב מה שרוצים, על מה שרוצים, אף אחד לא יקרא את זה ואף אחד גם לא ישפוט אותך.
בסוף את שמה באגרות קודש אם את רוצה לקבל תשובה ואז מחכה שמישהו בסביבה הקרובה יטוס וישים את זה באוהל.
לגבי עוד רעיונות, בואו באמת נחשוב..
לגבי האגואיסטיות ש'אין לי שם קבוע' נתנה..
וואו, נקודה חכמה.
אבל לא חושבת שזה בא מאגואיסטיות, חיי וחיי חברי-חיי קודמים.
אז הארכתי על זה עוד בתגובות ההן, ז"ל, אבל באופן כללי אני חושבת שכדאי כן לתת לחברה תמיכה וכן להקשיב לה ולהשתתף איתה, ברור.
אבל לקרוא שירים דיכיים..סתם..
למה?
לא מסכימה איתך…
לשתף זה תמיד טוב!!
גם להפיץ את זה אנונימי..
יש בנות,שזה מה שעוזר להם!!
לשלוח את זה וכו…
מי שיש לה בעיה ולא מעוניינת לקרוא פוסטים שילדה כותבת כשקשה לה…היא לא חייבת לקרוא… אבל להגיד למישהי "נשמה פלייז אל תשלחי שירים דיכאוניים שכתבת כי זה לא לעניין" זה כבר ממש נסחפתן לדעתי… אני לא חושבת ככה בכלל…
אולי כי אני עברתי את זה בעצמי ויודעת באמת במה מדובר.
אבל זה רק דעתי. וזכותכן לחשוב אחרת.
את חושבת?
לשתף ברור שזה טוב, גם לדעתי.
זה אפילו נצרך.
אבל להפיץ את זה בכל פלטפורמה אפשרית, נו..
אני יודעת שזה נחמד להיות בדיכי, וסליחה על הבוטות, לקבל צומי בגלל השירים והאמירות הנחיתיות שאני מפיצה סביב, אבל בואו…
זה לא טוב לכן ולא לסביבה.
בפרט ש.. לפעמים אתן יכולות להיות 'סתם' בדיכי כדי לקבל את הצומי הזה.
סליחה שוב על ההכללה כאן, ממש לא אמרתי שכולן ככה וכל המקרים ככה.
אמרתי שיש כאלו מקרים וצריך לדעת להזהר..
כן כאן הסברת את זה בצורה ברורה וטובה.
עכשיו אני יכולה יותר להבין אותך..
אבן את פשוט צודקת.
אין משהו אחר להגיד.
האתר הזה משעמם מכמויות הדאונים שיש פה.
בואו ניקח מזלט וחלאס
אאאעאעא.
אוקי.
נשימה רגע.
מי שקראה את סדרת שלושת הפוסטים האלה כשהם עלו, והמשיכה להיות מאז באתר – בטח מרותקת לראות עד כמה השתניתי. ואיך תוך כדי כל הזמן הזה עברו עלי תהליכים.
כי.. וואו.
אלוקים, כמה שהשתניתי מאז!
אז.. רק רוצה לומר שאני לוקחת משני הפוסטים הראשונים את מילותיי בחזרה.
מתחרטת ומתנצלת. צדקתן ממני, שותפות, ואנוכי טעיתי.
יש סיבות לדאונים לא רק ל'גרושה, אלמנה וכו', מותר לבכות, מותר לפרוק, מותר לשחרר, זה אפילו מעולה. הלב שלכן באמת לא אמור לסבול הכל.
אולי אני אעלה פעם פוסט עם הדעה שלי כרגע לגבי כל הנושא.
לבינתיים: רק תדענה שאני חוזרת בי.
לגבי הפוסט הנוכחי..
מסכימה עם רובו. כמעט-כמעט כולו, חוץ מכמה משפטים.
ולכל מי שרוצה לקרוא את ה'די לדאונים', ממליצה שתקרא רק את החלק הזה..
נ.ב: קרדיט ל'תמר ארוך', בזכותך חזרתי לקרוא את הפוסטים האלה שוב. ולהבין כמה ילדונת טיפשונת ומכלילה שהייתי אז.
וואו אבן דרך!!
פוסט חשוב ביותר!!!!!!
התחברתי ממש, ואני ממש בדעה הזו!
הלוואי שהאתר יגביל בכמות פוסטים כאלו…
ויעודד בנות לכתוב יותר על רגשות חיוביים!
מעריכה אותך על הפוסט הזה