לירושלים שלי
טרחתי.
יצאתי.
נסעתי.
והגעתי….
רק כיסאות.
בדים.
מחיצות.
כמעט אין אנשים.
אבא
גם למקום שכינתך נמנע מאיתנו להגיע???
ועד שמגיעים
יש שומרת.
שערים.
תור.
'לא כולם נכנסים'.
אבא אני לא יכולה יותר.
אני רוצה להגיע אליך.
לחוש.
להרגיש.
לגעת באבנים, לבכות איתן.
ולהרגיש שהן בוכות יחד איתי.
גאולה!
בבקשה…
מתחננת על נפשה
בתך.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
אני כ"כ מסכימה איתך.
לא מזמן היתה לי יומולדת וניצלתי את היום הזה ללכת לירושלים ולהתפלל בכותל.
וכל שניה היתה שם סדרנית אחת שאמרה לי לצאת כי יש עוד נשים שרוצות להכנס.
מודה באשמה,לא הקשבתי ולא יצאתי.
הרגשתי שיש לי על כ"כ הרבה לבקש ולהודות.
(ובואו לא נכנס לזה שהיא בדיוק דפקה לי על הגב וביקשה ממני לצאת בדיוק שהייתי באמצע בכי שטלטל את כולי,טקטיות לא היתה הצד החזק שלה..)
את כתבת מהמם,בדיוק מה שהרגשתי.
אז,תודה לך עלזה:)
אוישש כמה שזה עצובב
הלוואי בקרוב!!
וואווו. זההה נגע לי בלב?
מרגש.
וואוווהה
אופפ זה קשהה?
אמןן יאללה גאולהה?
ואת כותבת
וואווווו
ממש
אבל ממש אהפתי?
התפללתי בשבילך עכשיו באבנים.
תודה נשמה❤
אוי מזדהה ככ..
די כבר! גאולהה בואייי
יאוו השבוע הייתי בכותל וזה היה פשוט מוזר.
את עומדת בתור, אומרים לך להתקרב לקיר ממש לכמה שניות בלי להתפלל כלום, תוך כדי כל הזמן מזרזים אותך ש"בבקשה כולן לגמור כי יש עוד שרוצות להכנס"… וכולם צודקים, אבל בפועל זה כל כך מדכא לראות ככה את הכותל???
נגע לי בלב. כל כך עצוב?
אמאל'ה ריגשת ? רק גאולה אבאאאא
את כל כך צודקת
כמה שזה עצוב ,נגעת בי ..
אמןן!! ותבוא כבר הגאולה
כל כך עצוב
אוףףף
חייבים גאולה!!!!!!!!