תפריט
זה מדכא.
להיות כלואה בתוך הראש הדפוקקק הזה שלי שחושב כל הזמן הרבה מידי.
יותר מידי. על הכל.
ולא, לא שאני מחשיבה את עצמי כבחורה חכמה ומלאת עומק
האמת היא שאני דיי שטחית, מקרוב. וטיפשה.
מלמעלה אני מנסה להראות 'ההיא שמבינה מהחיים שלה'. 'וכמה ידע יש לה'.
ניפוץ בועה לפרצוף: אני לא יודעת ומבינה כמעט כלום.
אני מסתובבת כל הזמן עם פחד עמוק שיגלו שאני בעצם טיפשה גמורה.
'שיגלו את הפרצוף האמיתי שלי'
כמה שאני לא.
תמיד בשיחות עם אנשים אני אחשוב אלף פעם מה לומר, ואיך.
ולא משנה מה, אני תמיד ארגיש שיצאתי הכי מוזרה והכי מטומטמת. ואדיוטית מושלמת. ומה חושבים עליי. ולמה אמרתי. ותסתמי את הפה. ולמה את מדברת. ואסור לדבר. ושקט כבר. תהיי בשקט!!
.כלא.
זה מתסכל נורא.
אני אף פעם לא מתנהגת טבעי ליד אנשים
ומרגישה פחד לומר את הדעות שלי, ואת מה שאני מרגישה וחושבת באמת.
'כי אני צריכה להתאים את עצמי בכל פעם לסביבה המשתנה בשביל להרגיש מקובלת ורצויה'
כאילו שאני זיקית. או פיצול אישיות.
אבל זאת לא אני האמיתית…
מעניין אם מישהי תזדהה איתי.
(שנרגיש לא לבד ביחד🤗❤️🩹):)
פרקו את ליבכן
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
9 תגובות
יאווו מבינה לגמרייי
מזדהה חלקית.
אני אישית כן מחשיבה את עצמי לבחורה די עמוקה שיש לה הרבה מה לומר, ובביצפר אני נחשבת לאחת הבנות הטובות והעמוקות האלה שמבינות מהחיים שלהם, אבל מרגישה גם קצת זיקית, כשאחרי ביצפר אני מסתובבת עם החצאית הקצרה ובעצם עוברת אחד אחד על הרשימת מטלות של הגיל הזה ועושה וי לכל אחד…😬😬 (איך שמורה אחת פעם הגדירה אותי…)
מרגישה קצת בוגדת לסביבה שמכירה אותי כטיפוס אחד ובעצם אני ככ לא….
לי זה קורה לפעמים
וואו זה כול כך קשה.
להיות כלואה בכלא של ברזל חלוד, אן אפילו טיפת זהב בו.
תגידי, שאלה-
מה יקרה אם תומרי את הדעה שלך מול הכיתה? מול הבית?
מה הכי גרוע?- זה שווה את זה?
ילדה, תלחמי על הזכות שלך לומר את דעתך תמיד
כי רק דג מת זורם ביחד אם הזרם.
תתחילי מהראש, תאמיני בזכותך לחשוב מחשבות אחרות, תאמיני ביכולת שלך להשפיע.
הלוואי שתצליחי.
🧡
יואווייייי גמאני.
אני כבר לא יכולה עם הראש הזה שלי. כל היום מחשבות שוצפות בלי סוף, לא מצליחה להבין מה הוא רוצה מהחיים שלי. שיעזוב אותי בשקט! שינוח קצת! למה צריך לחשוב כל היוםםםםם למההה.
וכמובן שאחרי כל שיחה הוא מוצא לי מליון דרכים איך הייתי צריכה להגיב, ולא איך שהגבתי באמת.
שמע, אתה קרציה אחת גדולה.
מממ
למה לך להרגיש ככה,
לא עדיף להיות את?
הייתי כזו, מודה.
אולי לא עד כדי כך, אבל עם מלאי מחשבות דומות שיכולות להחזיק בניין של מינימום 100 קומות.
לאט לאט תפסתי שאני רוצה להיות אני, ולא משנה מה יגידו.
'הקש ששבר את גב הגמל' וכו היה משפט שראיתי
"תהיי מי שאת ותגידי מה שאת מרגישה
עדיף שמי שאוהב אותך יאהב אותך כמו שאת, באמת"
קלישתי משו, אבל זה עשה לי את זה.
תעשי גם לעצמך את זה:)
את מהממת בזכות עצמך וזה נשמע שאפחת לא מכירה את היופי האמיתי שלך..
אוהבת אותך..
אאוץ'… מהממת שאת!
זה קשה וכואב, ומתסכל ומאכזב!
תאמיני בה', תושיטי ידיים לקבל ממנו כוחות לפרוץ את הכלא הזה ולצאת אל החיים האמיתיים.
ואולי זו לא העמדת פנים? כאחת מבחוץ שקראה את הפוסט הזה, יש לך אומץ וחוכמה, תאמיני בעצמך, בטוח קיבלת בירושה קצת מהבינה יתרה הזו שניתנה רק לנו! ובהצלחה ענקית בהכל! איתךךך בלבבב! שבוע טוב!
וייי
אני מבינה אתזה כלכךך מזדהה
אני גם מרגישה כבולה בעצמי.
וחייב להפסיק לעצב תאישיות שלנו לפי הסביבהה
כי אחרת לא תיהיה לנו אישיות קבועה..
ואגב טעות יקרה זה נראה שאת מודעת לעצמך, וזה אחלה.. ❤
מזדהה לגמרי
ומכירה את התחושות
מזדהה מאוד!
גם לי הרבה פעמים זה קורה, אבל אחכ מנסה לפרוק אצל אנשים אחרים את התחושות שלי וזה עוזר..