נמשל שכולו מטרת חיים
לפרק הקודם
שותפותיי היקרות מפז!
הנה החלק השני, הנמשל.
הבה נצלול לעומקו.
היו היתה נשמה טהורה, חצובה ממקור האמת היחידה.
ידעה הנשמה מי בראה, זכרה היטב את המטרה.
וממילא, כל מאורע ותרחיש לא איימו על ליבה.
שהרי הכל הכל לטובה, וה' הוא יוצרה –
אם כן מה לה לדאוג? מאושרת היתה ושמחה.
ואז משמים נתנו לה סימן:
"קדימה גברת, הכל לדרך מוכן!
סעי לך למטה. רדי על מנת לעלות.
שם – תיתקלי בכל מיני עיוותים ושטויות…
אך משם תשובי – אם באמת תדבקי – נעלית עוד יותר!
את תהפכי את גשמיות העולם לאור אלוקי זוהר."
ירדה הנשמה בזהירות במדרגות,
וכבר בדרך התחילו הבעיות.
קודם כל, תקפה אותה שכחה קשה.
ובכלל, כשנחתה סופסוף, שקרים ואשליות הסיחו את דעתה.
שהרי, מלבד היותו של העולם אתגר גדול לגלות את האלוקות שבהסתר –
מאחרי חורבן הבית המלאכה נעשתה קשה עוד יותר.
אין שום רמז, לא קודש קודשים, לא קטורת ישרה ולא קרבנות.
בקושי רמזי רמזים, געגועים גדולים וזכרי זכרונות.
וכך, מצאה עצמה הנשמה הנפלאה מאוד, מתמודדת בחשכת הגלות,
מבינה היטב כי תפקידה לדלג מעל שקר השחור בחדות,
לגלות בתוכה אמונה ושמחה בכל מצב –
וגם מול כאבים, קשיים וצרות – לשמור על שלווה ללא רבב.
כי ככה זה בעולם, הלב והדם הם משכן הרגשות
והם המנוע של החיים, לפעול ולעשות.
אז חיפשה הנשמה את הכח לפעול בעולם,
אך כאן הגיע השקר המושלם…
כי כשאומרים "גלות גלות, אוי גלות" – לשקר הזה מתכוונים:
לרגשות של הייאוש, העצב, התסכול וחוסר האמון והאונים.
הם כבשו את השוק, צבעו אותו באפור וחיים הם באשליית שליטה.
הם מוכנים לתת מעצמם לכל נפש נדכאה:
"רק תהיי שלנו, אל תאמיני ואל תקווי. שבי פה בבור האין-מוצא.
יופי, כבשנו אותך. נמשיך ליעד הבא…"
מה???
בדיוק כך. מתנהלת ממלכת הרשע. ממלכת האשליות.
ולמה קוראים לה אשליה? כי היא שקר, וכי היא באה בקלות.
פעם אפשר היה בקלות לראות אור אלוקות.
היום "קלות" זה כמעט תמיד איזה עיוות.
אז בואי הכירי את שפת השקרנים, מבור השאול.
אלו שרוצים לכבוש את נשמתך ולהסיטה מהאור
(ולמה הם צריכים אותה? כי בלעדיה הם כלום. שקר. כזכור).
ככה הם נשמעים, הרגשות הרעים שצבועים במתוק:
-"את נורא מסכנה, ה' ממש לקח לך את כל הסיבות להיות מרוצה"
-"תראי איזה אסונות! ממש נורא. גדול עליך לתרום משהו לאומה"
-"זה כל כך מטורף מה שעובר עליך, אין שום סיבה שתתאמצי מעבר לכך"
-"עזבי, אחרים כבר יעשו מעשים טובים, ממך גם ככה לא תצא תועלת"
-"אתמול נפלת, שלשום נפלת, מה פתאום את מנסה להתחסד? זה לא האמת שלך"
-"האמת היא, שלא ממש ברור מה יצא ממך ובשביל מה את כאן"
להמשיך? או שהדיכאון כבר השתלט כליל?
נכון שזה מתוק כמו דבש סמיך ודביק? ונכון שזה קל וקליל?
נכון שהכי כדאי עכשיו להיכנס למיטה ולהתכסות עד עולם???
כן. זה בדיוק מה שרצו שיקרה לך. חברי השקר המושלם.
ויותר מכך.
הם תמיד מוכנים לחבק אותך בעת צרה. לשלוח לך הודעות ניחומים.
לעזור לך להישאר מסכנה ואפילו להאמין שאת צודקת.
הם גם תמיד יציעו לך עיסוקים מכלי-זמן, וישכנעו אותך שזה בסדר.
במצבך, אין צורך להתאמץ. את מספיק סובלת.
אז הינני להזכיר לך שכרגע את בהבנה והמחשה של השאול.
הבה נצא ממנו אל האור.
כן. בשביל האור והחום, האהבה והשמחה – צריך להתאמץ.
זה עניינה של גלות,
שזה לצערינו לא עובד בקלות.
אבל להיכנע לתחושת הסבל והצדקנות? בשום פנים.
כן מאמץ, כן אמת אלוקית, כן שמחה בכל מצב.
נתאמץ עד שהיא תהיה בכל מצב.
נאהב עד שהיא תהיה בכל מצב.
והעיקר – נזהה מיד את הקולות הרעים שבשוק.
אלו ה"מתוקים" שמשתוקקים – לכלות את נשמתך ואת גופך –
ומוטב שניהם גם יחד…
את יודעת מה האמת היא?
שלא האתגרים וההתמודדויות הם אתגרים והתמודדויות.
להתמודד איתם בשמחה, באהבת ה' ובאמונתו – זה האתגר.
להתמודד איתם בשמחה, באהבת ה' ובאמונתו – זו הגאולה הפרטית!
הבנת? אותו מאמץ על השפיות, על החיים, על האמת של נשמתך –
הם הם גאולתך!
וגאולתנו.
כי אנחנו ערבות וערבים לכולנו.
*
שמרי על עצמך אהובה,
הרגשות השליליים מגיעים בקלות ושואבים במהרה.
וככל שמתרגלים לדוש בהם ולאשר להם שליטה עלינו –
קשה יותר שלא להיכנע להם שוב (לא עלינו).
אבל זו אשליה.
וכן, החברה הטובה שאותך מתאמצת לשמח – היא אמת.
והמאמצים שלך להוסיף אור בעולם, גם אם נפלת – הם אמת.
והזיכרון שלך על מהות החיים – הוא אמת.
והרצון שלך לשלווה ואור ושמחה – הוא אמת.
והמאמץ על החיים – הוא האמת. לאמיתה.
וכולנו מחוייבות זו לזו. כל בנות האמת.
כי ככה זה עובד:
כל מאמץ שלך, יש לו השפעה ישירה או עקיפה –
על כל נשמה בסביבה.
וכולנו ביחד, אם נעריך את מאמצי עצמינו ואת האמת היפה שלנו –
תיכף נמצא אותנו מחוץ לגלות. בגאולה שלימה.
מתוך אהבה, אחווה, רוגע ושמחה!
האיש=הנשמה. הישות=סוכן הסטרא אחרא. העסקים=התמודדויות חיים. השטרות=רגשות שליליים.
השוק האפור=הקלות שבה הרגשות השליליים מגיעים. הבור השחור=תחושת אובדן.
האשליה=תחושת חוסר סיכוי
*
הבנקים ועבודה קשה ואמיתית=מאמץ לחיות בשמחה בכל מצב.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
4 תגובות
וואו.
וואו.
זה באמת מה שאפשר להגיב על פוסט כזה
יש בך עומק אדיר!!
אהבתי נורא.
כתבת יפה
ואני דורשת המשךךך
יפה ממש ממש.
רואים שהשקעת:)
תודה!
וואו, מדהים.
ואגב יש לך כתיבה ממש יפה.