תפריט
למה?
אני מפחדת מפחדת מפחדת מפחדת מפחדת מפחדת מפחדת מפחדת מפחדת כמו שלא פחדתי בחיים שלי.
סיימתי כיתה ח. קולולו נחמד ספר זכרונות מסיבת גמר מחנה קיץ מפגשים בחופש מסיבות פרידה מחברות ו…זהו.
אני יודעת שאני לא חתית לשעבר הראשונה בעולם.
לא בא לי להתחיל את הלימודים.
מה רע שאני אשאר עם כל הבנות שהייתי איתן שמונה שנים ואפילו יותר?!
מי החליט שצריך להפרד?
הייתי ילדה די בצד ביסודי.
אני מפחדת שזה יהיה גם בהמשך.
אני שונאת את הבנות שהיו איתי ביסודי.
אני רוצה להמשיך ללמוד איתן ולא לעזוב אותן.
אז נכון, אני הולכת למקום קטן שנותן יחס לכל אחת ויש כיתות קטנות וצוות מדהים ומנהלת צעירה ומלא פעילויות העצמה וכו וכו,
אבל למה??????
למה אני חייבת להמשיך ככה????
כולם אומרים שתמיד הטתיות נהיות משוגעות ורואות כל היום רק חברות ולא מעניין אותן שום דבר חוץ מזה.
קראתי מלא ספרים על טתיות ובכל הספרים זה ככה,
ואני רק שואלת, למה? למה אני צריכה את כל הכאב ראש הזה של לעבור למקום חדש ולהכיר בנות חדשות ולהתיידד ולהתרגל לרמה חדשה של לימודים ועוד מלא מלא מלא דברים מעצבנים???
לא אכפת לי אם זה יצא מבולבל או לא מובן.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
9 תגובות
אוף כמה שזה קשה
וכמה שאני זוכרת את עצמי ככה
פוחדת
פשוט פוחדת
וכמה שאני נהנית עכשיו
את תמצאי את עצמך
גם אם זה יקח זמן
את תראי שתשתלבי
באמת
אוהבתאותך?
וואי, את ממש חמודה..
אז בתור טטית לשעבר(אמאלההה, רציני שגמרי ט') אני רוצ להסביר לך משהו. שינויים זה חלק מהחיים, או ליתר דיוק, חלק חשוב מאוד. את גדלה, וגם הסביבה משתנה, זה קורה. אין סיבה להמשיך ןלהתגעגע ולהיתקע במקום אחד, זה לא יקדם אותך. תני לחשוב מה כן טוב בכל זה, וברור שיש.
ולגבי הסטיגמות, שום דבר לא נכון. מהר מאוד מתגבשים והמפה החברתית מתבהרת מהר. אין לך מה לדאוג לגבי זה.
בהצלחה ?
את לא מבינה עד כמה הזדהיתי…
אני סיימתי עכשיו תיכון ובעז"ה עולה לי"ג,
וגם אני ממש לא הייתי נהנית בכיתה שהייתי,
ובכל זאת הייתי מעדיפה להמשיך בלי שינוי.
כנראה שככה זה בחיים. יש אנשים שלא אוהבים שינויים(כמונו)
אני יכולה לעודד אותך שבעז"ה תשתלבי מהר במקום החדש ותמיד תזכרי שהקב"ה נותן לנו כלי ותווים ונשאר לנו רק לנגן את המנגינה הכי טוב שאפשר…
בהצלחה!
אני מזדהה ברמות קשותתת
גמני סיימתי ח ואני פוחדת שאני יהיה בצד בתיכון.. (למרותשהייתי די במרכז)
היי יקרה!
אני גם בזמן מעבר כזה. חח רק של 4 שנים קדימה?
אבל מזדהה איתך כל כך.
יש חששות, ברור.
אמ אנסה לעזור לך…
דבר ראשון, תקבלי את הרגשות. אל תילחמי בהן.
זה מפחיד, זה קשה, זה מעצבן… הכל נכון!
תזדהי עם הרגשות בפנים.
ואחר כך תחשבי, מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות?
כל סיטואציה שעולה לך שיכולה להיות לא טובה/לא נעימה, תדמייני מה הכי הכי גרוע שיכול להיות. ובד"כ מגלים שגם ההכי גרוע זה בעצם לא כזה נורא;)
דבר שני, פשוט להבין שזה החיים. ואנחנו משתנים, גדלים, מתבגרים.
נכון, זה קשה שינויים. זה לפעמים מעצבן.
אבל זה סה"כ מראה שאנחנו גדלים ולא נשארים באותו מקום!!
זה חלק טבעי בהתפתחות שלנו:)
ובעז"ה עוד תגלי שאת מצליחה ליהנות!
מהתיכון, מההווי, מהגיל המהמם הזה, מהחברות, מהמורות, ואפילו מהלימודים?
התיכון זו תקופה מדהימה שלא תחזור❤
זה גם זמן שבו את יכולה לבנות את עצמך, את האישיות שלך. לפרוץ קדימה עם דברים שעד עכשיו חשבת שאת לא מסוגלת. במיוחד אם את מגיעה לחברה חדשה.
את תצליחי בעז"ה, אני בטוחה!
שולחת לך המון אהבה?
הייי מתוקה
אין לך מה לדאוג.
תמיד יש שינוים בחיים בכל מיני דברים, אני רק רוצה להרגיע אותך שלהיות טטית זה לא כזה נורא זה לא שינוים מוגזמים ואת תמצאי חברות יותר טובות אפילו מהיוסדי בעז"ה! זו הזדמנות גם להתחלה חדשה אפילו טובה יותר ממקודם.
אז מקווה שהרגעתי? ובהצלחהה!!
האמת שאני עכשיו עולה לט' ואני ממשיכה כמעט עם כל הכיתה…. חוץ ממש מכמה בנות…. ואנחנו הולכות להיות כיתה קטנה ברמות!!! אז תדעי שכל אחת שעוברת אלינו (ואין הרבה) אני שמחה!! אז אם את תלמדי איפה שאני אז אני מחכה לך!!!!
והמוןןןן בהצלחה!
ואי. צודקת.
אבל שינויים יש בחיים צריך להתרגל אליהם.
אל תתני לרגשות השלילים שלך מהכיתה הקודמת להשפיע על הכיתה החדשה. וככה תוכלי למצוא את עצמך במרכז מבלי לפחד או להתחשב בעבר.
בהצלחה יקירה!!
גיטרה חמודה שלי, כל אחד עובר שינויים בחיים. לפעמים השינוי נופל ב"בוםםם" ענק ולפעמים יש לך זמן להתכונן ולחשוב על זה.
וזה בסדר.
לאט לאט מתרגלים! בזמן האחרון כל העולם התהפך מצד לצד, ומי בעצם נדנד אותו מצד לצד? ה'!! אז בטוח אין לך מה לפחד. תלכי עם הזרם ואנשי לעשות ככה שהשינוי יעשה לך טוב וכיף!!
אוהבת ומקווה שיהיה בסדר❤❤