ברוך אתה א-ד-נ-י – משנים את חטא המרגלים

אז למה באמת?

לפרק הקודם

סופשבוע טוב;)….

פרשת שלח – הפרשה שהביאה עלינו את הבכיה לדורות. חטא המרגלים שהעניש אותנו בארבעים שנה של גלות במקום להכנס מיד לארץ.

כשהקב"ה צופה בבני ישראל חוטאים הוא קוצף (בצדק) ומבקש להשמיד את עם ישראל. ומשה, המנהיג הנאמן, מתחנן בפניו לטובתנו!
הוא אומר להקב"ה – אם תמית את עם ישראל, הגויים שראו את הניסים שעשית יאמרו שאין בך עוד כוח להכניס את העם לארץ כמו שהבטחת. לעומת זאת, אם תכניס אותם לארץ – יגדל כוחך בקרב האומות. "ועתה יגדל נא כוח א-ד-נ-י כאשר דיברת לאמור, הוי' ארך אפיים ורב חסד וכו'".
על הפסוק הזה מתעכב אדמו"ר הזקן ומסביר לנו בעצם את טיבה של נוסח הברכה.
חשבתן על זה פעם? אנחנו מברכות כמעט כל הזמן.
בבוקר על נטילת ידיים, על האוכל שאנחנו אוכלות, אחרי שאנחנו מתפנות, לפני עשיית מצוות…
ברוך אתה א-ד-נ-י א-להנו מלך העולם.

למה אנחנו מברכות על כל דבר, ולמה מברכים דווקא כך?

בשביל להבין את זה צריך להתחיל מהתחלה: מהזמן בו הנשמה היתה למעלה ועוד לא ירדה להתלבש בגוף שלנו.

למעלה הנשמות והמלאכים נקראים 'עומדים'. למה? – הכי פשוט בעולם, כי הם פשוט עומדים במקום. לכל מלאך ולכל נשמה יש קו מסויים שאיתו הם עובדים את ה' ולא זזים מהקו הזה לשום מקום.
מיכאל – עובד את ה' מאהבה. ורק מאהבה. הוא לא יכול פתאום ללכת לעבוד את ה' במקום אחר, בצורה אחרת. אפילו לא בצורה יותר גבוהה של אהבה.
גבריאל – עובד את ה' מגבורה, בדרגה אחת שלא משתנה אף פעם.
וכן הלאה.

אבל כשהנשמה יורדת לעולם הזה היא נקראת 'מהלך'. רק בעולם הזה, הקב"ה נתן אפשרות להשתנות ברגע אחד ולעבור ממקום רע למקום טוב, וממקום טוב למקום עוד יותר טוב. בשום עולם זה לא קיים! בעולמות אחרים אם אתה רע אז אין לך תקנה, אבוד לך.
בעולם שלנו – אפשר ללכת משם! אפשר לעבור מהמקום הלא טוב למקום טוב בתכלית! הנשמה יכולה ללכת ולהתקדם. היום היא בשלב אחד בסולם ומחר היא יכולה להתעלות לשלב החמישי.

ומה נותן לנשמה את הכוח הזה, ללכת מחיל אל חיל? להתקדם כל הזמן?
או…. בשביל זה צריך כוח אלוקי מיוחד. כוח גבוה שנקרא 'אור מקיף' – אור סובב כל עלמין. כוח שאי אפשר לקלוט אותו באופן רגיל.
ולמה אי אפשר לקלוט אותו באופן רגיל? כי זה הכוח של אין סוף ברוך הוא בכבודו ובעצמו. הקב"ה ממש.

ועכשיו נבין למה אנחנו מברכות ולמה דווקא ככה.
ברכה = המשכה.
ברכה זה בעצם למשוך ולהמשיך מלמעלה ללמטה.
מה אנחנו צריכות למשוך? נכון! את האור המקיף, האור הגבוה, האור שעוזר לנו להשתנות ולהתקדם כל הזמן.

ברוך – אתה!
אחרי שאמרנו ברוך, בעצם משכנו את הקב"ה בעצמו. אם משכנו אותו, זה אומר שהוא פה ממש לידנו! הצלחנו להביא אותו למטה ולכן כשאנחנו פונות אליו אנחנו עושות את זה בלשון נוכח!
ברוך אתה. לא ברוך הוא שנמצא אי שם למעלה.
ברוך אתה, כי אתה ממש נמצא פה איתי.
ברוך – אתה – א-ד-נ-י.
השם א-ד-נ-י הוא מלשון אדנות, אדון. אדון זה בעצם מי שמחליט, מי שיש לו שליטה.
משתמשים דווקא בשם האדנות בברכה, כדי להדגיש: שלמרות שאנחנו הכי למטה פה בעולם הזה, עדיין הקב"ה הוא המלך שלנו, ואנחנו רוצות ללכת קדימה כמו שהוא מבקש ורוצה.
א-להנו – האלוקים שלנו. שם אלוקים מתייחס להנהגה של הקב"ה בתוך הטבע.
מלך העולם – שהוא אחראי על כל העולם! וכל מה שקורה ולא קורה בא ממנו. ושאנחנו בטלות רק רק אליו.

אשר קדשנו במצוותיו –
הקב"ה בכוח הציווי שלו, נותן לנו את הכוח להשתנות, להתקדם, להתעלות וללכת מחיל אל חיל.

לכן משה אמר לקב"ה "ועתה יגדל נא כוח א-ד-נ-י" – כוח האדון דווקא. כוח המלכות של הקב"ה.
כי כשאנחנו מקיימות מצוות בגלל שהמלך שלנו ציווה – ואפילו אומרות את זה בברכה – האור המקיף, האור הסובב כל עלמין, נמשך לתוך-תוכנו וממלא אותנו ומגביה אותנו למעלה.
ואפילו אם חטאנו כמו המרגלים, עדיין הכוח הזה כל כך חזק שהוא סולח לנו ומאפשר לנו לשנות את המיקום שלנו ברגע אחד ממש.

שבת שלום!

מקורות:
ליקוטי תורה פרשת שלח, מאמר ד"ה "ועתה יגדל נא כח א-ד-נ-י כאשר דברת לאמר ה' ארך אפיים וגו'".