בן של סנדלר/סתיו

ילד אחד, ללא נעליים
בן של סנדלר שהלך.
משפחה, חברים. נעלמו מהנוף.
ה' נתן ה' לקח.

מספר כחול חרוט על יד
ולב שבקושי פועם
עולה לארץ, ילד בגפו
שהפך לזקן בודד.

והוא עומד בחלון,
דמעות בעיניים
ונר כפוך וכמעט שנכבה.

גשם בחוץ,
בפנים סערה.
ולכאב לא מוצא תשובה.

נכנס אל החדר סוגר את האור
קולות נשמעים מבחוץ.
משפחה קטנה רוקדת לאור הנרות
בפיו עולה טעם חמוץ.

נכנס למיטה, מכסא את הראש
שוקע לתוך היאוש.
לפתע דפיקות בדלת הבית.
הוא פותח, על פניו עצב חרוש.

"שלום רבי יענקל".
אומר השכן
משפחה שלמה מאחוריו.

"תהינו אם אפשר לבוא לבקר".
בטח, אם אפשר תבואו גם מחר.